פסק-דין בתיק עא 208/05

מבוא:

1.         בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת ספרא-ברנע בתיק בש''א 8197/05 מיום 26/5/05, לפיה נדחתה בקשת המערערים למחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר אשר הגיש המשיב נגדם וכן נגד חברת מלונות נצרת החדשים שנת 2000 בע"מ (להלן: "חברת מלונות נצרת"). התביעה הוגשה לסילוק בגין יתרת חוב שהצטברה בחשבון חח"ד מס' 178000/76 אשר התנהל על שם חברת מלונות נצרת, וכנטען בכתב התביעה, המערערים ערבו לסילוק החובות בו (להלן: ''החשבון'').

טענות הצדדים:

2.         לטענת המערערים, מלוא סכום התביעה נוצר מחיובי ריבית אשר מקורם בחשבונות אחרים, ולא בחשבון נשוא התביעה בעוד כי בהתאם לתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התביעה צריכה להיות בגין סכום קצוב אשר עליו מתווספת ריבית. מאחר ובמקרה דנן כל התביעה הינה בגין חיובי ריבית, אזי אין מדובר בסכום קצוב והתביעה אינה ראויה לדיון בסדר דין מקוצר. כן נטען כי יש להורות על מחיקת הכותרת הואיל והמשיב התנה המצאת מסמכים ודפי חשבון שונים בתשלום עמלה בסכומים מופרזים.

3.         לטענת המשיב, התביעה ממלאת אחר כל התנאים הדרושים להליך של סדר דין מקוצר בהתאם לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי. המשיב מפנה למסמכים המצורפים לכתב התביעה- הסכם פתיחת וניהול חשבון, דף חשבון בו מופיעה יתרת החוב בחשבון עובר להגשת התביעה וכן החלטת חברת מלונות נצרת לעניין פתיחת חשבון לצורך כיסוי חלק מחיובי הריבית בחשבון/חשבונות בנק אחרים. לטענת המשיב, בהתאם להלכה הפסוקה, אותם מסמכים מהווים ראשית ראיה בכתב, כדרישת התקנה. כן נטען כי התביעה הינה בגין סכום קצוב, הואיל ועסקינן ביתרת חוב בחשבון בנק וכי טענות המערערים יכולות להישמע כטענות הגנה, ולא בהקשר למחיקת כותרת התביעה.

לעניין המצאת המסמכים, נטען כי לכל היותר טענות המערערים, המוכחשות, מצדיקות מתן רשות להתגונן אך לא מחיקת כותרת התביעה. בדיון אשר התקיים בתביעה הודיע ב"כ המשיב כי הוא מוכן לפעול בהתאם להלכה הפסוקה אליה הפנה ב"כ המערערים ולגבות עמלה בשיעור שנקבע\ לפיה בגין דפי החשבון והמסמכים שנדרשו על-ידי המערערים.

דיון:

4.         בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, נקבע כי תביעה בסדר דין מקוצר צריכה להיות בגין "סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית...".

            אין מחלוקת כי מלוא סכום התביעה הינו בגין ריבית בה חוייב חשבון/חשבונות בנק אחרים, ולא בגין החשבון נשוא התביעה. לעניין זה נאמר מפורשות בסעיף 3 ב' לכתב התביעה כדלקמן:

"יצויין כי חשבון החח"ד נפתח בגין חלק מחיובי הריבית שהצטברו בעקבות אשראים שהועמדו לחברה במסגרת חשבונות אחרים, ועם פתיחתו נזקף לחובת החשבון סכום המייצג חלק מחיובי הריבית כאמור".

5.         בהלכה הפסוקה נקבע לא אחת כי "סכום קצוב" לעניין תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי הוא סכום שניתן לחישוב אריטמטי גרידא ללא צורך בשומה או הערכה (ראה ע"א 734/83 חברת חשמל נ' דוידוביץ', פד"י לח(1) 613 וכן ע"א 410/88 רותם חברה לביטוח נ' כוכב בע"מ, פד"י מג(4) עמוד 761). כן נקבע כי, כשירות התביעה להתנהל בהליך של סדר דין מקוצר נבחנת בהתאם לאמור בכתב התביעה ולא בהתחשב במקורות חיצוניים (ראה ספרו של השופט זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 665).

6.         בנסיבות מקרה דנן, ולאור ההלכה, כאמור לעיל, אין לומר כי התביעה הינה בגין סכום קצוב ,שכן, אף באם ניתן לעשות חישוב ארטמטי גרידא של הריבית אשר צברה יתרת החוב בחשבון מהיום ועד למועד פתיחתו, הרי לא ניתן לעשות חישוב כאמור לעניין יתרת החוב הראשונית בחשבון, הואיל, וכאמור, היתרה הנ"ל מקורה בחיובי ריבית בגין חשבון/חשבונות אחרים שאין הם חלק מהתביעה נשוא הערעור ועל-כן לא ניתן להסתמך עליהם בבחינת כשירותה של התביעה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.

            במילים אחרות, הואיל ויתרת החוב הראשונית אשר נוצרה בחשבון הינה פונקציה ,בין היתר, לקרן חוב שאין עליו כל התייחסות בתביעה, אזי לא ניתן לעשות חישוב ארטמטי גרידא לגביה ועל כן אין מדובר בסכום קצוב. 

7.         חיזוק למסקנה אליה הגעתי לעיל נמצא בלשון תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי כמצוטט בסעיף 4 לעיל, לפיה, נדרש קיומו של סכום תביעה קצוב ועליו ייתכן ונצברת ריבית. אולם, כאשר החוב בגינו נצברו הריביות בהן חוייב החשבון נשוא התביעה, אין לו זכר בכתב התביעה, הרי כל שנותר הוא הריבית אשר צבר אותו חוב ללא הסכום הקצוב.

            ב- ע"א 38/77 צימרינג ואח' נ' גורדין, פד"י לא(3), עמ' 401, דן בית המשפט בכשירות תביעה לסילוק הלוואה בסכום קבוע ובין הצדדים התגלעו חילוקי דעות לעניין חישובי הריבית על סכום ההלוואה. לעניין זה קבע ביהמ"ש כי המחלוקת בין הצדדים באשר לחישובי הריבית אינה פוגמת בקיום התנאי לפיו התביעה הינה בגין סכום קצוב. להבדיל מנסיבות פסק הדין שם, במקרה דנן אין מדובר בתביעה בגין חוב שנוצר בשל העמדת אשראי/משיכת כספים מהחשבון אלא חוב שכל כולו בריבית שנצברו בחשבון/חשבונות האחרים.

8.         צודק ב"כ המשיב בטענה כי אי המצאת דפי חשבון ומסמכים אשר נדרשו על-ידי ב"כ המערערים אינו מצדיק מחיקת כותרת התביעה אלא לכל היותר מתן רשות להתגונן מפני התביעה. מכל מקום, המסקנה אליה הגעתי כלהלן והסכמת ב"כ המשיב להמציא למערערים את המסמכים אשר ביקשו בעלות שנקבעה בהלכה הפסוקה, 5 ש"ח לדף, מייתרים את הטענה.

9.         לסיכום כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור ומורה על מחיקת כותרת התביעה והעברתה להליך תביעה רגיל.

            כל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.