פסק-דין בתיק עא 3125/04

1.         לבית משפט קמא הוגשו תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תביעות כספיות הנוגעות להסכם קבלנות שבין הצדדים.

            המשיב הינו קבלן אשר התקשר עם עיריית כרמיאל (להלן: "העירייה") בהסכם לביצוע עבודות לבניית ספריה עבור העירייה. לצורך ביצוע העבודות התקשר המשיב עם המערער בהסכם קבלנות מיום 4.2.00 על מנת שהמערער יבצע עבודות פיצוצים באתר העבודה. אין חולק כי במהלך העבודה ובעת שבוצעו פיצוצים בקרקע על ידי המערער עפו גושי עפר ואבן ונחתו על גג אולם ספורט השייך לעירייה והמצוי בסמוך. כתוצאה מכך ניזוק גג האולם.

            יצויין כי על פי ההסכם שבין המשיב למערער התחייב המשיב לשלם למערער עבור עבודות הפיצוצים סך של 18,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

2.         בכתב התביעה שהגיש המשיב לבית משפט קמא טען המשיב כי בשל הנזק שנגרם לגג אולם הספורט קיזזה העירייה מהסכום המגיע לו בגין עבודות הבנייה סך של 18,837 ש"ח בהתאם לחשבון מיום 10.9.00 וסך זהה של 18,837 ש"ח בהתאם לחשבון מיום 2.10.00 ובסה"כ קיזזה לו סך של 37,674 ש"ח.

            המשיב תבע סך זה מהמערער. כמו כן טען כי נגרמו לו הפסדים נוספים בגין הנזק שנגרם לגג. בכתב התביעה טען כי סך הנזק שנגרם לגג הוא 72,000 ש"ח וכי בסה"כ קוזזו לו או שצפויים להיות מקוזזים מחשבונותיו סכומים כוללים של 100,000 ש"ח.

            המערער מצדו הגיש תביעה שכנגד על סך של 26,226 ש"ח בגין השכר המגיע לו עבור העבודות שביצע. המשיב הדגיש כי קיבל לידיו מקדמה על סך של 11,170 ש"ח בשיק אשר לא נפרע.

            המערער אף הגיש הודעה לצד שלישי כנגד העירייה.

3.         לאחר שהגישו הצדדים תצהיריהם הסכימו כי התיק יוכרע ללא צורך בחקירות. כמו כן הוסכם כי ההודעה לצד שלישי ששלח המערער לעירייה תימחק.

4.         בית משפט קמא דן בטענות הצדדים וקבע כי האחריות לנזק שאירע לגג אולם הספורט של העירייה מוטלת על שכמי המערער והמשיב בחלקים שווים. בית משפט ציין כי המשיב שהוא בעל המקצוע היה צריך להזהיר את המערער כי מדובר בגג מיוחד שרגיש לכל פגיעה ואילו המערער היה צריך לוודא באופן אישי את מצב הגג ולנקוט באמצעים המתאימים כדי למנוע את הנזק.

            כן קבע בית משפט קמא כי יש להעמיד את סכום הנזק על הסך של 37,674 ש"ח, נכון לחודש 9/00, שהוא הסכום שקוזז בפועל מחשבונות המשיב. לפיכך הורה כי יש לקזז מהסכומים המגיעים למערער עבור עבודתו את מחצית מסכום הנזק, דהיינו יש לקזז סך של 18,337 ש"ח.

            בית משפט קבע בסעיף 3(ב) לפסק הדין כי ההפרש בין סכום הנזק שקוזז על ידי העיריה מהמשיב, לבין הסכום שהיה מגיע לנתבע הינו 16,614 ש"ח (כולל מע"מ). לאור חלוקת האחריות הורה כי על המערער לשלם למשיב סך של 8,307 ש"ח בצירוף הוצאות בסך של 300 ש"ח ושכר טרחת עורכי דין בסך של 750 ש"ח בצירוף מע"מ.

5.         המערער הגיש לבית משפט קמא בקשה לתיקון טעות סופר (בש"א 2878/04) שבה טען כי לאור קביעת בית המשפט בדבר אחריותו למחצית מהנזק, הרי שהפחתת מחצית הנזק שנגרם לגג (18,837 ש"ח) מהתמורה המגיעה לו בגין עבודתו (21,060 ש"ח) היתה צריכה להביא את בית המשפט למסקנה כי מגיע לו סך של 2,223 ש"ח במקום לחייבו בסך של 8,307 ש"ח, כפי שנקבע בפסק הדין. בית משפט קמא דחה את הבקשה וקבע כי בפסק הדין לא נפלה טעות חישוב מבלי שנימק את החלטתו.

6.         המערער חזר בפנינו על טענותיו בפני בית משפט קמא. לטענתו לא היה מקום להטיל עליו את מחצית מהאחריות לנזק. בכל מקרה, טען כי הנזק שנגרם לגג עומד על סך של 14,000 ש"ח בלבד בהתאם לחוות הדעת שצירף לבית משפט קמא. לבסוף טען כי היה מקום לתקן את הטעות בפסק הדין ובמקום לחייבו בסכום של 8,307 ש"ח היה מקום לזכותו בסך של 2,223 ש"ח בצירוף שכר טרחה. המערער מדגיש כי תביעת המשיב לתשלום סך של 100,000 ש"ח נדחתה ולכן היה מקום לזכותו בהוצאות ושכר טרחה בסכום מתאים.

המשיב חזר אף הוא על טענותיו בבית משפט קמא והדגיש כי בהתאם לקביעת בית משפט קמא לא מדובר בטעות סופר. כן טען כי מקום שהצדדים הסמיכו את בית משפט קמא לפסוק על פי תצהירים וסיכומים אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט לעניין חלוקת האחריות.

7.         נציין עוד כי הועלתה טענה שהערעור הוגש באיחור אך במהלך הדיון מיום 12.7.05 הורינו כי מוצדק ליתן למערער ארכה להגשת ערעור עד המועד שבו הוגש הערעור בפועל.

8.         למעשה, בפני בית משפט קמא עמדו להכרעה 4 שאלות; היקף הנזק שנגרם לגג אולם הספורט, חלוקת האחריות בין הצדדים בנוגע לנזק, הסכום המגיע למערער עבור עבודתו והסכום שיש לקזז מתמורה זו בגין הנזקים שנגרמו לגג המבנה באחריותו.

            בין הצדדים לא היתה מחלוקת לגבי התמורה שהגיעה למשיב עבור עבודתו ולכן שאלה זו לא דרשה הכרעה עובדתית.

9.         הטענה הראשונה שמעלה המערער מתייחסת לשיעור הנזק שנגרם לאולם הספורט. בית משפט קמא סבר שיש מקום לקבוע כי הסכום שקיזזה העירייה משכרו של המשיב בסך של 37,674 ש"ח משקף את היקף הנזק. בית המשפט לא קיבל את טענות המערער, אף כי לא נימק זאת בהרחבה ודחה את חוות הדעת שצורפה על ידי המערער ולפיה הנזק שנגרם לגג האולם עמד על סך של 14,000 ש"ח בלבד.

            דומה שאין מקום להתערב בהחלטה זו של בית משפט קמא. בפני בית משפט קמא עמדו חוות הדעת שהגיש המערער מחד, וכן המסמכים המעידים על היקף הקיזוז שבוצע מחשבונותיו של המשיב לעירייה מאידך. בחשבונות שהציג המשיב ישנה הפנייה לחשבון שהוגש על ידי חברת "ד.ס. הרכבות בע"מ" לעיריית כרמיאל (נספח ז' לתצהיר) שבו מופיע פירוט של העבודות שבוצעו על ידה לצורך תיקון לוחות האלומיניום שניזוקו בפיצוץ סלעים.   בית משפט קמא רשאי היה להעדיף ראיות אלה על פני חוות דעתו של השמאי מטעם המערער ואין מקום להתערב בשיקול הדעת המסור כרגיל כגון אלו לערכאה הדיונית.