פסק-דין בתיק עא 2750/04

1.       לפני שני ערעורים, ערעור מכל צד, על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם דאוד מאזן) מיום 29/8/04 במסגרת טענת "פרעתי" שנטענה על ידי המערער עו"ד חסאן בסטוני (להלן - "בסטוני").

          (בטעות סיווגה המזכירות את ערעורו של המשיב רן קלינגר (להלן - "קלינגר") כבקשת רשות ערעור 1751/04 כאשר למעשה צריך היה לפתוח תיק ערעור. בעניין זה לא הייתה מחלוקת בין הצדדים).

2.       השתלשלות העניינים והצגת הסוגיות העומדות להכרעה

א.      בין בסטוני לבין קלינגר התנהל הליך בוררות סביב מחלוקת שנבעה מהתקשרות חוזית שביניהם.

          ביום 24/6/02 ניתן פסק בוררות.

ב.       בסטוני פנה לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש לבטל את פסק הבורר                (ת"א 464/02). בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת וסרקרוג) אכן ביטל את פסק הבורר, בהסכמת הצדדים , תוך חיובו של בסטוני לשלם לקלינגר סכום של 143,010 ש"ח.

          בית המשפט הורה כי התשלום האמור יבוצע בשלושה תשלומים, באמצעות שלושה שיקים שזמן פרעונם דחוי, שהראשון בהם אמור היה להיות משולם עד ליום 1/11/02. בית המשפט הורה כי "לא יבוצע אחד מהתשלום (כך במקור! צ"ל "מהתשלומים". ע.ג.) המפורטים לעיל במועדו, יווסף לסכום הנ"ל סכום נוסף של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד" (פסק דינה של כבוד השופטת וסרקרוג מיום 12/9/02 צורף להודעת הערעור).

ג.       לאחר פסק הדין הנ"ל, פנה בסטוני והגיש לבית משפט השלום בחיפה תובענה כנגד קלינגר וטען כי זה הפר את ההתקשרות החוזית שביניהם.

          במסגרת התובענה הנ"ל ביקש בסטוני עיקול עצמי על הכספים שהיה עליו לשלם לקלינגר. ואמנם ביום 2/10/02 ניתן צו עיקול כמבוקש.

ד.       צו העיקול הנ"ל בוטל על ידי כבוד הרשמת פומרנץ ביום 11/8/03.

ה.      ביום 28/8/03 העביר בסטוני לב"כ קלינגר, עו"ד נועם פלד, סכום של 143,010 ש"ח, היינו מלוא הסכום שנפסק על ידי כבוד השופטת וסרקרוג.

ו.        ביום 15/4/04 הגיש קלינגר ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, בקשה לביצוע פסק הדין שבת"א 464/02 (תיק הוצל"פ 1-04-14239-02 - להלן - "תיק ההוצל"פ").

ז.       ביום 3/8/04 הגיש בסטוני בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ.

          בבקשתו האמורה טען בסטוני כי לאור צו העיקול שניתן לבקשתו ביום 2/10/02 הרי ש "ביום בו חל מועד התשלום הראשון על פי פסק דינה של כבוד השופטת ש. וסרקרוג היו הכספים המגיעים למשיב (היינו, לקלינגר. ע.ג.) מעוקלים בידי המבקש ולמעשה אסור היה למבקש להעביר את סכום התשלום הראשון למשיב".

          יתרה מכך, בסטוני טען שבכל שלושת מועדי התשלום שפורטו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, היו הכספים המגיעים לקלינגר מעוקלים "ולמעשה אסור היה למבקש להעבירם למשיב ובהתאם גם הסקנציה הקבועה בפסק הדין לא חלה בענייננו".

          על שום כך טען בסטוני בפני ראש ההוצאה לפועל שמאחר והוא שילם לקלינגר את מלוא סכום החיוב שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי "אין כל יסוד משפטי ו/או חוקי לדרישת תשלום נוסף מהמבקש בהתאם לפסק הדין" (ההדגשה שלי. ע.ג.). (היינו, לדרישת הפרשי הצמדה וריבית וכן לדרישת הפיצוי המוסכם בסך של 15,000 ש"ח שנקבע בפסק דינה של כבוד השופטת וסרקרוג למקרה שאחד התשלומים הנ"ל לא יושלם במועדו). 

          בסטוני חתם את בקשתו באמרו כי "ברי הוא כי אין כל בסיס לפתיחת תיק זה מלכתחילה ולכן מבוקש להורות על סגירת התיק תוך חיוב המשיב בהוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ עליה כחוק".

ח.      כבוד הרשם דאוד מאזן דן בבקשה הנ"ל והחליט, ביום 29/8/04, בין היתר, לאמור:

         "מתן צו העיקול על ידי בית המשפט מעכב את ביצוע החיוב על פי פסק הדין, שכן מחד יש לו זכות מכח צו עיקול שמהווה מחסום משפטי מפני ההעברה, לבין קיום פסק הדין. (כך במקור! ע.ג.).