פסק-דין בתיק עא 3294/07

א.         ערעור על שתי החלטות של ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם צ' אלמוג) בבקשה בטענת פרעתי שהגיש המערער, האחת מיום 16.1.07 והשניה מיום 25.7.07, ככל שעניינן הצמדת קרן החוב והריבית בתיק ההוצל"פ למדד.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן :

ביום 14.11.88 נחתם הסכם הלוואה בין הצדדים, לפיו נטל המערער מהמשיב הלוואה בסך 39,370$ (להלן: " הסכם ההלוואה").

בהסכם התחייב המערער להשיב את סכום ההלוואה בתוך חודש מדרישת המשיב " וזאת בצירוף ריבית מאותו תאריך 1.8% לחודש."

ביום 18.02.90 ניתן כנגד המערער פסק דין בהעדר, לפיו חוייב לשלם:

" שוויו בשקלים חדשים של הסך 39,370 דולרים ארה"ב, המחושב לפי שער חליפין יציג למועד ביצוע התשלום בפועל בתוספת ריבית בשעור 1.8% לחודש החל מיום 14.11.88 ועד למועד הסילוק בפועל"

" כן הוחלט לחייבו לשלם לתובע את הוצאות המשפט וכן את שכ"ט עורך דין בסך 5,715 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בשעור 8% לשנה החל מיום מתן פסק הדין ועד למועד הסילוק בפועל".

יש לציין, כי בפסק הדין מופיעה אפשרות לחייב התובע בסכום שיקלי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשעור 8% לשנה. מעיון בפסק הדין נראה, כי תחילה תורגם הסכום הדולרי לסכום שיקלי, אך בהמשך נמחקה אפשרות זו.

כעבור כשלוש שנים, פתח המשיב תיק הוצאה לפועל כנגד המערער על קרן החוב בסך 62,716 ש"ח (המהווה את סכום ההלוואה בהתאם לשער היציג של הדולר באותה עת -  1.1593 ש"ח לדולר). לסכום הקרן נוספו הפרשי הצמדה בסך 55,527 ש"ח, הפרשי ריבית בסך 121,383 ש"ח, הוצאות משפט 1,197 ושכ"ט בימ"ש 5,717 ש"ח. קרי, קרן החוב הוצמדה לדולר ועליה התווספה ריבית בשיעור 1.8% בהתאם להסכם. אולם, גם הריבית החודשית הוצמדה לדולר.

ביום 20.3.06 הגיש המערער לראש ההוצאה לפועל בקשה בטענת פרעתי, במסגרתה טען כי בניגוד להסכם, שקבע ריבית בגובה 1.8% ללא כל הצמדה נוספת, הוצמדה הריבית החודשית לדולר.

ביום 6.9.06 התנהל דיון בפני ראש ההוצאה לפועל, והוסכם בין הצדדים כך:

" לאחר הכרעה בבקשה וככל שיידרש, ימנה ר' ההוצל"פ מומחה שייחשב את החוב נכון בתיק ההוצל"פ בהתאם להוראות פסק הדין שמכוחו נפתח התיק ובהתאם להנחיות ר' ההוצל"פ.".

ביום 16.1.07 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל (להלן: " ההחלטה הראשונה") לפיה נקבע כי פסק הדין "בלע" את ההסכם ולפיכך יש לבחון הוראות פסק הדין ולא הוראות ההסכם. בנוסף, נדחתה טענת המשיב לפיה השתהה המערער בבקשתו, מהטעם שטענת פרעתי ניתן להעלות בכל עת ואין היא מוגבלת בזמן. כמו כן, התקבלה טענת המערער לפיה אין להצמיד הריבית החודשית לדולר, וכך נקבע:

" פסק הדין ברור והוא למעשה קובע חיוב שקלי לכל דבר ועניין. פסק דין שניתן במטבע זה יש לקיימו במטבע ישראלי לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום. שעה שממירים חוב במטבע חוץ למטבע מקומי או עם הפיכתו של חוב הצמוד למטבע חוץ למטבע מקומי הרי שמיום ההמרה הופך הסכום לחוב שיקלי והריבית וההצמדה עליו מן הדין שיוטלו, מאותו היום, כדרך שמטילים אותן על חוב במטבע מקומי. דברים אלו יפים כמובן גם באשר לחוב במטבע חוץ המומר למטבע מקומי לפי פסק דין. מיום ההמרה הוא הופך לחוב פסוק שקלי...

מעת המרת החוב הדולרי לסכום שיקלי מדובר בחוב רגיל שהסנקציה לפיגור בתשלומו היא זו הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. לפיכך, לא היה מקום להמשיך ולהצמיד לדולר לא את קרן החוב ולא הריבית עצמה כי אם לחשב את הריבית הנ"ל שקבע ביהמ"ש בפסק הדין על החוב השקלי בתיק, לאחר המרת הסכום שנפסק לשקלים כפי שנעשה במועד פתיחת התיק . ... חזקה על פסק הדין כי היה מציין מפורשות כי הריבית עצמה גם היא צמודה למטבע החוץ, אך משלא נכללה הוראה כזו בפסק הדין, אין אני סבור כי יש לקרוא אותה לתוכו. ודוק: הפסיקתא נערכה על ידי ב"כ הזוכה באותם ימים וחזקה עליו כי אם היה מבקש שהריבית תהא צמודה לדולר, היה טורח לערוך את הפסיקתא כך שתשקף מצב זה...

טענה נוספת שעלתה בסיכומי הזוכה, היא כי בקשת הביצוע הוגשה באופן שמכיל חיוב בריבית בשיעור 8% על כל סכום החוב בניגוד להוראות פסק הדין. ברור כי אין לעשות כן, שהרי חיוב הריבית הנ"ל הוא רק על הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ולא על החוב כולו, לפי ההוראה המפורשת שבפסק הדין . המילים "לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית בשיעור 8% בשנה" מתייחסות להוצאות הנ"ל וברור שלא לכל סכום - אחרת נמצא שמדובר בריבית כפולה ומכופלת ההופכת לריבית עונשית של ממש, ולא זו הכוונה...לפיכך, אני ממנה את רוח יזרלביץ... כמומחה מטעם ביהמ"ש, על מנת לערוך חישוב החוב בתיק בהתאם לקביעתי בהחלטה זו, דהיינו שמדובר בפסק דין שקלי."

ביום 10.5.07 הגיש המומחה חוות דעתו אשר לפיה חושב החוב השיקלי שהוצמד ב 100% בצירוף ריבית של 21.6% לשנה.

למומחה לא היה ברור האם גם הריבית הוצמדה אם לאו ועל כן חישב החוב בארבעה אופנים: 1. ריבית רגילה ולא צמודה. 2. ריבית רגילה וצמודה למדד. 3. ריבית דריבית שנתית לא צמודה. 4. ריבית דריבית שנתית צמודה למדד.

ביום 25.7.07 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל (להלן: " ההחלטה השניה"), לפיה נתקבלה בקשת פרעתי מטעם המערער. בהחלטה נקבע כך: