פסק-דין בתיק עא 3036/04

1.       לפני ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם דאוד מאזן) מיום 18.10.2004, שניתנה במסגרת תיק ההוצל"פ 7-90-22189-02 (להלן - "תיק מימוש המשכנתא") ותיק הוצל"פ 3-97-15407-02 (להלן - "תיק מימוש פסק הדין").

2.       מבוא

המערער פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד גב' סטלה גיל (להלן - "החייבת") לביצוע משכנתא שנרשמה לזכותו על זכויות הבעלות של החייבת בחנות פלונית בכרמיאל (להלן - "החנות" או "הנכס"). לבקשת הבנק מונה לנכס כונס נכסים.

המשיבה (להלן גם - "הערבה") חתמה על כתב ערבות לפיו ערבה לביצוע התחייבותיה של החייבת עד לסך של 80,000 ש"ח.

          המערער גבה בגין החוב העיקרי שני סכומים כדלקמן:

          א.      סך של 161,845 ש"ח  בגין מימוש כספי קופת הגמל של המשיבה.

          ב.       סך של 210,064 ש"ח בגין מכירת החנות הממושכנת

במסגרת ההליך שהתנהל בפני ראש ההוצאה לפועל הגישה המשיבה, הערבה לחוב העיקרי, בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן - "החוק") וכן בקשה להחזרת כספים לפי סעיף 20 לחוק.

בהחלטתו נשוא הערעור קבע ראש ההוצאה לפועל כי בדין כלל המומחה שמונה בהסכמת הצדדים את שני הסכומים דלעיל בחוות דעתו לצורך חישוב חובה של המשיבה.

          מכאן הערעור שלפני.

3.       השתלשלות העניינים

          א.      ביום 12.10.88 חתמה החייבת על שטר משכון (להלן - "המשכנתא") לזכות המערער לפיו שיעבדה את זכויותיה החוזיות בחנות הידועה כגוש 18992, 18999 חלקה 156-157, חנות מס' 4 בבית מס' 905 בכרמיאל (להלן - "החנות") לטובת המערער. החתימה על שטר המשכון בוצעה בגין קבלת הלוואה שנטלו החייבת ובעלה בועז גיל (להלן - "החייבים העיקריים") מהמערער.

ב.       ביום 12.10.88 חתמה המשיבה, אמה של החייבת העיקרית, על כתב ערבות עד לסך של 80,000 ש"ח.

          ג.       החייבים העיקריים לא פרעו את חובם למערער וזה הגיש כנגד החייבת בקשה למימוש משכון רשום וביום 1.1.90 פתח תיק הוצאה לפועל למימוש המשכנתא שרבצה על החנות. 

ד.       ביום 12.4.92 הגיש המערער תביעה על סך 94,349 ש"ח בבית משפט השלום (ת.א. 6346/92) כנגד החייבים העיקריים, כנגד המשיבה וכנגד שני ערבים נוספים.

          ה.      ביום 4.6.92 נתן בית משפט השלום, במסגרת התיק האזרחי הנ"ל, תוקף של פסק דין למסמך שכותרתו "הסכם פשרה וביטול עיקולים" (להלן - "הסכם הפשרה") שנערך בין המערער לבין החייבים העיקריים לפיו התחייבו החייבים העיקריים לשלם למערער את חובם בתוספת פיגוריהם ומנגד יבוטלו העיקולים הזמניים שהוטלו עליהם ויעוכבו הליכי ההוצאה לפועל בתיק מימוש המשכנתא.

          ו.        החייבים העיקריים לא עמדו בהתחייבותם על פי הסכם הפשרה.

          ז.       ביום 8.11.95 ניתן פסק דין חלקי במסגרת ת"א 6346/92 לפיו חויבה המשיבה לשלם למערער סך של 94,349 ש"ח בצירוף ריבית בנקאית החל מיום 8.3.92, הוצאות בית משפט ושכר טרחת עורך דין (להלן - "פסק הדין הראשון").

          ח.      ביום 20.5.97 נפתח תיק הוצאה לפועל 3-97-15407-02 למימוש פסק הדין הראשון שניתן כנגד המשיבה.