פסק-דין בתיק עא 3146/06

השופטת ש' וסרקרוג, סגנית הנשיאה:

1.         הערעור העיקרי בתיק הוגש על ידי מר יעקב אהרוני (להלן: אהרוני או המערער ), ואילו חברת ניסקו-טק (1994) בע"מ (להלן: החברה או המשיבה ) הגישה ערעור שכנגד על פסק-דין של בית משפט השלום בחדרה  (כב' השופט חננאל שרעבי), שניתן ביום 23/3/05, בת"א 2865/03.

2.         עניינו של פסק-הדין פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו למר אהרוני בגין תאונת עבודה, שאירעה לו ביום 10/6/02 אצל החברה. בפסק-הדין שניתן הוכרה התאונה כתאונת עבודה, הוטלה חבות מלאה על המשיבה ונפסק פיצוי בגין נזקי גוף אשר הועמד על סכום של 186,683 ש"ח, לפני ניכוי תשלומי מל"ל.

בקשות נוספות :

3.         קודם לדיון הגיש המערער בקשות נוספות, שאינן נוגעות לתאונת העבודה שהייתה נשוא התיק בבית משפט השלום ונשוא הערעור. כמו כן הגיש בקשה לשמיעת ראיות נוספות

ובקשה לדחיית מועד הדיון בערעור.

בהחלטה שניתנה ביום 10/4/07, בתיק בש"א 5539/07 הובהר שערכאת הערעור לא תוכל לדון בבקשות האחרות שאינן נוגעות לתאונת העבודה האמורה, וכמו כן נדחתה בקשת דחיית מועד הדיון בערעור.

בקשת פסילה שהגיש המערער כנגד שופטי ההרכב בבש"א 6002/07, נדחתה אף היא.

התיק בערעור :

4.         על אף העדר הופעת המערער הורה ההרכב על שמיעת הערעור בהעדרו, תוך התייחסות לגופן של הטענות.

פסק-הדין של בית משפט השלום :

5.         המערער יליד 1952, עבד במועד התאונה כשכיר במפעליה של החברה, אשר עוסקת בשיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, והייתה המעבידה של המערער. התאונה אירעה כאמור ביום 10/6/02. לעניין נסיבות התאונה קבע בית המשפט, כי:

" ביום התאונה עבד התובע על המכונה תוך שהוא מפעילה באמצעות דוושת הרגל, עבודתו של התובע הייתה לצורך כיפוף פח. תוך כדי עבודתו, כשסכין המכונה נמצא למעלה, הכניס התובע את שתי ידיו למכונה על מנת לחלץ ממנה פח אותו כיפף או התכוון לכופף. תוך כדי ניסיונו לחלץ את הפח לחץ בטעות על הדוושה, לחיצה שהפעילה את המכונה וגרמה לסכין המכונה לרדת על ידיו ולפצוע אותן".

בית משפט השלום קבע כי המשיבה אחראית לאירוע התאונה, מאחר ששוכנע כי ניתן היה להתקין על המכונה גידור לבטח, באופן שהיה מונע את התאונה. כך קבע בית המשפט כי המשיבה הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי המערער, ודחה כל טענה בדבר רשלנות תורמת.

6.         לעניין הנכות הרפואית, לאחר שהוגשו חוות דעת מטעמם של הצדדים, לרבות מסמכי המל"ל, קבע בית המשפט נכות רפואית צמיתה בשיעור של 14.27%. הנכות האמורה נקבעה בגין פגיעה באצבע 3 ביד ימין, פגיעה באצבע 4 ביד ימין ופגיעה באצבע 3 ביד שמאל, כאשר כל אחת מהפגיעות הנ"ל הוערכה ב-5%.

            הנכות התפקודית הועלתה ל-19%. בית משפט השלום קבע כי הרושם שהתקבל אצלו, שהמערער בחר מיוזמתו שלא לעשות מאמץ להתקבל לעבודה אחרת. מאידך, התרשם בית המשפט כי נותרה מגבלה תפקודית מסוימת למערער, במיוחד בכל הקשור לעבודת כפיים פיזית ו/או פעולות הקשורות במוטוריקה העדינה.

בית המשפט הוסיף וקבע:

"התובע, במרבית חיי העבודה שלו עבד בעבודת כפיים בלבד (ראה עמ' 14 לפר' ש' 9-11). אמנם התובע יכול ללמוד מקצוע חדש, אשר יתאים למגבלותיו הנובעות מהתאונה, אך ייקח פרק זמן עד שילמד את המקצוע החדש, ואין ביטחון או ודאות כי ימצא בקלות את מקומו בשוק העבודה החדש, גם לאור גילו (יליד שנת 1952 וכיום בגיל 53 שנים)."

לאור הממצאים האמורים, ולאחר שנקבע בסיס שכרו לצורך חישוב הפיצוי על סך של 4,212 ש"ח נכון למועד פסק הדין (23/3/05), נפסק פיצוי, לפי המפורט להלן: