פסק-דין בתיק עא 3148/04

1.         המערערת ומנהלה תבעו את המשיבה לדין בבית משפט השלום קריות (ת"א 5907/02; השופט נווה), לתשלום סכום של 56,000 ש"ח. בכתב התביעה נטען כי בגין עבודות איטום שביצעה המערערת עבור המשיבה בשלושה אתרים, נותר חוב של המשיבה למערערת.

            המשיבה כפרה בחוב והגישה תביעה שכנגד על סך של 33,835 ש"ח, בטענה לליקויים בביצוע עבודות באחד האתרים.

2.         ההליך נשמע בפני השופט נווה. מטעם הצדדים העידו מנהליהם בלבד. כאמור, בפסק הדין דחה השופט נווה את מרבית התביעה הראשית, למעט סכום כסף שעיכבה המשיבה מחמת אי מסירת "תעודת טיב אחריות". כן דחה את התביעה שכנגד.

3.         הודעת הערעור שהגישה המערערת מתמקדת אך ורק באתר עבודה אחד והוא "מועדון הספורט בנווה שאנן".

            בגין העבודה שביצעה המערערת באתר זה, טענה ליתרת חוב בסך 46,500 ש"ח.

            המערערת טענה כי ביצעה עבודות איטום על פי מפרט ועל פי הצעת מחיר שנתנה למשיבה ואשר אושרה על ידי זו. עוד טענה כי חשבונות שהגישה אושרו על ידי המשיבה ולא שולמו.

4.         המשיבה לא כפרה בקיומו של חוב, אם כי כפרה בכך שקיבלה את החשבון החלקי השני. על פי חשבון סופי שהכינה המשיבה ואשר הוגש לתיק, קבעה המשיבה מחירים לעבודות שבגינן לא היתה הסכמה בכתב, קיזזה הוצאות ונזקים שנגרמו לה, לטענתה, בסך של 5,951 ש"ח ועיכבה את יתרת חובה בסך של 4,839 ש"ח בתוספת מע"מ, כל עוד לא קיבלה "ערבות טיב".

5.         כפי שעולה מעיון בכתבי הטענות ובפסק הדין, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בענינים הבאים:

5.1        האם היתה הסכמה למחיריהן של עבודות שביצעה המערערת, ואשר סכומן אינו מופיע בהצעת המחיר.

5.2        מה גודלו של השטח שנאטם.

5.3        האם היו ליקויים בביצוע העבודה, המצדיקים הפחתות מן החשבון.

5.4        האם היה יסוד לעכבון של יתרת התמורה בגין אי המצאת "ערבות טיב".

5.5        האם היו הקיזוזים בגין נזקים והוצאות מוצדקים.

6.         תמצית ההנמקה שבפסק הדין בשאלות שבמחלוקת היא שבית המשפט לא קיבל את גרסת מנהל המערערת, שהעיד ונחקר בפניו, בדבר הסכמה בעל פה על מחירים לעבודות שאינן כלולות בהצעת המחיר. כן לא קיבל בית המשפט את טענת המערערת בדבר שטח העבודה, ששימש יסוד לחשבונות שהגישה המערערת.

            לעניין העיכבון, קבע השופט (ביחס לאתר עבודה אחר), כי ההתקשרות בין הצדדים אינה נוקבת בזכות לעיכבון מחמת אי מסירת "תעודת טיב אחריות".

            בית המשפט לא התייחס לטענת הקיזוז שנטענה על ידי המשיבה, ואשר בגינה קוזז מסכום החוב שבו הודתה המשיבה, סכום של 5,951 ש"ח.

7.         עיינו במסמכים שהוגשו לנו ושמענו את טיעוני באי כח הצדדים. שוכנענו שיש הצדקה להתערב בפסק הדין, אם כי לא בכל הקביעות שנקבעו שם.

            נתיחס לנושאי המחלוקת כסדרם בסעיף 5.

8.         איננו רואים מקום להתערב בקביעת השופט, לפיה לא הוכיחה המערערת מחיריהן של עבודות שלא נכללו בהצעת המחיר של המערערת, אותה אישרה המשיבה.