פסק-דין בתיק עא 2480/04

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון אשר ניתן ביום 14.04.04 בהמרצת פתיחה 243/02 (כב' השופט ש. מנהיים), לפיו התקבלה בקשתה של המשיבה 1 להצהיר כי המערערים אינם רשאים לרכוש, לשכור, לתפוס חזקה ו/או לבצע כל פעולה בנחלה הידועה כמשק מס' 23 במושב צפריה.

הערעור הוגש גם על החלטות ביניים שהתקבלו על ידי בית המשפט ביום 17.06.03,  וביום 10.10.02, תוך שבית המשפט מרחיב את היקפו של צו המניעה ומחליט להשאיר את הצו הארעי מיום 11.07.02 בתוקף עד למתן פסק דין בתובענה (להלן: "צו המניעה הזמני").

העובדות :

2.         הגב' שמידוב עדנה (להלן: "המשיבה 2") היתה חברה במושב צפריה - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה"). המשיבה 2 החזיקה במשבצת קרקעית במעמד של "ברת רשות" על פי חוזה תלת שנתי בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל, נציג הבעלים של המקרקעין, הסוכנות היהודית לישראל, כגוף מיישב, והאגודה (להלן: "החוזה המשולש"). המשבצת הקרקעית נמסרה לאגודה כדי שזו תעמיד לחברים נחלות לעיבוד חקלאי במעמד של ברי רשות. סעיף 20ד' לחוזה המשולש אסר העברת זכויות חבר באגודה ללא הסכמה מראש ובכתב של המינהל והסכמת הסוכנות, זאת לאחר שהאגודה הודיעה לסוכנות את עמדתה. סעיף 21 לתקנון האגודה הסדיר את נושא העברת זכויותיו של חבר שנפטר או פרש או הוצא מן האגודה והפקיד בידי האגודה את ההחלטה אם לאשר או לדחות מועמד לחברות באגודה, המוצע לקבלת הזכויות בנחלה שהתפנתה או שהינה עומדת למכירה. על החלטת הוועד ניתן היה לערער בפני האסיפה הכללית של חברי האגודה.

על פי הנהלים, מועמד לקבלה נדרש לעבור בדיקות התאמה מקצועית במכון לפסיכולוגיה יישומית. המערערים בענייננו היו מעוניינים לרכוש זכויות בנחלה בצפריה. מועמדותם עמדה לדיון בינואר 2001, עת ביקשו לרכוש זכויות במשק שעמד למכירה. בשלהי שנת 2000 הם ביקשו להתקבל כחברים באגודה, לאחר שביקשו לרכוש את משק מס' 43 במושב.

אולם כשמסקנות בדיקת המכון העלו אי התאמה של המערערים מבחינות שונות לחיי המושב (תקנון האגודה דרש שהמבקשים להתקבל לשורותיה יהיו ללא עבר פלילי, ללא הרשעה פלילית במהלך 10 השנים האחרונות וכן שינהלו אורח חיים דתי), החליט הועד לדחות את מועמדותם. על החלטה זו לא הוגש ערעור לאסיפה הכללית, והעסקה לא יצאה לפועל.

המשיבים לא זנחו את רצונם להתיישב בצפריה, ולמרות שידעו על דחיית מועמדותם התקשרו בחוזה רכישה ביום 5.12.01 עם הגב' שמידוב עדנה, מי שהיתה חברה באגודה והחזיקה בזכויות משק 23 במושב.

בתשובה לפניית המינהל הודיעה האגודה על סירובה לקבל את בקשת המערערים. חרף זאת, בידיעת עמדת האגודה, וללא קבלה הסכמה ואישור הסוכנות והמינהל, מסרה הגב' שמידוב למערערים, ביום 12.06.02, את מפתחות המגורים במשק 23, והעבירה לידיהם את החזקה.

בעקבות ידיעות שנודעו לאגודה שלח ב"כ האגודה מכתב לגב' עדנה שמידוב (25.10.01). במכתב זה הדגישה האגודה כי הוועד דחה כבר בקשה קודמת של המערערים להתקבל כחברים באגודה, ולכן המליץ הועד שלא לנהל עימם מגעים. הגב' שמידוב לא ענתה למכתב, למרות שהודתה כי קיבלה אותו, ובחודש דצמבר 2001 חתמה על הסכם מכר כאמור עם המערערים.

ביום 12.05.02 כונסה אסיפה כללית של האגודה כאשר על סדר יומה הפסקת חברותה של הגב' שמידוב באגודה, וכך גם הוחלט, בהתאם לסעיף 7 בתקנון.

אין חולק, וכך קובע בית המשפט, כי האגודה מעולם לא הסכימה שהמערערים ירכשו זכות כלשהי שתאפשר להם להתגורר בתחומי המושב, וכי עמדה זו של האגודה היתה ידועה היטב למערערים ולגב' שמידוב. הכל טרם נערך הסכם המכר שביניהם.

במסגרת ההליכים בתיק ניתן צו מניעה זמני נגד המערערים ובעקבותיו הוגשו בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט. האגודה נאלצה להוציא כנגד המערער 1 צו מאסר ולהפעיל את המשטרה שפתחה נגד המערער שני תיקי חקירה פליליים. הסעד שנתבקש בפני בית משפט השלום היה למתן סעד הצהרתי, כאמור, לפיו המערערים אינם רשאים לרכוש ו/או לשכור ו/או לקבל חזקה בכל נחלה או משק במושב או בנחלה הידועה כמשק 23 במושב.

פסק הדין של בית משפט השלום

3.         בפסק דינו היסודי, המפורט והמנומק כדבעי קובע כב' השופט מנהיים כי אין חולק שרכישת משק או נחלה באגודה כוללת בחובה את הצטרפות הרוכש לאגודה. הדבר נקבע בתקנון האגודה המהווה את המסמך החוקי והמחייב על פי מסמך זה החובה לקבל את הסכמת האגודה הוא תנאי מחייב בהסכם רכישה של נחלה באגודה.

על האמור בתקנון לא ניתן להתנות ובוודאי שאין הצדדים רשאים לקבוע כי הסכמת האגודה אינה נדרשת ביחסים שבינם לבין האגודה. הדבר אף נקבע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 970 מיום 09.06.03 אשר קובעת, בין היתר, כי -

"1. ככלל תישמר מסגרת האגודות החקלאיות השיתופיות, ובכלל זה הוראות בדבר חברות של בעלי הנחלות באגודות על פי תקנוניהן...

4. העברת זכויות בנחלה של מי שהפסיק להיות חבר באגודה למי שאינו עומד להיות חבר באגודה תותלה בהסכמת האגודה לרוכש הפוטנציאלי..."

ההסכמה האמורה אינה בגדר של "הבעת עמדה", ולכן הפרשנות שנטענה על ידי המערערים נדחתה על ידי בית המשפט, אשר קבע כי הדרישה לקבל את הסכמת האגודה הינה תנאי הכרחי ובל יעבור.

המערערים פנו, כאמור, לקבל את אישור האגודה עוד כאשר ביקשו לרכוש את משק 43 ונדחו, מכאן שידעו היטב על הצורך בהסכמת האגודה, עוד לפני שהתקשרו עם המשיבה 2, והדבר מצא ביטויו בחוזה המכר ביניהם, שם צויין כי:

"6.א. הצדדים מצהירים כי ידוע להם כי יש צורך בקבלת הסכמת אגודת מושב צפריה והסוכנות, להעברת הזכויות במשק משם המוכר לשם הקונה".