פסק-דין בתיק עא 2037/04

השופט עודד גרשון :

1.         מבוא

הצדדים הגישו לבית משפט השלום בחיפה תביעות הדדיות:

            התביעה שבתיק אזרחי 7607/97 הוגשה ע"י המערער מר יואב חטאב כנגד המשיבה, ר.צ. חברה לרכב ולציוד בע"מ. בתביעתו עתר המערער לחייב את המשיבה (הנתבעת מס' 1) ואת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת מס' 2 - להלן - "הפניקס") לפצותו, יחד ולחוד, בסך של 32,450.98 ש"ח. זאת, עקב סירובה של הפניקס, המבטחת של הרכב נשוא חוזה הליסינג שנערך בין המערער למשיבה, לשלם תגמולי ביטוח בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 1.12.96, ובשל כך שחוייב לשלם סכומים שלא על פי החוזה שבינו לבין המשיבה.

התביעה שבתיק אזרחי 16711/97 הוגשה על ידי המשיבה כנגד שני המערערים. בתביעה זו עתרה המשיבה לחייב את שני הנתבעים (המערערים דכאן), יחד ולחוד, לשלם לה סך של 44,128 ש"ח. עניינה של תביעה זו בתשלום יתרת הסכומים בגין חוזה הליסינג לאחר שהמשיבה תפסה את הרכב נשוא הליסינג ומכרה אותו לצד שלישי לאחר שהמערער הפסיק לשלם את תשלומי הליסינג, לרבות תשלומים בגין תיקון הרכב לאחר התאונה הנ"ל.

בית המשפט קמא (כב' השופט י. וגנר) דחה את תביעתו של המערער יואב חטאב במסגרת ת.א. 7607/97 וקיבל את תביעת המשיבה כנגד המערערים במסגרת ת.א. 16711/97.

עתה לפנינו ערעורו של מר יורם חטאב על פסק הדין שניתן במסגרת התביעות ההדדיות הנ"ל [ת.א. (שלום חיפה) 7607/97 ות.א. (שלום חיפה) 16711/97].

2.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים

א.         ביום 2.7.95 נכרת בין המשיבה לבין המערער 1 הסכם חכירה תפעולית, במסגרתו החכירה המשיבה למערער רכב מסוג פיאט דוקאטו מ.ר. 78-652-05 (להלן - "הרכב") לתקופה של ארבעים וארבעה חודשים. המערערת 2 ערבה לחיוביו של המערער 1 על פי ההסכם.

ב.         על פי הוראת סעיף 8(א) להסכם החכירה התחייבה המשיבה לרכוש פוליסת ביטוח חובה ומקיף של הרכב עבור המערער. אין מחלוקת על כך שעל המשיבה הייתה מוטלת החובה לרכוש פוליסה התואמת את היקף הכיסוי הביטוחי שנתבקש על ידי המערער. 

ג.          הרכב בוטח לתקופה שמיום 8/8/95 ועד ליום 31/7/96 בפוליסה שנוסחה צורף כמוצג ד' בתיק המוצגים מטעם המערער (להלן - "הפוליסה הראשונה"), ולאחר מכן לתקופה שמיום 1/8/96 ועד ליום 31/7/97, בפוליסה אשר נוסחה צורף כמוצג ה' לתיק מוצגים האמור (להלן - "הפוליסה השנייה").

            אין מחלוקת על כך שהפוליסה השנייה לא כללה כיסוי ביטוחי לנהג שטרם מלאו לו 24 שנים.

ד.         ביום 1/12/96 היה הרכב מעורב בתאונת דרכים כאשר נהג בו נהג שטרם מלאו לו 24 שנים. אין מחלוקת על כך שהמשיבה היא ששילמה את עלות תיקונו של הרכב וחייבה את חשבונו של המערער בשלושה תשלומים  בני  7,206  ש"ח כל אחד. כך גם אין מחלוקת על כך שרק התשלום הראשון מבין השלושה נפרע על ידי המערער, וכי לאחר מכן ביטל המערער את הוראת הקבע בחשבונו לטובת המשיבה.

ה.         עם ביטול הוראת הקבע יזמה המשיבה את תפיסתו של הרכב, וזה נתפס ונמכר לצד שלישי.

3.         המחלוקת שבין הצדדים

א.         המחלוקת בין בעלי הדין מתמקדת בשאלה אם היה על המשיבה לרכוש עבור המערער פוליסה שתכלול כיסוי ביטוחי לנהג שטרם מלאו לו 24 שנים במסגרת הפוליסה השנייה.

ב.         בתביעתו כנגד המשיבה טען המערער כי בטופס ההצהרה אשר מולא על ידו בטרם נחתם חוזה הביטוח בין המשיבה לבין חברת הביטוח הפניקס לא מופיעה בקשה מצדו להגביל את כיסוי הפוליסה לנהג שגילו מעל 24 שנים. לטענתו, לאור האמור בטופס זה היה על המשיבה לשלם את דמי הנזק בגין התאונה, וביטול חוזה השכירות על ידה נעשה שלא כדין (סעיף 19 לכתב התביעה, וטופס ההצהרה שצורף אליו כנספח ד').

ג.          בכתב הגנתה טענה המשיבה כי הפוליסה אכן לא כללה כיסוי לנהג צעיר וזאת על פי בקשתו המפורשת של המערער, לפיה תומחרה עסקת השכירות. המשיבה אף צירפה לכתב ההגנה מסמך הנחזה להיות כתוב בכתב ידו של המערער ובו נרשם כי הוא מבקש לכלול בפוליסה "כל נהג למעט נהג צעיר" (ראו סעיף 3 לכתב ההגנה, והמסמך אשר צורף לו כנספח א').

כאן המקום לציין כי אין מחלוקת על כך ש "נהג צעיר" פירושו נהג שטרם מלאו לו 24 שנים.