פסק-דין בתיק עא 2165/05

א.    ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 10.5.2005 (כב' הרשמת כוכבה לוי), אשר דחתה את בקשת המערערת בטענת "פרעתי".

ב.     עיקרי העובדות הצריכות לענין

המשיבה הועסקה כעובדת אצל המערערת.

ביום 29.12.2004 נתן בית הדין האזורי לעבודה בת"א (כב' הרשמת ע' ריכטמן)  תוקף של פסק דין, להסכם הפשרה שנכרת בין המערערת והמשיבה, בתיק עב' 5218/04, לפיו:

"לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעות התובעת מהנתבעת וכל תביעות הנתבעת מהתובעת, מכל מין וסוג שהוא, עקב תקופת עבודתה וסיום עבודתה של התובעת אצל הנתבעת, ומבלי להודות בכל חבות ובכל טענה, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 14,575 ש"ח נטו כפיצויי פיטורים, אשר ישולמו לתובעת בתוך 7 ימים מהיום  ואשר יישלחו לב"כ התובעת עו"ד רוטנשטרייך מרח' ברזילי 1, תל-אביב ת.ד. 33409 ולפקודתו, בדואר רשום.

לא ישולם הסכום הנ"ל במועדו ו/או במלואו ישא פיצויי הלנה כדין מיום 6.5.04 ועד ליום התשלום בפועל".

ביום 30.12.2004 שלחה המערערת לב"כ המשיבה, בדואר רשום, שיק על סך של 14,575 ש"ח, ערוך לפקודת המשיבה.

המשיבה לא הפקידה את השיק, שנערך לשיטתה שלא בהתאם להסכמת הצדדים. המשיבה טוענת כי על פי הסכמת הצדדים, חלה על המערערת חובה לערוך את השיק לפקודת ב"כ המערערת, דווקא. לפיכך, נמנעה המשיבה מלהפקיד את השיק.

המשיבה לא פנתה למערערת לתיקון הפגם שנפל בשיק, ותחת זאת, פנתה, ביום 6.1.2005, לביצוע פסק הדין בהליכי הוצאה לפועל.

המערערת הגישה בקשה בטענת "פרעתי", בה טענה כי חיובה מכח פסק הדין קוים על ידה, על ידי משלוח השיק בדואר רשום, עוד ביום 30.12.2004.

ראש ההוצל"פ דחתה את טענת המערערת, לפיה עמדה בחיוביה מכח פסק הדין, בקובעה:

"באת כח החייבת טענה כי די במשלוח שיק כאמור לפקודת הזוכה על מנת שתחשב כמי ששילמה התשלום בו חוייבה בפסק הדין מיום 29/12/04. אלא שברור שאין די במשלוח שיק כלשהו על מנת להוות תשלום. ויתרה מכך, אין די במשלוח שיק שאינו על פי פסק הדין, ולענייננו, שם הנפרע שונה מהוראת פסק הדין, על מנת שיהווה תשלום.

...

התוצאה היא, שמצאתי שהחייבת לא צייתה לפסק הדין כלשונו. במשלוח שיק לפקודת הזוכה שזמן פרעונו 30/12/04, אל כתובת בא כוחה עו"ד רוטנשטרייך, לא יצאה ידי חובתה בפרעון ובביצוע התשלום על פי פסק הדין המבוצע בתיק זה, זאת בעיקר, נוכח העובדה, שעל אופן ביצוע התשלום - "לפקודתו", הסכימה מפורשות- הסכמה שהיוותה חלק מפסק הדין".

ראש ההוצל"פ דחתה, כאמור, את טענת "פרעתי" של המערערת וחייבה את המערערת בהוצאות לטובת המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, החל מיום 10.5.2005 ועד למועד התשלום בפועל.

מכאן הערעור שבפני.

ג.      טענות הצדדים בערעור

טוענת המערערת, כי טעתה ראש ההוצל"פ בקביעתה, לפיה, במשלוח השיק כפי שנכתב, לא עמדה המערערת בדרישות פסק הדין.  המערערת טוענת כי מששלחה את השיק לבא כוחה של המשיבה, בדואר רשום, ומשהגיע השיק ליעדו, פרעה המערערת את חיובה על פי פסק הדין, ואין לזקוף לחובתה של המערערת את העובדה שהשיק לא נפרע. המערערת טוענת, כי חובה על  המערערת לנהוג בתום לב ובסבירות, ולפנות אל המערערת בדרישה לתיקון השיק, על ידי שינוי שם המוטב, משמה של המשיבה לשם בא כוחה, אם סברה שהמדובר בטעות בביצועו של פסק הדין, ואף אם, כשיטת המשיבה, המדובר בטעות מכוונת.

עוד טוענת המערערת, כי משלא השיב בא כוחה של המשיבה את השיק לידי המערערת, ולמעשה, עד היום, מחזיק הוא בשיק זה, הרי שאין בעובדה שהשיק לא הופקד על ידי המשיבה, כדי לאיין את פעולתה של המערערת, שביצעה, לשיטתה, את פסק הדין.

כן טוענת המערערת, כי, אכן, בלשון פסק הדין מופיעה תניה, לפיה, ישולם סכום פסק הדין לידי בא כוחה של המשיבה, אולם, מערכת היחסים שבין המשיבה ובא כוחה, אינה מעניינה של המערערת, וכי משנתנה המערערת פרשנות סבירה לפסק הדין, אין המשיב יכול להבנות מלשונו הדווקנית פסק הדין.

כך, טענה המערערת, היה על ראש ההוצל"פ להפעיל את סמכותו לעשית צדק, בוודאי כאשר השיק שנמשך על ידי המערערת לפקודת המשיבה, נמסר יום לאחר מועד מתן פסק הדין; לא נשלחה כל התראה על ידי המשיבה, ותיק ההוצל"פ נפתח כחלוף יום אחד בלבד, מתום שבעת הימים שהוקצבו לתשלום פסק הדין.