פסק-דין בתיק עא 2801/06

ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר) מיום 12.06.06, לפיו נדחתה תביעתה של המערערת כנגד המשיבה והתקבלה התביעה שכנגד.

המערערת - הקבלן הראשי בפרוייקט בניה - התקשרה עם המשיבה בהסכם לביצוע עבודות בניה במושב נבטים, כקבלן משנה.

בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום, טענה המערערת כי המשיבה הפרה את ההסכם בכך שנטשה באופן פתאומי את אתר הבניה ועתרה לחיובה בפיצויים בגין הנזקים הנובעים מהפרה זו. עוד תבעה המערערת פיצויים בגין ליקויים בעבודה והשבת הוצאות שהוציאה במקום המשיבה.

מנגד טענה המשיבה כי לא נטשה את האתר, אלא שעבודתה הופסקה באופן כפוי על ידי המערערת, מחמת העדר היתר לביצוע העבודות.

המשיבה גם הגישה תביעה שכנגד בגדרה עתרה לחיובה של המערערת לפרוע את יתרת חובה ולשלם דמי השבתה, בגין התקופה בה נבצר ממנה להמשיך בביצוע העבודה, עקב מחדלי המערערת. סרובה של המערערת לשלם דמי השבתה היווה, לגרסת המשיבה, הפרה של ההסכם אשר הצדיק את ביטולו על ידה.

כב' השופטת ד"ר סורוקר, בפסק דין מנומק היטב, פירטה את הראיות שהובאו בפניה על ידי הצדדים, ולאחר ששקלה את מכלול טענותיהם, העדיפה את עמדת המשיבה על זו של המערערת.

לענין דמי ההשבתה הסתמכה כב' השופטת על סעיף 5 להסכם בין הצדדים, בו נקבע כי:

"במידה ותופסק העבודה ע"י המזמין (המערערת) או המועצה בני שמעון עד 3 ימים לא תשולם לקבלן דרישה כלשהי".

מניסוח הסעיף עולה בבירור כי היה על המערערת לשלם למשיבה דמי השבתה עבור כל יום מעבר לשלושה ימים.

מוסיפה כב' השופטת ומבהירה כי ההוראה החוזית נתמכת בהיגיון מסחרי והיא יוצאת מתוך הנחה כי לו תופסק עבודתה של המשיבה ביוזמת המערערת, צפויה המשיבה לספוג הפסד כלכלי מחמת ההשבתה הכפויה.

מצדקת דרישתה של המשיבה לתשלום עבור ימי הפסקת העבודה, הסיקה כב' השופטת כי דחיית הדרישה מהווה הפרת ההסכם.

המערערת חולקת על גישה זו וסבורה שיש לראות בסרוב המשיבה לחזור לעבודה הפרה של ההסכם.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, החלטנו כי דין הערעור להידחות.

לא מצאנו בטענות ב"כ המערערת עילה להתערב בקביעותיה ומסקנותיה של הערכאה הדיונית, שהרי אין חולק כי עבודת המשיבה הופסקה, גם על פי גישת המערערת, למשך חודש ימים, דבר שהיה כרוך בהשבתת עובדי המשיבה וכלים כבדים אשר שימשו אותה לביצוע העבודה.

כמו כן מוסכם על הכל כי הפסקת העבודה נבעה מאי קבלת ההיתרים הדרושים.

לנוכח משך ההשבתה, זכאית היתה המשיבה לתבוע דמי השבתה כקבוע בחוזה. גם יתר מסקנותיה של כב' השופטת קמא מעוגנות היטב בראיות שהובאו על ידי הצדדים. ממצאים עובדתיים אלה תומכים במסקנה המשפטית.

כב' השופטת ד"ר סורוקר בחנה ביסודיות את כל טענות הצדדים ונכנסה לעובי הקורה של כל התחשיבים שהוצגו על ידם באשר לאופן חישוב הנזקים הנטענים והציגה פסק דין יפה ובהיר.

במקרה מעין זה אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית ואין אנו נדרשים להציג פסק דין משלנו העונה על מכלול השאלות שהתעוררו לצד פסק דינה של הדרגה הראשונה, אלא עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י , פ"ד מה(2) 142, 168; ע"א 478/88 בקר נ' שטרן , פ"ד מב(3) 680, 679; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית מעודכנת תשס"ז, עמ' 638).

זאת ועוד - כלל פסוק נקוט בידינו ולפיו: "כעיקרון לא בנקל יתערב בית משפט זה בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא כאשר אלה מושתתים על חומר ראיות שאומץ על ידי הערכאה הראשונה" (ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר , פ"ד נא(4) 687, וכי: "לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. התערבות במימצאי עובדה תעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון מקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של ענין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם... ביחוד תימנע ערכאת הערעור מהתערבות כזו כאשר בית משפט קמא לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות, אלא צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה כלל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו - דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק-הדין..." (ע"א 640/85 קופר נ' איגוד המוסכים בישראל , פ"ד מד(1) 594, 598).