פסק-דין בתיק עא 2815/01

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
2815-01
24.11.2005
בפני :
1. יהושע גרוס סגן נשיא אב"ד
2. אסתר קובו
3. מיכל רובינשטיין
- נגד -
:
1. אליהו בראנץ
2. העיר שלנו - שירותי פרסום ותקשורת בע"מ

עו"ד מ. גלוסקה ואח' 		:
הרצל כנפי
עו"ד ש. אריאלי
פסק-דין
  •  ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה בתיקים אזרחיים 2536/94 ו2537/94  (כב' השופט רצ'בסקי), בו התקבלו שתי התובענות שהגיש המשיב במלואן.
  • 1. העובדות
  • המשיב היה, יחד עם אחרים, בעל מניות בחברה, היא המערערת מספר 2, אשר הוציאה לאור עיתון בנתניה. המשיב מכר למערער את מניותיו בעתון. המערער מעולם לא נפגש עם המשיב עובר לחתימת חוזה המכר (להלן: החוזה- מוצג ע/4 לתיק המוצגים של המערערים), והמו"מ נוהל בין המשיב לבין עו"ד ז'נו, אשר מעמדו במו"מ הינו אחת מנקודות המחלוקת בערעור שלפנינו.
  • במסגרת החוזה שנחתם בין הצדדים ב- 22.7.92 נקבע, כי  לאחר השלמת העסקה, המוכר, הוא המשיב, ישוחרר מכל התחייבויותיו או חובותיו לצדדים שלישיים, וכי המערער יקח על עצמו את כל הזכויות כלפי החברה, בעלי מניותיה וצדדים שלישיים (ראה סעיף 5 לחוזה בעניין "זכויות וחובות"). 
  • סעיף רלוונטי נוסף לענייננו הינו סעיף 6 לחוזה, העוסק בהצהרות והתחייבויות הקונה ולפיו:
  • "הקונה מצהיר בזאת כי קרא, בדק למד והבין את תזכיר ותקנות החברה, דוחו"ת הכספיים לרבות החובות והזכויות של החברה ואת כל הקשור והכרוך בהפעלת עסקי החברה וחובתו כבעל מניות בחברה על כל המשתמע מכך"(סעיף 6ב). כן נקבע כי :"הקונה מצהיר בזה כי ראה ובדק באופן יסודי את הציוד, המלאי, סימני המסחר, המושכר והמוניטין האמורים לעיל לרבות מצבם הפיזי מעמדם המשפטי בכלל זה כלפי צד שלישי כלשהו וכי הוא מצאם מתאימים לצרכיו ולמטרותיו וכי המוכר לא מסר לו כל תיאור ו/או כל הצהרה ביחס לאיכותם ו/או תכונותיהם הפיזיות ו/או המשפטיות וכי הוא מתקשר בהסכם זה על סמך בדיקתו והתרשמותו האישית ומוותר בזאת במפורש מראש ובאופן בלתי חוזר מתוך הבנת מעשהו זה על כל טענת ברירה ו/או פגם ו/או מום ו/או אי התאמה גלויה או נסתרת" (סעיף 6א1).
  •  זמן קצר לאחר חתימת החוזה, החל המערער לטעון כי המשיב הטעה אותו באשר לחובות החברה ומאזן תשלומיה. בהתאם למוסכם בחוזה, התנהל הליך בוררות על ידי הבורר המוסכם ברון גל. בפסק הבוררות שניתן ב-18.8.92 נקבע כי המשיב ידאג לכיסוים של חובות בסכומים שונים, וכי יוכל בעקבות כך לגבות לכיסו הפרטי את חובות לקוחות החברה בסך כולל של 37,000 ש"ח. כן נקבע כי המשיב יאפשר לחברה להשתמש במושכר במשך 20 חודשים ללא תשלום דמי שכירות. מלבד זאת נקבע, כי ההסכם בין הצדדים יעמוד בעינו (פסק הבוררות- מע/14). המערער התנגד לאישורו של פסק הבורר וביום 17.2.94 התקבלה התנגדותו על ידי בית המשפט המחוזי בהמ' 11727/92 ופסק הבורר התבטל.
