פסק-דין בתיק עא 3245/06

1.         ערעור זה הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט לבנוני) שניתן ב- 29.1.06 בת.א. 5177/01.

            תמר ואבי שי התקשרו בהסכם עם א.א. לב חברה לבנין בע"מ להקמת בית מגורים ובריכת שחיה במקרקעין המוחכרים להם במושב גבע כרמל. הנתבע, אסף לב, מנהלה של החברה, ערב להתחייבויותיה על פי ההסכם.

תביעה זו הוגשה על ידי ה"ה שי לפיצויים בגין ליקויי בניה. את תביעתם תמכו בשלוש חוות דעת שנערכו על ידי אינג' גלזמן (ליקויי בניה), אינג' קלר (הנדסת קרקע), והשמאי ברלינר (ירידת ערך).

הנתבעים, א.א. לב חברה לבנין בע"מ, ואסף לב, הגישו הודעה לצד ג' כנגד שישה גורמים כשרק אחד מאלה, צד ג' 4, שיש אלוני בע"מ, התגונן בפני התביעה.

2.         בפסק דינו ציין בית משפט קמא כי בקדם המשפט הציע כי יינתן בתיק פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק וסיכומי טענות, כאשר בגדר פסק הדין יידרש גם לבקשת שיש אלוני לסלק את ההודעה נגדה על הסף. בית המשפט מציין כי באי כח הצדדים, למעט באי כח הנתבעים, הסכימו להצעה ובא כח הנתבעים ביקש שהות לשקול אותה. בהעדר תגובה מצד בא כח הנתבעים, הורה בית המשפט על הגשת סיכומי טענות לקראת מתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד הנ"ל. לאחר החלטה זו, הגיש בא כח הנתבעים הודעה בגידרה ביקש לסייג ולקבוע כי אין להסתמך על חוות דעת בגין ירידת ערך של מומחי התובעים, אך מאחר והבקשה הוגשה בחלוף המועד שקצב בית המשפט  ולאחר שניתנה החלטתו בדבר הגשת סיכומים, לא מצא להידרש לה ואף הוסיף כי גם לגוף הענין אין בדעתו לקבל את השקפת בא כח הנתבעים בסוגיה זו.

עוד יש להזכיר, כי בין הצדדים התגלו חילוקי דיעות ביחס לבקשת הנתבעים להגיש חוות דעת מומחה מטעמם, אינג' דיאמנט, ובית המשפט ראה להעדיף בענין זה את עמדת התובעים וקבע כי הנתבעים לא ניצלו את זכותם להגיש חוות דעת מומחה במועד שנקבע ואין בדעתו להידרש לחוות דעת זו.

בסופו של דבר הסתמך בית המשפט בפסק דינו על חוות דעתו של המומחה מטעמו, המהנדס ברוקנר, ופסק כי הנתבעים ישלמו לתובעים סכום של 134,459 ש"ח שיישא הצמדה למדד תשומות הבניה מ- 14.4.02 ועד לתשלום.

בסוגיית ירידת הערך, מציין בית המשפט כי הנתבעים היו רשאים להגיש חוות דעת מומחה בכל תחום לנוכח החלטת השופט שדן בתיק לפניו, וביקשו להגיש רק את חוות דעתו של דימנט. לאחר שלא אימץ את חוות דעתו של ברלינר במלואה, חייב את הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 141,762 ש"ח בגין ירידת ערך ל- 22.2.01.

בית המשפט הוסיף ופסק לתובעים עוגמת נפש בסכום של 25,000 ש"ח ליום הגשת התביעה ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ש"ח + מע"מ, ואגרת תביעה יחסית לסכום הזכיה, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה כדין ועד ליום התשלום. בית המשפט גם אישר את העיקול הזמני שהוטל על ידי כב' הרשמת ב- 28.2.01.

לענין הודעות צד ה- ג', הפנה בית המשפט להחלטתו האחרונה בסוגיה זו בנושא ההמצאה מ- 20.5.04 והורה כי לא יידרש להודעה כנגד צדדי ג' 2, 5 ו- 6.

לענין ההודעה כנגד שיש אלוני, מציין בית המשפט כי ההודעה הינה סתמית ולקונית, הוגשה כנגד כל צדדי ה-ג', ללא כל הבחנה ביניהם, כי על צד ג' כמו על כל נתבע, לא לעסוק בניחושים למה כוונת התובע אותו והחליט שלא להיזדקק להודעה לאור ניסוחה. בהמשך, התייחס לנושא ליקויי הבניה בבריכה וליקויי איטום. עוד ציין, לענין ההודעה כנגד שיש אלוני, כי זו לא הוכחה אף לגופה. משכך, דחה את ההודעה לצדדי ג' כנגד כל הצדדים השלישיים וחייב את הנתבעים לשלם לשיש אלוני שכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ש"ח בצרוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה.

3.         הנתבעים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור זה כנגד תמר ואבי שי, ושיש אלוני בע"מ ועותרים בראש ובראשונה לביטול פסק הדין בשל חובת הצדק, שכן, לגישתם, בית המשפט נתן פסק דין ללא שמיעת ראיות, חקירת מצהירים ועורכי חוות הדעת, בניגוד לכל סדר דין מקובל וסביר, לאחר התנגדות בא כח המערערים להסדר שהוצע. לגישתו, היה זכאי לחקור בחקירה נגדית את השמאי ברלינר ויש לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא לשמיעת ראיות. בא כח המערערים טען גם טענות עובדתיות מסויימות והעלה טענות שונות כנגד צדדים ג' 1, 2, 5 ו- 4.

            עוד טען, כי בעוד אסף לב ערב אישית לחובות המערערת 2 כאמור בהסכם הבניה, הרי לא ניתן היה לחייבו ביחד ולחוד איתה בגין ליקויי הבניה, שכן, ערבותו פקעה עם מסירת הנכס לידי הנתבעים בשנת 1996.

המשיבים 1 ו- 2, ה"ה שי, והמשיבה 3, שיש אלוני, תומכים בפסק הדין ומבקשים לדחות את הערעור.

4.         בדיון שהתקיים בערעור, שב וחלק בא כח המערערים על דרכו של השופט קמא במתן פסק הדין. אישר כי אחר בתגובתו בענין זה, אך טען כי הודיע שאיננו מסכים להצעה ולא גרם בכך שום נזק. עוד התרעם על גובה ההוצאות שנפסקו, מקום שלא התקיימו הוכחות ולא התקיים למעשה דיון.

5.         שקלנו טענות המערערים והמשיבים, טענות שהועלו בפנינו בכתב ובעל פה. מסקנתנו היא כי יש לקבל את הערעור בשני עניינים, והם, כפי שיובהר להלן, בנושא ירידת הערך ובנושא ההוצאות שנפסקו ביחס לשיש אלוני.

להלן נסביר בקצרה, תוך התייחסות לאותם עניינים המצדיקים זאת.

6.         התביעה הוגשה לבית משפט קמא בשנת 2001.

            ב- 14.6.01 במסגרת טיפולה של המחלקה לניתוב תיקים בבית משפט השלום, מינה בית המשפט מומחה מטעמו לבדיקת הטענות בדבר ליקויי הבניה. בהחלטה זו הורה בית המשפט כי במידה והנתבעים מעוניינים להגיש חוות דעת מטעמם, יעשו זאת תוך 30 יום ממועד החלטה זו. בהתאם הורה כי מומחה בית המשפט יבדוק את הדירה בתיאום עם ב"כ הצדדים, לא לפני שיעברו 45 יום ממועד ההחלטה.