פסק-דין בתיק עא 3211/05

1. טיעוני הערעור:

הערעור שבפני מתייחס להחלטות כב' הרשם ברוך מהימים 10/10/05 ו-11/10/05. 

במסגרת הערעור פורטו העובדות הרלבנטיות לדברי המערערות.

ביום 5/8/05 נעתר סגן הנשיא, כב' השופט גרוס, לבקשת המערערות למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד כנגד המשיבה, שהיא תאגיד צרפתי זר, עד לסכום של 3.5 מיליון ש"ח, במסגרת בש"א 17401/05 בת.א. 2071/05.

לאחר כ-45 ימים, ביום 21/9/05, הגישה המשיבה בקשה אשר הוגדרה כבקשה דחופה לביטול העיקול.

המערערות טענו כי המשיבה היא זו שהשתהתה בהגשת הבקשה, כאשר מגעים בין הצדדים לפשרה התעכבו בשל העובדה כי אין להפריע לעובדי המשיבה בחופשה השנתית הנהוגה בצרפת.

לא היה לכן מקום, לטענת המערערות, לדחיפות המדומה אותה ביקשה המשיבה ליצור בפני בית משפט בבואו לדון בבקשה לביטול העיקול.

ביום 25/9/05 קבע כב' הרשם גלדשטיין כי על המערערות להגיש תגובתן לבקשה לביטול העיקול תוך 3 ימים, וזאת עד יום 29/9/05.

לאור העובדה כי בקשת המשיבה לביטול העיקול לקתה בפגם חמור, שכן התצהיר התומך בה אשר נפרש על פני 42 עמודים הוגש בשפה זרה, ללא תרגום לעברית, הוגשה ביום 29/9/05 בקשה לסלק את בקשת המשיבה לביטול העיקול על הסף.

ביום 6/10/05 דחה כב' השופט ברוך את הבקשה לסילוק על הסף ובעניין זה הוגש ערעור עצמאי.

ביום 2/10/05 הגישו המערערות את תגובתן לבקשה לביטול צו העיקול, וזאת לאחר שכב' הרשם קבע שהתגובה תוגש עד לאותו יום.

ביום 6/10/05, יום חמישי, בשעה 22:07, שוגר בפקס' למשרד ב"כ המערערות עותק מהחלטת כב' הרשם ברוך, אשר מזמינה את הצדדים לדיון ליום 11/10/05, שהוא יום שלישי. כמו כן הורתה ההחלטה, אשר צורפה כנספח ז' לערעור, כי עד המערערות טענו כי שלושה ימים לפני הדיון ימציא כל אחד מהצדדים תמצית טענות שלא תעלה על 5 עמודים.

המערערות טענו כי מדובר בהחלטה שלא ניתן היה ליישם אותה, שכן על הצדדים היה להגיש את תמצית הדיונים שלושה ימים לפני הדיון, כלומר ביום שבת, 7/10/05. רק ביום ראשון, 9/10/05, ראו המערערות את ההחלטה, שכן אין ב"כ המערערות עובדים ביום שישי.

מדובר לכן בהחלטה אשר לא ניתן היה מראש לבצע אותה ולכן נשללה מהמערערות הזכות להגיש את הטיעונים במועד שנקבע.

באותו יום שבו נקבע הדיון, יום שלישי 11/10/05, נקבעו לב"כ המערערות שני דיונים נוספים: האחד בבית משפט המחוזי בחיפה והשני בשעות אחר הצהריים בבית משפט לעניינים מינהליים בת"א. ב"כ המערערות טען כי מדובר בתיקים רחבי היקף אשר נפרשים על תקופה של שנים רבות. בשל העומס הרב ובשל החשש כי ב"כ המערערות לא יספיק להתייצב לדיון השני, נתבקש בית משפט לעניינים מינהליים לדחות את הדיון לשעות אחר הצהריים, לשעה 16:30, ובית המשפט נעתר לבקשה.

לאור זאת טען ב"כ המערערות כי לא היתה כל אפשרות מעשית להתייצב לדיון בתיק הנוכחי במועד.

ב"כ המערערות ביקש מב"כ המשיבה להסכים לדחייה קצרה, אולם בקשה זו סורבה.

מדובר היה בבקשה לדחייה קצרה ביותר, כך שהדיון יתקיים למחרת בבוקר, יום רביעי, 12/10/05, ערב יום כיפור, אולם מועד זה לא היה נוח לב"כ המשיבה.

בדיעבד נימקה המשיבה את הסרוב בהעדר היכולת להשיג את המצהיר מטעמה, אשר תוכנן להגיע ארצה מצרפת למחרת, ביום שני, 10/10/05.

ב"כ המערערות טען כי עברו רק 15 דקות מאז התבקש ב"כ המשיבה להסכים לדחייה קצרה של הדיון וכבר אז נמסרה ההודעה בדבר הסירוב.