  • ב-18.4.94 הגיש המשיב שני כתבי תביעה כנגד המערער. הראשון תביעה כספית עבור דמי שכירות שלא שולמו לו, והשני הינו תביעה בגין ערבות שערב המערער לחובות החברה לבנק ואשר על פי החוזה אמור היה לקבל על עצמו.
  • לפי טענת המערערים, החוזה בין הצדדים בוטל על ידם לאחר שגילו כי עו"ד ז'נו הציג בפניהם מצגי שווא והטעה אותם באשר למאזן הזכויות והחובות של החברה.
  • לצורך העניין יצויין, כי פסק הדין נשוא הערעור הינו פסק הדין השני שניתן על ידי שופט הערכאה הדיונית בעניין. פסק הדין הראשון ניתן במעמד צד אחד לאחר שהמערער לא הגיש סיכומים וגם במסגרתו התקבלה תביעת המשיב. פסק דין זה בוטל בערעור.
  • 2. פסק הדין של בית משפט השלום
  • בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיב וקבע כי לא נפל פגם בהתנהלות המשיב בהקשר זה.
  • בראש ובראשונה קבע, כי מעצם תצהירו של המערער עולה כי הלה ידע שהחברה מצויה בקשיים כלכליים. בהקשר זה דחה השופט המלומד את עדותו של מנהל החשבונות של המערער אשר טען כי נשלח לבחון את מצב הנהלת החשבונות של החברה לפני חתימת ההסכם רק על מנת להיערך לכניסתו לחברה בעתיד ולא על מנת לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. כן דחה את נסיונו של המערער לטעון בחקירתו הנגדית כי לא טען שהיה מודע לקשייה הכלכליים של החברה. בכך ראה השופט המלומד פגם במהימנותו של המערער.
  • לאחר מכן בחן בית המשפט את חוות דעתו של רוה"ח גרינברג מטעמו של המערער, אשר קבעה כי ביום חתימת ההסכם עמד עודף ההתחייבויות של החברה על מעל 287,000 ש"ח,  וזאת בניגוד לנספח שצורף לחוזה על ידי עו"ד ז'נו, אשר הראה איזון בין חובות החברה לזכויותיה. השופט קבע, כי חוות דעת זו אינה מדוייקת, וכי בחקירתו הנגדית של רואה החשבון נמצא כי הוא לא נתבקש לבדוק האם הנספחים לחוזה היו נכונים אם לאו, וכי חוות הדעת אינה מהווה בדיקת שווי של החברה מיום חתימת החוזה.
  • מעבר לאמור לעיל ציין השופט המלומד כי לא ברור מעמדו של עו"ד ז'נו בעסקה וכי כלל לא בטוח כי הלה ייצג את המשיב דווקא, ואף נכון יותר לקבוע כי ייצג את עצמו בלבד והיה בעל אינטרס משותף עם המערער. לפיכך קבע כי טענותיו של המערער יכולות, אם כבר, להיות מופנות כלפי עו"ד ז'נו ולא כלפי המשיב.
  • מעבר לאמור לעיל יחס השופט המלומד חשיבות רבה לעובדת ניסוחו של החוזה ובעיקר להימצאותו של סעיף 6 בחוזה, אשר במסגרתו הצהיר המערער כי בדק את הנמכר באופן יסודי וכי הוא מוותר על כל טענה בעניין זה.
  • 3. טיעוני הצדדים:
  • בראש ובראשונה מלינים המערערים על היעדרה של הנמקה רלוונטית בגוף פסק הדין לבחירתו של השופט לקבל את גירסתו של המשיב. לטענתם, מאחר שהשופט המלומד נתן כבר פסק דין בעניין ראוי היה כי יזהיר עצמו לפני מתן פסק הדין השני.
  • לגופו של עניין, חוזרים המערערים וטוענים כי המשיב לא עמד בחובות האמון המוטלות עליו והטעה את המערער לחשוב כי מצב הכספים של החברה היה טוב מכפי שהיה הלכה למעשה. בעיקר מתייחסים המערערים לקבוצת הנספחים שצורפה לחוזה ואשר פירטה את מאזן החובות והזכויות של  החברה. 
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>