פסק-דין בתיק עא 3203/06

1.         בוריס מלב ז"ל (להלן: "המנוח") נהרג בתאונת דרכים שארעה ביום 23.12.04.

תביעת המשיבים 2 - 7 נדונה בבית משפט השלום בחיפה בפני כב' הנשיא (בדימוס) השופט א. קיטאי. ב"כ הצדדים הסמיכו אותו להכריע בתובענה לפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975.

2.         לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים ועיון במסמכים שהוצגו בפניו, החליט השופט קמא לדחות את תביעת המשיבים 3, 4, 6 ו-7. לצורך הדיון שבפנינו, לא נדרש להתייחס לעניינם של תובעים אלה.

3.         באשר למשיבים 2 ו-5 (ילדיו של המנוח) נקבע בפסק הדין שתביעתם היא "בסופו של דבר תביעת עזבון ולא תביעת תלויים".

כעולה מפסק הדין, בית משפט קמא נתן דעתו לראשי הנזק הנוגעים לתביעת עזבון, לרבות למרכיב הפיצוי בגין "השנים האבודות". כן ניתנה הדעת לכך שלפי צו הירושה (ת/3), חלקו של המשיב מס' 2 בעזבון הינו שני שליש ואילו חלקו של המשיב מס' 5 הינו בשיעור של שליש.

הפיצוי שנפסק למשיב מס' 2 הועמד על 140,000 ש"ח, כולל שכר טירחת עו"ד וחלק יחסי (שני שליש) של אגרת המשפט. למשיב מס' 5 (להלן: "המשיב") נפסק פיצוי בסכום של 70,000 ש"ח כולל שכר טירחת עו"ד וחלק יחסי של אגרת המשפט.

מהסכומים הנ"ל, כך נפסק, יש להפחית סכום של 8,000 ש"ח ששולם כתשלום תכוף וזאת בחלקים שווים בין שני המשיבים.

4.         לטענת המערערת, בית משפט קמא שגה בכך שלא הורה לנכות מהפיצוי שנפסק למשיב את קיצבת השארים המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי, לרבות את הקיצבה שהוא צפוי לקבל בעתיד. מדובר בסכום כולל של 73,300 ש"ח, כמפורט בחוות דעתו של האקטואר ש. ספיר שהוגשה בהסכמת בא כוחו של המשיב, שאף אישר שאמנם המשיב מקבל קיצבת שארים.

5.         ב"כ המשיב עשה כל מאמץ אפשרי כדי לשכנענו לדחות את הערעור. בהקשר זה הודגש, שמדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה. כן הודגש, שעיון בפסק הדין מלמד על כך שהשופט קמא היה מודע לזכאות המשיב בעניין קיצבת השארים ברשמו שהוא קיבל מזונות לפני הפטירה ומנגד מקבל תגמולי מל"ל, והדעת נותנת שהדבר נלקח על ידו בחשבון, גם אם לא ניתן לכך ביטוי בכתובים.

ב"כ המשיב הוסיף וטען, כי בבואנו להחליט בגורל הערעור ראוי שתנתן הדעת לכך שבית משפט קמא "קמץ ידו ופסק סכום נמוך שאיננו משקף את נזקי המשיבים".

6.         הכללים שנקבעו בפסיקה בעניין גדרי ההתערבות של בית משפט שלערעור בפסקי דין על דרך הפשרה, ידועים. מדובר בעילות מצומצמות בהשוואה לפסק דין "רגיל". מקרה מובהק המקים עילת התערבות הינו כאשר מתגלית "חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו" (רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חוד חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ). בע"א 2587/98 מנה בית המשפט עילות התערבות שונות ובין היתר מצב שבו  מתגלית טעות על פני הדברים.

7.         יש לקבל את הטענה לפיה בית משפט קמא שגה בכך, שלא ניכה מסכום הפיצויים שנפסק למשיב את קיצבת השארים. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בכספים שנפסקו לקטין, בחרנו, מכח החובה המוטלת גם עלינו, לבחון את טובתו ולבדוק את ערכה של התביעה.

בית משפט קמא הסביר את דרך החישוב. בחנו אם הפיצוי הכולל שנפסק לעזבון עומד במבחן הסבירות. לא נוכל לקבל את טענת המשיבים שהסכום אינו משקף את הנזקים הממשיים שנגרמו ליורשים עקב וכתוצאה מהתאונה. מדובר בתביעת העזבון הכוללת גם את השנים האבודות. ממילא גם אין בפנינו, ובצדק, ערעור על גובה הפיצוי מטעם המשיבים.

8.         המנוח היה גרוש, כבן 43 במועד פטירתו. ילדיו לאוניד יליד 9/1/83, אלכסנדר יליד 29/9/84, קטיה 27/8/85, היו בגירים למעט יורי יליד 2/3/93 שקיבל על פי הסכם הגירושין 500 ש"ח למזונותיו. הכנסתו של המנוח לא עלתה על שכר מינימום. בחישוב ההפסדים יש להתייחס אליו ממועד הגיע הבן יורי לגיל 18 כיחיד שאין לו תלויים (לאחר שנשללה תביעתה של הידועה בציבור). בפסה"ד בע"א 5368/06 הדר חב' לביטוח בע"מ נ'  עזבון חוסאם (טרם פורסם, 10/5/07) הוסברה ע"י השופט ריבלין בהרחבה דרך החישוב של יתרת ההכנסה של ניזוק חסר תלויים. התוצאה, כפי שנתגבשה גם בפסיקה, 30% מההכנסות - שיעור המשקף את שנותר מכלל הכנסתו של המנוח לאחר שהופחתו הוצאות הקיום.

בנתונים אלו, ובהתחשב בשיעור הפיצוי של הנזק הלא ממוני והוצאות לוויה וקבורה, לא עולה סכום הפיצוי וההוצאות בניכוי תשלום תכוף, על 300,000 ש"ח. בחלוקה לפי צו הירושה (ת/3) של 2/3 לתובע מס' 2 (לאוניד) ו-1/3 לתובע יורי, מגיע הפיצוי ליורי לסך של כ-100,000 ש"ח בניכוי קיצבת שאירים בסך של 73,300 ש"ח, היתרה 26,700 ש"ח.      

הסכומים תוארו אך ורק לקביעת שווי תביעתו של יורי, נשוא הערעור שבפנינו, ואין בהם להשפיע בצורה כלשהי על הסכומים שנפסקו ללאוניד.

אשר על כן הערעור מתקבל בחלקו. המשיב 5 זכאי לפיצוי כולל בסך 26,700 ש"ח. מסכום הפיצויים שכבר שולם ע"י המערערת ומוחזק בחשבון הבנק של המשיבה 6 (אמו של המשיב) תוחזר היתרה למערערת באמצעות בא כוחה תוך 30 ימים מהיום.

בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות בערעור.

ניתן היום ג' בסיון, תשס"ז (20 במאי 2007) בהעדר.