פסק-דין בתיק עא 3143/07

1.         בפני שני ערעורים על החלטתו של כב' הרשם א. אורנשטיין מיום 9.7.07, במסגרתה הותיר על כנו צו עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד ביום 17.4.07 על ידי כב' הרשם ש. ברוך (להלן: "ההחלטה").

            צו העיקול ניתן במסגרת תובענה אשר הוגשה על ידי הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב (להלן: "הליגה") כנגד שיר משכנות ותיקים בע"מ (להלן: "שיר") וכנגד מר שלמה תורג'מן (להלן: "תורג'מן").

הערעורים הוגשו הן על ידי שיר והן על ידי הליגה.

העובדות הצריכות לעניין

2.         הליגה הינה עמותה העוסקת באיבחון, בטיפול ובחקר מחלות ריאה, לרבות שחפת.

שיר הינה חברה בע"מ אשר 90% ממניות השליטה בה מוחזקות בידי תורג'מן.

            בתאריך 19.8.97 השכירה הליגה לשיר מבנה בבעלותה הנמצא ברח' עמרם גאון 6 בני ברק (להלן: "הנכס") לתקופה של 10 שנים, לצורך הפעלת בית אבות. תורג'מן ערב להתחייבויותיה של שיר בהסכם.

לטענת הליגה, כשנה לפני הגשת התביעה, חדלה שיר מתשלום דמי השכירות בגין הנכס, ואף עמדה במרייה ונמנעה מתשלום דמי השכירות למרות התראות חוזרות ונישנות. משכך הוגשה התובענה דנן, בגינה עותרת הליגה לחייב את שיר בתשלום דמי השכירות המוסכמים בסך של 4,189,889 ש"ח.

עם הגשת התובענה הגישה הליגה גם בקשה לצו עיקול זמני במעמד צד אחד, וביום 17.4.07 ניתן הצו המבוקש על ידי כב' הרשם ש. ברוך (להלן: "הצו"). שיר הגישה בקשה לביטול הצו, ולאחר דיון במעמד הצדדים ניתנה החלטתו של כב' הרשם א. אורנשטיין בגידרה הותיר את צו העיקול על כנו תוך הפחתת סכומים בגין ריבית פיגורים ותשלום מע"מ - החלטה זו הינה נשוא הערעורים אשר בפני.

טענות הצדדים

3.         לטענת שיר, היא מנהלת במושכר בית אבות מזה כ-10 שנים, וזאת מכוח הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים "וכן על בסיס התחייבות והבטחות, שנתנו הליגה ומנהליה לשיר, לכניסה לשותפות שווה עם שיר. השותפות היתה אמורה לקבל לבעלותה את הזכויות במקרקעין, ולהקים ולנהל בהם בית אבות סיעודי חדש וגדול, לצד ובמקביל להמשך ניהול בית האבות הסיעודי בידי שיר... על יסוד התחייבויותיה והבטחותיה האמורות של הליגה ומנהליה לכניסה לשותפות שווה עם שיר, בין היתר, השקיעה שיר, בידיעת הליגה, בהסכמתה ובברכתה, מיליוני שקלים בתיקון, פיתוח והשבחת המקרקעין ומבני בית האבות הסיעודי שעליהם..." (סעיפים 12, 10 לערעור) ועל כן רבה היתה פליאתה של שיר כאשר הליגה "הפכה עורה" והתנערה מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, והחלה לפעול לשינוי ייעוד המקרקעין מבית אבות למגורים, דבר אשר שמט מיניה וביה את הקרקע מתחת לשותפות העתידית בין שיר לבין הליגה, והוריד "לטמיון את השקעותיה הכבדות של שיר בתיקון, פיתוח והשבחת המקרקעין..." שהיו בסך של 4,390,933 ש"ח, נומינלית. משכך ולצורך הקטנת נזקיה, נאלצה שיר לקזז את נזקיה מדמי השכירות המוסכמים, ולכן, לשיטתה, אינה חייבת לליגה כל סכום, וממילא לא היה מקום להגשת התביעה או להטלת העיקול, ומשהוטל - יש לבטלו.

            עוד טוענת שיר כי יש לבטל את צו העיקול ככל שהוא מתייחס לתורג'מן שכן לגביו לא היתה כל טענה בדבר הכבדה אפשרית במימוש פסק הדין כנגדו, אם וכאשר יינתן.

4.         הליגה טוענת כי אין כל מקום להתערב בהחלטתו של כב' הרשם א. אורנשטיין באשר להותרת צו העיקול על כנו. נהפוך הוא, הליגה עותרת לביטול אותו חלק מההחלטה אשר הפחית מסכום העיקול את סכומי הריבית ותשלומי המע"מ, ולהוסיף סכומים אלו לעיקול.

החלטת הרשם

5.         כב' הרשם סקר בהחלטתו את הבסיס החוקי להטלת העיקול, ואת השיקולים שעל בית המשפטו לשקול בבואו להחליט האם יש ליתן את הסעד המבוקש, אם לאו, והגיע לידי מסקנה כי יש להותיר את העיקול שהוטל, על כנו, תוך הפחתת סך של 210,360 ש"ח עבור ריבית פיגורים וכן סכום המע"מ בסך 562,279 ש"ח או 367,000 ש"ח לפי חשבונית ששיר תמציא.

            בהחלטתו התייחס כב' הרשם באופן מפורט להוראות תקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולפרשנות שניתנה להן בפסיקה.

דיון

6.         אומר כבר עתה כי נחה דעתי שאין מקום לבטל את ההחלטה נשוא הערעור, ואפרט. תקנות 362 ו-374 מסמיכות את בית המשפט ליתן צו עיקול זמני, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, ובקיומו של חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק הדין. במסגרת שיקוליו, על בית המשפט לשקול שני שיקולים. האחד - הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני, אל מול הנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני; השני - האם הוגשה הבקשה בתום לב, והאם מתן הסעד יהיה ראוי וצודק בנסיבות העניין, ולא יפגע במידה העולה על הנדרש (רע"א 5242/95 סינגל שירותי אלקטרוניקה נ' דנבאר בע"מ, תק-על 95(3) 787, 786).

6.1        ראיות מהימנות לכאורה

            הנטל להוכחת קיומן של ראיות מהימנות לכאורה מוטל על המבקשת.

(ע"א 11767/05 מייזליש נ' גבע (נבו), ודוק: