פסק-דין בתיק עא 2633/06

ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט דוד גדול) מיום 06.07.06 בה"פ 267/06 בו הורה כב' השופט על עריכת התמחרות מחודשת במסגרת הליך פירוק שיתוף במקרקעין.

העובדות:

בבית משפט השלום בכפר סבא ניתנה החלטה לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 49 בגוש 6370 בקרית אונו, בגדרו של ת.א. 5226/03.

עורכי הדין אילן דסאו ואביר תורג'מן מונו על ידי כב' השופט גדול כמנהלים מיוחדים, לצורך ביצועה של החלטת הפירוק.

לנוכח מספרם הרב של בעלי הזכויות בנכס ומורכבות ההליך, נזקקו המנהלים המיוחדים להוראות באשר לאופן מימוש ההחלטה. בין היתר הורה בית המשפט על ניהול משא ומתן לקראת כריתת הסכם לביצוע עבודות בניה במקרקעין.

המערערת ומעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ - המשיבה 1 - הציעו במהלך הדיונים הצעות המתייחסות לבניה, ולאחר שורה של החלטות שדנו בתנאי ההתקשרות ומחירה, ניתנה על ידי כב' השופט גדול החלטה, בתאריך 04.04.06 בבש"א 2092/06 בה הורה למנהלים המיוחדים לחתום על הסכם למתן שירותי בניה ע"י המערערת בנוסח שאושר בהחלטות קודמות. כב' השופט קיבל את בקשת המנהלים המיוחדים והעלה את התמורה שתקבל החברה הקבלנית מ- 110,000 דולר כולל הכל ליחידה, ל- 115,000 דולר לא כולל מע"מ, היטלים ואגרות בניה.

בהחלטתו קיבל כב' השופט גדול את עמדת המנהלים המיוחדים, לפיה המחיר של 110,000 דולר ליחידה הוא מחיר הפסד ולא ימצא מי שיסכים לקבל עליו את המשימה וכי קבלת הצעתה המקורית של המערערת (דהיינו 115,000 דולר ליחידה) תאפשר לקדם את הפרוייקט.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער על ידי ישעיהו צימר וברוך צימר, שהם מבעלי הזכויות במקרקעין אשר מעוניינים בקידום ענייניה של משיבה 1 כמי שתזכה בחוזה הבניה, בשל קשרים עסקיים שהוכחו בהליכים השונים.

בהחלטה מיום 28.05.06 דחה בית משפט זה את הבקשה (בר"ע 1694/06), תוך הפניה להחלטת כב' השופט גדול המתייחסת להיבטים המעשיים של התקשרויות בזו הלשון:

"משעה שנידר יצאה מן התמונה, ניתנה הזדמנות לכל האחרות שהשתתפו במירוץ, לשוב ולזכות בבכורה, אך לא אחת מהן הרימה את הכפפה, לרבות אורן הסלע בע"מ (היא החברה שבשליטת צימר) .

כיוון שכך, בנסיבות אלו אני מקבל את הבקשה ומורה למנהלים להגיש עד יום 01.05.06 הסכמים שלמים ומגובשים עפ"י ההנחיות שניתנו על ידי בעבר.

הנחיה זו ניתנת נוכח העובדה שלטעמי אורן הסלע לא בצעה המוטל עליה במסגרת הזמן וההסכמים שנוסחם כבר נקבע".

המשיבה לא השלימה עם תוצאה זו והגישה לבית המשפט תובענה חדשה, שלא במסגרת הליך הפירוק, למתן פסק דין הצהרתי המכריז עליה כזוכה במכרז לבניית הפרוייקט, שכן הצעתה גבוהה וטובה יותר מזו של המערערת וכן עקב העובדה שהמנהלים המיוחדים העדיפו את המערערת בהעדפה פסולה.

לחילופין עתרה המשיבה לאפשר התמחרות קצרה בינה לבין המערערת, באופן שכל צד יציע את המירב והמיטב לבעלי הקרקע.

בפסק דינו, נשוא הערעור שבפנינו, דחה כב' השופט גדול את הבקשה להכריז על המשיבה כעל הזוכה במכרז וקיבל את העתירה החלופית להורות על קיום התמחרות.

דיון:

בהודעת הערעור מפנה המערערת החלטותיו הקודמות של כב' השופט גדול וטוענת כי פסק הדין מאיין את ההחלטות הקודמות, במסגרת הליך חיצוני לתיק פירוק השיתוף אשר בגדרו ניתנו הוראות שחלקן פורטו לעיל.

המערערת מפנה, בין היתר, להחלטה שניתנה בתאריך 17.05.05 בבש"א 2124/05 בה נדחו על ידי בית המשפט בקשות זהות של המשיבה 1.

המשיבים מבקשים לדחות את הערעור, איש איש מטעמיו, תוך הפניה לדברי בית המשפט קמא ביחס להתנהלות המנהלים המיוחדים.