פסק-דין בתיק עא 2763/04

א.         בפנינו שני ערעורים שהדיון בהם אוחד על פסק דינו של בימ"ש השלום בעכו (כב' השופטת גב' ח. לפין-הראל) מיום 23.5.04, ב-ת.א. 1029/00, לפיו על המערערים מס' 1, מס' 3 ומס' 5 ב-ע"א 2763/04 (להלן: "המערערים"), לשלם למשיבה ב-ע"א 2763/04 (להלן: "המשיבה") את הסכום של 458,875 ש"ח, שווי הטרקטור, ועוד 32,000 ש"ח הוצאות עבור החקירה, ובתוספת 15,000 ש"ח + מע"מ בגין הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, ואילו התביעה כנגד המערערים מס' 2 ומס' 4 נדחתה.

ב.         העובדות הצריכות לענין כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא הינן אלה:

המשיבה מנהלת את אתר איסוף הפסולת אבליים (להלן: "האתר"), וברשותה היה טרקטור ששוויו במועד הגשת כתב התביעה היה 143,000 דולר.

בלילה שבין 20.3.97 - 21.3.97, נגנב הטרקטור מן האתר. על האתר שמרה המערערת מס' 5 שהיא חברת שמירה. בעלי המניות שלה הם :המערער מס' 1 (שהוא גם מנהלה), וכן גם המערערים מס' 2 ומס' 4.

המערער מס' 3 (אמיר) הוא זה ששמר על האתר ועל הכלים שבו.

מנהל המשיבה מר דאוד סמיר מסר בתצהיר העדות הראשית שלו כי הוצג בפניו שאחד הבעלים של המערערת מס' 5 הוא איש צבא יוצא מג"ב, בעל כושר יוזמה וידע, ושימש גם בחברת שמירה מפורסמת. עוד הוצגו בפניו כישוריו המיוחדים של המערער מס' 3 כשומר. על אודות הגניבה נודע למר דאוד מן המערער מס' 3, ולגירסת מר דאוד טען המערער מס' 3 כי ישן ברכב שחלונותיו היו סגורים. אחר כך טען המערער מס' 3 כי ישן ליד השער.

עוד טען המערער מס' 3 שהיה אמור לשבת ליד הכלים הכבדים, וביניהם הטרקטור, כדי לשמור עליהם, ולא ליד השער.

בחקירה הנגדית של מנהל המשיבה הוברר כי האדם שניהל משא ומתן עם מר דאוד סמיר והציג בפניו את עצמו ואת החברה, הוא פדל - אבי משפחת אבו דולה, והוא זה שהיה איש משמר הגבול ומנהל בחברת שמירה ידועה.

את יתר המערערים לא הכיר מר דאוד סמיר אישית, גם לא את המערער מס' 3. מר סמיר דאוד ציין שתפקיד השומר היה לשמור על הכלים, ולאו דווקא על השטח שהיה מגודר.

מר דאוד סמיר לא זכר שהמערערים או מי מהם פנה אליו בדרישה להוסיף שומרים. לטענתו, הגדר המקיפה את האתר מיועדת להגנה מפני חיות, ולא להגנה מפני גניבה.

ג.          למתן עדות מטעם התביעה הוזמן גם העד סאאב אבו רנימה (חתנו של מר דאוד סמיר) שעדותו נועדה להזים את טענת המערער מס' 3 לפיה הורה מר סאאב למערער מס' 3, ביום הגניבה, לשבת ליד השער ולא לזוז ממנו, במקום לשמור על הכלים.

בתצהירו סיפר מר סאאב כי שיגרת העבודה היא שהוא איננו עוזב את האתר עד שמגיע השומר, וכך גם נהג ביום הגניבה. באותו יום עבד מר סאאב על הטרקטור, בסוף יום העבודה החנה אותו בחצר ליד המשרדים, ושם גם אמור השומר לשמור.

מטרת השמירה היא הציוד והכלים, מקום השמירה הוא ליד הציוד , שם גם המשרדים ומיכל הסולר. אין צורך לשמור על השער הואיל והשער נעול והמפתח נמצא בידי השומר.

מר סאאב הכחיש את הטענה שבאותו יום הוא אמר למערער מס' 3 לחסום את הכניסה לאתר עם הרכב. לטענתו, אין בכך כל צורך הואיל ויש שני שערים ושני מנעולים. מר סאאב גם הזהיר את השומר שהטרקטור חדש והוא הנכס היקר ביותר של החברה, ויש לשמור עליו היטב. לדבריו, אין כל הגיון לשמור בשער ולא על הכלים, הוא גם מעולם לא אמר לשומר כיצד לבצע את השמירה הואיל והענין המקצועי של השמירה נתון בידי השומר שזה מקצועו.

בנוסף טען מר סאאב שאילו המערער מס' 3 היה מצוי ליד השער, אין זה סביר שלא היה שומע את קולות הטרקטור הנוסע ואת רעש התנעתו.

ד.         מטעם המערערים טען מר פדל אבו דולה בתצהירו שהמערערים פנו פעמים רבות למשיבה ודרשו להוסיף שומרים ולהחליף את הגדר והסבו את תשומת לב המשיבה ששומר אחד אין די בו, אך הם לא זכו לשיתוף פעולה מצד המשיבה.

לטענת מר פדל מאז שקמה המערערת מס' 5 פעלו המערערים במסירות ובמהימנות ולפי כל דין, והוא הכחיש שנעשה מצג שווא כלשהו ביחס למערערת מס' 5 או לעובדים בה.

מי ששמר בליל המקרה, המערער מס' 3,  טען בתצהירו שבאותו לילה היה גשום וקריר, נשבה רוח חזקה, והטרקטור היה במקום מרוחק מן הכלים, ולא במקום שבו הוא אמור להיות, דהיינו, ליד כל הכלים והציוד.

בחקירה נגדית טען המערער מס' 3 שסאאב הוא זה שהורה לו לעמוד ליד השער, ולא במקום הרגיל, למרות שאין זה הגיוני מבחינת השמירה, ולא היה לו כל קשר עין עם הטרקטור נשוא התביעה מן המקום בו ישב בהיותו בשער.