פסק-דין בתיק עא 2338/01

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט דוד גדול), בת.א 2841/98, מיום 10.6.01, בו חייב בית המשפט את המערער לשלם למשיבה סכום של 78,548 ש"ח בגין הפסקת עבודתו.

עובדות:

2.         במהלך בנובמבר 1997 התקיים מו"מ בין המשיבה חברה עיסקית לבין המערער הידוע גם בשם פירמה "חיון חן שיפוצים" להתקשרות לביצוע עבודות שיפוצים במבנה אותו שכרה המשיבה ברחוב הידיד 10 נוה הדר, הוד השרון.

הוסכם בעל פה, כי השיפוצים במבנה הקיים יעשו על ידי המערער, בכפוף לתוכנית האדריכלית, הגב' ענת גנות, ובכפוף לתוכנית המהנדס, מר מנחם ענבר.

ביום 9.1.98 הגיעו הצדדים הנ"ל לסיכום נוסף למחיר הכולל של ביצוע העבודות, והדברים עלו על הכתב ונחתמו ע"י שני הצדדים. סוכם כי עלות ביצוע העבודות תהיה 78,000$.

עם החתימה על ההסכם החל המערער במלאכת השיפוץ, והמשיבה במלאכת התשלומים.

לטענת המערער, לאחר שהשלים העמדת שני עמודי הברזל לתמיכת הגג לצורך שיפוץ בקומה השניה, נתבקש ע"י מנהל המשיבה לעצור את ביצוע העבודות ולהמתין לאישור תוכנית הנדסית חדשה לתמיכת הגג שבקומה ב'. הוא עשה כדברי מנהל המשיבה, אך לאחר חלוף זמן כשנוכח שאינו מקבל הודעה ממנהל המשיבה להמשיך בעבודה, ניגש למבנה ומצא שם לתדהמתו קבלן שיפוצים אחר שהובא במקומו.

מנגד טענה המשיבה כי לאחר שנענו כל תביעותיו הכספיות של המערער והיא הפקידה בחשבונו 50,000 ש"ח על חשבון ביצוע העבודה, לא טרח להתייצב להמשך עבודתו, חרף פניותיה, והיה עליה להחליפו בקבלן שיפוצים אחר.

3.         פסק הדין של בית משפט השלום:

המערער טען בפני הערכאה הראשונה כי ביצע את עבודת השיפוץ בקומה הראשונה בהתאם לתוכניות האדריכלית וביצע כמעט במלואה את עבודת השיפוץ בקומה השניה. לפיכך, הוא זכאי ליתרת התמורה שלא שולמה לו בסך 188,664 ש"ח בתוספת פיצוי של 25,000 ש"ח בגין 25 ימי עבודה בהם המתין להמשך העבודה, המתנה שמנעה ממנו לקבל עבודה אחרת. בסופו של חשבון תבע המערער סכום כולל של 213,644 ש"ח.

מנגד טענה המשיבה כי המערער הפר וזנח מלאכתו באתר, ולכן ההסכם עמו בטל. ובנסיבות אלה אינו זכאי לתשלום כלשהו, למעט שכר ראוי בגין העבודה שביצע בפועל בסך 74,190 ש"ח. לפיכך, מאחר ששילמה למערער סכום של 147,686 חייב האחרון להשיב לה סך של 60,884 ש"ח.

המשיבה הוסיפה וטענה כי בתביעת המערער מגולמים פיצויי "כפל" גם עבור עבודות שלא ביצע וגם עבור הזמן שהיה בבית בחוסר מעש. מאחר ולא עמד בתנאי החוזה, אין הוא זכאי לפיצוי עבור אובדן ימי עבודה.

את תביעותיו ביסס המערער על נספח א' לתצהיר המשלים מטעמו. לדבריו המסמך נכתב ע"י מנהל המשיבה ובית המשפט קמא קבע בעניין זה (עמ' 69 לפסק דינו) כי:

" מהשוואת כתבי היד, ואין צורך בעין של מומחה כדי לקבוע שכתבי היד של החוזה ועל נספח א' לתצהיר המשלים, שונים. כמו כן מוזר הדבר כי המסמך, הנטען כי נכתב בכתב ידו של מר דרוקר, הומצא רק בשלב הגשת התצהירים במקום להגישו עוד בשלב פתיחת ההליך, במיוחד כאשר מדובר במסמך כה חשוב התומך בגרסת התובע".

באשר לטענת המערער כי עבודתו הופסקה לאחר תשלום 50,000 ש"ח, קבע בית המשפט (עמ' 70 לפסק דינו)כי :

"גרסתו אינה סבירה מהטעם שאין זה סביר כי לאחר שהמשיבה שילמה למערער כמחצית מהסכום תופסק עבודתו של האחרון ותוחלף בקבלן אחר בשכר גבוה יותר".

לדעת בית המשפט גרסתה של המשיבה כי המערער זנח את עבודתו לאחר שקיבל 50,000 ש"ח מתיישבת יותר עם המציאות, ועם ההגיון.  נדבך נוסף שפעל לרעתו של המערער היתה העובדה, שנמנע  מלהעיד את המהנדס, מר ענבר, לאישור גרסתו כי לא ניתן היה להמשיך ולעבוד לפני הגשת תוכנית הגג.

נוכח האמור, ביכר בית המשפט את גרסת המשיבה, כי שילמה למערער סך של 60,884 ש"ח מעבר למגיע לו, וזאת ללא עלות התיקונים של ליקויי הבניה בסך 17,664 ש"ח. לכן חייב את המערער בתשלום בסך 78,548 ש"ח למשיבה.

            טענות הצדדים: