פסק-דין בתיק עא 271/05

1.         המערערת, היא התובעת בתיק העיקרי, הגישה ערעור על החלטת כב' הרשם מיום 17.11.05, אשר אפשר למשיבים להתגונן בתביעת פינוי שהגישה כנגדם התובעת.

2.       עובדות הרקע

2.1        התובעת הינה הבעלים הרשום של חלקה 22 בגוש 11605 המצויה בחיפה בשד' ההסתדרות.

2.2        המשיבים  חתמו במרץ 2000 על הסכם שכירות מוגנת, לפיו שכרו מצד ג' כלשהו מבנה הידוע כחלקה 2 בגוש 11605 לצורך ניהול מוסך לשירותי רכב.  תקופת השכירות היא החל מיום 1.4.00.

2.3        המשיבים טענו בבקשת רשות להתגונן שהגישו מטעמם כי המוסך היה על שטח של 400 מ"ר וכי שלמו דמי שכירות עבור כל השטח.

2.4        המערערת טענה כי 160 מ"ר מתוך שטח המוסך הינו בבעלותה (וראו המשולש  הצבוע המסומן בנספח ד' לבקשת רשות להתגונן , להלן "משולש המריבה").

2.5        ביום 16.8.04 פנתה המערערת למשיבים  הודיעה על פלישה והסגת גבול ובקשה מהם  לפנות את השטח שבבעלותה  בתוך 14 יום.

2.6        המשיבים טוענים כי על בסיס המצג שנערך בפניהם על ידי החברה המשכירה, ובגין  שתיקת המערערת לאורך שנים, השקיעו השקעות גבוהות בנכס, ולפיכך לטענתם קיימת להם תביעת פיצוי כנגד המערערת. עוד טוענים המשיבים  כי הם כופרים בבעלותה של המערערת בשטח המריבה.

3.       דיון

3.1        יש להפריד את טענות המשיבים לשלושה מישורים נפרדים -

א.         טענות כנגד המשכירה, צד ג' - טענות של המשיבים כנגד המשכירה צד ג' בגין מצג שווא, יש כמובן להפנות כנגד צד ג', ואינם מעניינו של הסכסוך שבפני. במאמר מוסגר ייאמר כי בפתיח להסכם השכירות בין המשיבים לצד ג' המשכירה   נאמר במפורש - " המשכירה הינה הבעלים של חלק ממבנה בשטח של כ-400 מ"ר ".....  (ההדגשה שלי, ר.ל.)

            אם למשיבים טענות כנגד מצגי שווא של המשכירה, או העדר תום לב במשא ומתן, פתוחה בפניה הדרך לפנות ישירות בטענותיה מול המשכירה. טענה זו אין בה כדי להוות הגנה כלשהיא למשיבים בתביעה זו, ואין ליתן בגינה רשות להתגונן.

ב.         טענה לשתיקת המערערת לאורך שנים -  ענין לנו בשאלה של  זכות קנין במקרקעין. מלכתחילה, מיום תחולתו של חוק המקרקעין תשכ"ט 1969 אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק. (ס' 161 לחוק). היותו של אדם בר רשות במקרקעין איננה מקנה לו זכות קניינית כלשהיא. כל שיכולים המשיבים לטעון כי שתיקת המערערת לאורך 4 שנים מהווה רשות מכללא לשהייה במקרקעין. גם אם טענה זו  תתקבל, הרי שאין בה משום טענת הגנה לתביעה לסילוק יד.

בעלים במקרקעין הנותן  מכללא רשות שהיה במקרקעין לאחר, רשאי לבטלה בכל עת  ולדרוש  את הפינוי מהמקרקעין.  "רשיון מכללא  כזה הינו רשיון חינם גרידא (..) לתקופה בלתי מוגדרת שאותו רשאי בעל המקרקעין לבטל בכל עת ". (ע.א 32/77 טבוליצקי נ. בית הכנסת ובית מדרש החסידים פד לא 3 עמ 210 בעמ' 214 ).

אין תלות בין הזכות לדרוש את הסילוק מהמקרקעין לבין דרישת הפיצויים של בר רשות שטוען שמגיעים לו פיצויים.

ראו לענין זה דברי כב' השופט אנגלרד בע"א 7242/00 רשות הנמלים והרכבות נ. יוסף כדורי - (באתר נבו)

 " זכות הפינוי העומדת לבעלי הקרקע כלפי בני הרשות אינה שלובה במקרה זה בזכות הפיצויים של בני הרשות .סיום הרשות מזכה את בעל המקרקעין לקבלת ההחזקה בחלקה מידי בני הרשות; בני הרשות מצדם זכאים להגיש תביעה נפרדת לפיצויים בשל סיום הרישיון. בתביעה זו ייקבעו המבחנים לקביעת היקף הפיצויים, וזאת על רקע הנסיבות המיוחדות, ביניהן ההשקעות שבוצעו על ידי בני הרשות. אין זה מתקבל על הדעת כי בנסיבות המקרה הנדון המחזיקים בחלקה ימשיכו להחזיק בה עד שיסתיימו כל ההליכים בתביעה (הנפרדת) של תשלום פיצויים "

בנסיבות הענין שבפני לא קמות נסיבות ספציפיות המאפשרות לפי ההלכה הקיימת התניית הפינוי בתשלום פיצוי. התנייה כזו הוכרה במצב בו הרשיון לשהיה במקרקעין ניתן בהסכמה ועבור תמורה (ראה רע"א 2701/95 כנען נ. גזאוי פד נג 3 עמ 151 בעמ 169), או כאשר המקרקעין הושבחו בידיעת ובהסכמת בעליהם (ע"א 32/77 טבוליצקי נ. ביה"כ ובית המדרש חסידים פד לא 3 עמ 210 בעמ' 218, ע"א 657/71 יקותיאל נ. שר האוצר פד כו 2 עמ 564  בעמ' 567 ).

            לפיכך, אין ליתן  רשות להתגונן בטענה זו . תמיד פתוחה הדרך בפני המשיבים להגיש תביעת פיצויים אם הם סבורים שהמערערת אחראית בנזקם.

ג.          כפירה בבעלות המערערת במשולש המריבה -  המשיבים טענו כי הם כופרים בבעלותה של המערערת באותו משולש מקרקעין  המהווה את משולש המריבה. זוהי טענה נכבדת שאם תוכח יש בה כדי להוות הגנה למשיבים. אך הטענה נטענה כטענה סתמית. לא צורפה מפת מודד המלמדת על כך ששטח זה איננו בחלקה הנמצאת בבעלות המערערת. ירצו המשיבים, יוכלו להתגונן בטענה זו בלבד, בכפוף להפקדה בבית המשפט של סכום של 10,000 ש"ח. הסכום יופקד בתוך 10 ימים מהיום כמזומן, או כערבות בנקאית צמודת מדד, ערוכה ללא תנאי, לפרעון עם דרישה. היה ותדחה טענתם זו של המשיבים, יחולט הסכום לטובת המערערת.

4.       לסיכום

4.1        נוכח פסק דין זה, הדיון המקדמי הקבוע ליום 14.2.06, נדחה.

4.2        המערערת תודיע בהודעה בכתב באם הופקד הסכום כאמור, כי אז יהיו המשיבים רשאים להתגונן בטענת הכפירה בבעלות, ובטענה זו בלבד, ויוגש כתב הגנה, הנתמך במפת מודד מוסמך לתמיכה בטענה.