פסק-דין בתיק עא 3255/01

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת שרה דותן ), בת.א 77207/97 בו התקבלה תביעת המשיב  והמערער חויב לשלם לו סך 102,127 ש"ח.  

העובדות:

1. בתאריך 5.10.92 התקשר המערער עם המשיב בהסכם לפתיחת חשבון.

בתאריך 8.10.92 חתם המשיב על הסכם נוסף ותנאי עסק כלליים, וכן על כתב משכון ניירות ערך בו התחייב כי כל החיובים והחבויות מכל מין וסוג שהוא שיגיעו למשיב מחברת "נורגל בע"מ" (להלן: "נורגל") כחייבת או כערבה בחשבון 535046, תשלומם המלא יובטח על ידי אותו כתב משכון וללא הגבלה בסכום.

לאור חובה של חברת נורגל, אשר נוצר כתוצאה מערבותה לחברת נורגל שיווק 1993 בע"מ (להלן: נורגל שיווק" )  עשה המשיב שימוש בכתב המשכון, והכספים שהתקבלו ממימוש ניירות ערך בחשבונו של המערער הועברו לחשבון חברת נורגל בע"מ.

יתר על כן, המשיב סיפק למערער אשראי בסכומים שונים במסגרת החשבון הנ"ל.

 צירוף האשראי והכספים שהועברו לחשבון חברת נורגל בע"מ הביא ליתרת חוב בסך 102,127 ש"ח נכון ליום 22.8.97, אשר לא נפרעה על ידו, ועל כך הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר.

המערער הגיש בקשת רשות להתגונן ובה טען כי המשיב פעל בחוסר תום לב תוך הטעייתו בדבר היקפו של כתב המשכון עליו חתם, ואשר מכוחו העביר המשיב כספי תמורת מכירת מניות ותיק מניות לחשבונה של חברת נורגל שיווק, ובכך גרם להיווצרות יתרת החוב בחשבונו. המערער העלה טענות משפטיות שונות. בין היתר טען כי כתב המשכון התייחס לעסקה ספציפית בלבד, כי כתב המשכון צריך היה להיות מוגבל לחובות עצמאיים של חברת נורגל ולא לחובות הנובעים מערבותה לחברה אחרת, וכן טען כי על המשיב היה לכסות קודם את יתרת חובו של המערער בחשבונו שלו ורק לאחר מכן לעשות שימוש ביתרה לכיסוי הערבות הנוספת בחשבון, וזאת מאחר שבהסכם פתיחת החשבון על שם המערער על ידי המשיב קיים משכון ראשון וקודם לכתב המשכון על פיו תובע המשיב.  

פסק הדין של בית משפט השלום

2. השופטת הנכבדה קבעה כי אין מקום להכריע בשאלת נטל ההוכחה במקרה דנן נוכח העובדה כי גם לפי שיטת המערער, לפיה הנטל רובץ על המשיב, ניתן להגיע למסקנות חד משמעיות בעניין זה. לאחר מכן נפנתה השופטת לעסוק בשאלות הספציפיות שהעלה המערער.

אשר לטענה לפיה המשכון נחתם לעסקה ספציפית בלבד- נקבע כי לגירסת המערער אין כל שחר. סעיף 22 לכתב המשכון קבע מפורשות כי אין מדובר במשכון ספציפי על נייר ערך מסוים אלא משכון קבוע התקף עד לביטולו. אף סעיף 2 לכתב המשכון קובע דברים דומים.

יתר על כן, אף נסיבות החתימה מעידות על כך שהמערער היה מודע לעובדה שכתב המשכון אינו מתייחס לעסקה ספציפית בלבד שכן החתימה על כתב המשכון קדמה לרכישת המניות.

אף את הטענה לפיה לא ניתן למשכן זכות שמועד התגבשותה וטיבה אינו ידוע דוחה השופטת הנכבדה. אין כל מניעה למשכן זכות עתידית ועל כן כתב המשכון תקף. בהקשר זה נדחתה גם הטענה לפיה כתב המשכון הינו חוזה אחיד בעל תנאי מקפח ונקבע כי מדובר בהסכם לגיטימי.

אשר לטענה לפיה כתב המשכון אינו תקף גם ביחס לערבות שערבה נורגל לנורגל שיווק- פסק הדין קובע נחרצות כי למערער היה קשר לחברת נורוגל שיווק  בניגוד לעדותו, ולפיכך אין לקבל את הטענה כי המערער לא היה מסכים לערוב לחובות נורוגל שיווק לו היה יודע את העובדות לאשורן.

טענה נוספת אותה שנדחתה היתה כי  היה על המשיב למלא את חובתו על פי טופס פתיחת החשבון ולכסות את יתרת חובו של המערער בחשבונו קודם שיעביר את הכסף לחשבונות אחרים להם הוא ערב. טענה זו מתבססת על ההנחה כי טופס פתיחת החשבון הינו בעצם כתב משכון הקודם לכתב המשכון נשוא הערעור ומשכך הוא גובר עליו. השופטת קבעה בפסק הדין כי העובדה שהבנק הינו בעל מעמד מדרגה ראשונה לא נועדה להגביל את כוחו בשימוש בכספים, וכי לבנק חופש הבחירה להחליט לאיזה חוב של המערער יופנו הכספים. יתר על כן השופטת מציינת כי הסכם המשכון השני הינו ספציפי ולפיכך היה גובר על הראשון בכל מקרה.

עוד נקבע בפסק הדין כי המערער לא טען בבקשת הרשות להתגונן כל טענה באשר למשלוח מכתבי ההתראה ולפיכך אין הוא יכול להסתמך על טענה ממין זה בעת ניהול ההוכחות, מה עוד שהוכח מהנסיבות השונות כי המערער היה מודע לכך שהבנק מצר את צעדיו עד שיכסה את יתרת חובו.

טענה אחרונה אליה נדרשה השופטת מתייחסת לקיזוז סכומים וביטחונות שעמדו לרשות  המשיב בחשבון על שמו מחובו לבנק. חלק מסכומים אלו, על פי פסק הדין, לא הוכחו, ואילו לגבי החלק השני מתנהל דיון משפטי, ולפיכך אין להתחשב בהם.

טיעוני הצדדים: