פסק-דין בתיק עא 2684/05

ערעור זה מופנה כנגד החלטת כב' הרשם שמואל ברוך מיום 21.04.05, לפיה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשה לביטולו של פסק דין, שניתן בהעדר הגנה.

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

תביעת המשיבה נגד המערער ונתבע נוסף הוגשה בתאריך 04.03.04 (ת.א. 1372/04).

בתאריך 10.03.04 הומצא כתב התביעה לנתבעים.

בחלוף 60 ימים ממועד ההמצאה ומשלא הוגש על ידי המערער כתב הגנה, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

בתאריך 11.05.04 ניתן על ידי בית המשפט פסק דין לאכיפת הסכמים, שנחתמו בין המערער ואחרים למשיבה. לביצוע חלק זה של פסק הדין מונה ב"כ המשיבה ככונס נכסים.

כמו כן חויב המערער לשלם למשיבה פיצויים בסך 350,000 ש"ח בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

בתאריך 03.06.04 הומצא פסק הדין למערער.

בתאריך 14.07.04, לאחר שחלפו למעלה מ-30 יום מיום שהודע למערער על פסק הדין הוגשה על ידו בקשה לביטולו.

בתאריך 23.11.04 דחה כב' הרשם ברוך את הבקשה לביטול פסק דין בשל העובדה שהבקשה הוגשה באיחור, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

בתאריך 13.03.05, לאחר שחלפו כארבעה חודשים ממועד שניתנה בו ההחלטה הדוחה את הבקשה, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטולו של פסק דין. דהיינו, המערער התעלם שלוש פעמים מהוראות התקנות באשר למועדים להגשתם של הליכים.

בהחלטתו, נשוא הערעור שבפני, שב כב' הרשם ודחה את הבקשה מן הטעם שאין בה כל הסבר מניח את הדעת, על שום מה לא פנה המבקש לבית המשפט החל מיום 23.11.04, מועד בו נדחתה בקשתו לביטול פסק-דין, ועד ליום 13.03.05.

עוד ציין כב' הרשם כי על פי התיעוד הרפואי שהוגש בתמיכה לבקשה, השתחרר המערער מבית החולים כבר בדצמבר ובנוסף, העיר כב' הרשם כי, על פי האמור בבקשה הדמות הדומיננטית בפרשה הוא בנו של המערער יאיר, ואין כל הסבר מדוע לא פעל הבן על פי ייפוי הכוח וההרשאה שניתנו לו על ידי אביו.

מאחר שהבקשה לוקה בשיהוי קיצוני, ובהעדר נימוקים שיצדיקו קבלתה, נדחתה גם הבקשה להארכת מועד.

בערעור שהוגש על החלטה זו נטען, כי המערער אינו יודע קרוא וכתוב, ומי שפעל בשמו בעסקה על פי ייפוי כוח כללי, שהוענק לו, הוא בנו יאיר והיה על המשיבה לפנות לבן אשר עמו נוהלו המשא ומתן וכל המגעים הקשורים בביצועו של ההסכם.

מאחר שהמערער אינו יודע קרוא וכתוב לא היה מודע למשמעותו של המסמך שנמסר לו ולכן לא הגיש כתב הגנה.

עו"ד לוי מלין על המשיבה על שלא המציאה את כתב התביעה למיופה כוחו של המערער ובכך, להשקפתו, גרמה לתקלה.

אלא שאין בטענה זו כדי להסביר את המשך המחדלים בניהולו של ההליך, שהרי משעה שנודע לבן על פסק הדין והוחל לטפל בבקשה לביטולו, בעזרת עורך דין, לא הייתה כל הצדקה להגשת הבקשה הראשונה באיחור וקל וחומר שלא הייתה כל הצדקה להמתין למעלה מארבעה חודשים בטרם תוגש הבקשה להארכת מועד.

עו"ד לוי ניסה לגשר על פער הזמנים בתיאור תחלואיו של המערער, אולם עם כל הצער שבדבר אין במחלתו של המערער כדי להצדיק את השיהוי הנטען, שהרי ממה נפשך, אם הבן יאיר הוא המוציא והמביא ולאב אין כל קשר לעסקה מה מנע בעדו להגיש את הבקשה להארכת מועד זמן סביר לאחר שניתנה ההחלטה הראשונה.