פסק-דין בתיק עא 220/05

1.         בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת פורמנץ שניתנה בבש"א 12685/04 ביום 24/7/05 ולפיה קיבלה המשיבה רשות להתגונן.

2.         לאחר העיון בטענות הצדדים אני סבור כי יש לקבל את הערעור ולדחות את הבקשה לרשות להגן.

3.         העובדות המוסכמות הינן כדלהלן:

א.        המערער הינו היורש היחיד של אמו המנוחה רחל בלכר, שהינה הבעלים הרשומים של 7/8 מזכויות הבעלות בחלקה מס' 8 בגוש 11609.

ב.         יתרת זכויות הבעלות בחלקה 1/8 רשומות על שם אדם בשם קושניר שמעון (להלן-"קושניר").

ג.         נוכח צו הירושה שהוצא - יש לראות את המערער כבעל זכויות הבעלות ב- 7/8 מהחלקה.

ד.         הנתונים הנ"ל מאומתים במסמכים שבתיק ואינם במחלוקת

ה.        קושניר השכיר את זכויותיו בחלקה למשיבה לפי חוזה שכירות שהוגש במסגרת הבקשה לרשות להגן.

ו.         התביעה בתיק העיקרי הוגשה ע"י המערער אשר טוען כי המשיבה מחזיקה בפועל בכל המגרש וזאת בניגוד לדין.

            עוד טוען המערער כי חוזה השכירות אינו תקף.

ז.         בבקשה לרשות להגן (בש"א 12685/04) טענה המשיבה כי היא מחזיקה במגרש כדין והציגה את חוזה השכירות עם קושניר.

ח.        המשיבה קיבלה רשות להגן.

4.         לאחר העיון בטענות הצדדים בתיק שבפני אני סבור כי המשיבה אינה מחזיקה כדין במגרש, ואין בפיה כל הגנה כנגד התביעה ולכן יש לדחות את הבקשה לרשות להגן.

5.         חוזה השכירות:

א.        המסמך המשפטי היחיד המקנה למשיבה זכות שימוש לכאורה במגרש הינו חוזה השכירות מ- 1/1/02.

ב.         עיינתי בחוזה השכירות ואני סבור כי על פניו הוא פגום מבחינה חוקית במספר נקודות הנוגעות לענייננו (יתכן ויש בו פגמים נוספים), ולכן הוא אינו בר תוקף, ואינו יכול להקנות למשיבה זכויות חזקה בנכס.

            הפגם הראשון - מאחר והמשכיר מצהיר במבוא לחוזה כי הוא בעל הזכויות של 1/8 חלקים במגרש, הרי הוא אינו יכול להשכיר את חלקו לצד ג', מאחר וחלקו אינו נמצא במקום מוגדר על פני החלקה כולה, ומאחר והמשיבה שכרה את חלק המשכיר לצורך שימוש בקרקע - לא ניתן לדעת היכן נמצא חלק המשכיר בקרקע.

            לעניין זה ר' לשונו הברורה של סע' 27 לחוק המקרקעין:

" מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם".