פסק-דין בתיק עא 2727/04

בבית משפט השלום בחיפה, בת.א. 24695/99 ות.א. 18685/01 אוחדו שתי התביעות של המערערת ושל המשיבה, אחת כנגד משנה. שתי התביעות עסקו בהסכם שעיקרו התחייבות המשיבה לספק למערערת דלתות עץ לפרוייקט שבנתה כנגד תשלום תמורה מוסכמת.

בפסק-הדין שניתן ע"י השופט (בדימוס) שאנן, ב-15.12.02, נדונה שאלת האחריות בלבד ביחסים שבין הצדדים ונקבע כי תביעת המערערת מתקבלת, תביעת המשיבה נדחית והמשיבה אחראית לפצות את המערערת על נזקיה. המשיבים 3-2 היו ערבים לכל התחייבויות המשיבה, אלא שבפסק-הדין בנושא האחריות לא הוכרעה שאלת מעמדם.

בהגיע התיקים לנשיא קיטאי, הסכימו הצדדים שיתן פסק-דין על פי סעיף 79א'. הצדדים טענו בעל פה, והגישו סיכומים ומסמכים. בפסק-הדין פרט הנשיא קיטאי את טענות הצדדים ובסופם קבע שיש לפסוק למערערת סכום גלובלי בסך 90,000 ש"ח שהוא בנוסף לסכום ערבויות שכבר חולטו על ידה, על פי החלטת השופט שאנן מ-20.7.01. עוד קבע כי המשיבים 3-2 ישאו כל אחד בתשלום 15,000 ש"ח מתוך חובה של המשיבה, וחיובו של כל אחד נפרד.

בהמשך להחלטתנו מהיום, בדבר שמיעת הערעור על פי טענות המערערת בלבד, ולמרות ששמענו טענות בעל פה של עו"ד קדוש, הגענו לכלל דעה שיש לקבל את הערעור תוך הקפדה וזהירות המתחייבים מהתערבות של פסק-דין שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

המערערת הגישה שתי חוות דעת להוכחת נזקיה. חוות דעתו של המומחה ד"ר גלזמן (נספח 3 להודעת הערעור) לפיה העלויות לביצוע החלפת הדלתות מסתכמות ב-1,023 ש"ח + מע"מ לכל דלת. בנוסף חוות דעת של המהנדס שניידר טומי (נספח 4 להודעת הערעור) לפיה עלות החלפת הדלתות 1,105 ש"ח לכל דלת ללא מע"מ.

המשיבה הגישה חוות דעת של המהנדס שרף יוסף לפיה עלות החלפת דלת 553 ש"ח. להערכתו לא בכל הדלתות נדרש תיקון ולכן בהערכת עלות לתיקון הומלץ להתחשב בתיקון 80% מסך הכל הדלתות. מסקנתו זו עומדת בניגוד מוחלט לפסק-דינו החלקי של השופט שאנן, בו קבע כי כל הדלתות אינן עומדות בתקן, המשיבה הפרה את התחייבותה כלפי המערערת ולכן עליה לפצות את המשיבה על נזקיה.

עולה, איפוא, שגם מטעמה של המשיבה מגיעה עלות החלפת הדלתות ל-630,420 ש"ח ללא מע"מ (נספח 5 להודעת הערעור).

מאחר והערבויות שחולטו מגיעות ל-227,000 ש"ח, ואלו שימשו לטענת המערערת לביצוע תיקונים דחופים בדלתות מאחר וכל פעם דיירים נתקעו עם דלת סגורה והתלוננו, אין להתחשב בסכומי הערבויות ששימשו לתיקונים ולא כתשלום על חשבון נזקיהם בתביעה בגין החלפת הדלתות הפגומות כולן.

גם אם הוגשו מטעם המשיבה אישורי דיירים כי הדלתות, המשקופים והמנעולים שבדירות תוקנו ואין להם כל טענות בנושא עבודת הנגרות, עדיין מדובר במספר דלתות מועט מאד, בהתייחס לכמות הגדולה של הדלתות נשוא התביעה - 1,140 דלתות, מתוך התחייבות לספק 1,500 דלתות.

אם נלך בדרך המקלה, ועל פי אמדנה, הרי שגם לפי חוות הדעת של המשיבה עלות החלפת הדלתות בסדר גודל בו דובר, מגיעה לפחות ל-500,000 ש"ח ולא נסתרה בפני בימ"ש קמא הטענה של המערער כי הערבויות שולמו לפי החלטת השופט שאנן בגין תיקונים הכרחיים ודחופים שנדרשו לדלתות ולא בגין החלפתן.

בעניין אחריותם של הערבים - אלו לא הכחישו כלל את ערבותם בפני בימ"ש קמא. בסעיף 7 לכתב ההגנה שהוגש מטעמם (נספח 10 להודעת הערעור) הודו כי חתמו כערבים בערבות אישית להסכם שנעשה בין הצדדים, כאשר המשיב 3 רק הסתייג באומרו שאינו בעל מניות בחברה. משכך, גם על דרך הפשרה, לא היה מקום לצמצם את אחריותם רק לחלק מגובה פסה"ד.

אשר על כן ישונה פסק-הדין באופן שהמשיבים, ביחד ולחוד, יחוייבו לשלם למערערת סך 500,000 ש"ח, כשהסכום האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מ-1.1.03 ועד התשלום המלא בפועל, מעבר לסכומי הערבויות שפרעה, כאמור לעיל. מועד חישוב הריבית נקבע על ידינו מאמצע התקופה בין החלטת השופט שאנן למועד פסה"ד של הנשיא קיטאי מ-27.5.04.

יודגש כי בבימ"ש קמא לא נפסקו הוצאות המומחים ושכר טרחה, אלה נבלעו בסכום החיוב של ה-90,000 ש"ח.

אנו מחייבים את המשיבים, ביחד ולחוד, לשלם למערערת את הוצאות המשפט בשתי הערכאות בסכום כולל של 35,000 ש"ח.

ניתן היום ב בניסן, תשס"ה (11 באפריל 2005) בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.