פסק-דין בתיק עא 1899/02

ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט דניאל ארנסט) מיום 21.03.02, בת.א. 98820/98, לפיו נדחתה תביעת המערערת בגין גניבת רכב ממגרש למכירת רכב המוחזק על ידי המשיבים.

על פי העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, מבוטחה של המערערת מסר את רכבו, בקונסיגנציה למר אברהם אפשטיין (משיב 1) המחזיק במגרש למכירת מכוניות משומשות, יחד עם אחרים.

בעל הרכב מסר את המפתחות למשיב 1, אשר שאל אותו אם הרכב מבוטח בביטוח מקיף, וכשהשיב המבוטח בחיוב, מסר לו משיב 1 מסמך המאשר כי המכונית נתקבלה למכירה בקומיסיון במגרש המכוניות, ובהמשך נכתב:

"אנו אחראים כלפי המכונית הנ"ל בכל מקרה של פריצה עד למכירתה. בעל הרכב מציג כי הינו נושא תעודת ביטוח מקיף בתוקף (כולל גניבה)".

המכונית נגנבה מהמגרש באותו לילה וכעבור 30 יום שילמה המערערת את תמורתה למבוטח.

בתביעתה נשוא הערעור שבפנינו ביקשה המערערת לקבל את הסכום ששילמה למבוטח מהמשיבים, שהינם בעלי המגרש למכירת מכוניות (משיבים 2-3) ועובדם (משיב 1).

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם יש לראות במשיבים "שומרי שכר" כהגדרתם בחוק השומרים, התשכ"ז-1967.

כב' השופט ארנסט, אשר בחן את נסיבות הפקדתו של הרכב בידי המשיבים, קבע כי כוונת הצדדים כפי שמצאה ביטויה בהתנהלותם ובמסמך שנמסר לידי המבוטח, היתה לפטור את המשיבים מחובת השמירה. המערערים אינם משלימים עם מסקנה זו וגורסים כי היה על כב' השופט קמא להסיק מסקנות שונות.

לאחר שעיינו בפסק הדין, הודעת הערעור ונספחיה וכן בעיקרי הטיעון ובמוצגים, החלטנו כי דין הערעור להידחות.

מסקנותיו העובדתיות של בית המשפט קמא מעוגנות היטב בראיות שהוצגו בפניו. הוכח כי המבוטח נשאל מייד עם הגעתו האם הרכב מבוטח ביטוח מקיף והמסמך שנמסר לידו הגדיר את היקף אחריות המחזיקים במגרש. לא מצאנו בטענות שנשמעו על ידי המערערת כל עילה להתערב בקביעותיה ובמסקנותיה של הערכאה הראשונה, מה גם שיהא זה מרחיק לכת להניח כי המשיבים קיבלו על עצמם לשמש מבטחי משנה למערערת ללא תמורה.

הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק הדין כל טעות שבחוק.

במקרה מעין זה אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית ואין אנו נדרשים להציג פסק דין משלנו העונה על מכלול השאלות שהתעוררו לצד פסק דינה של הדרגה הראשונה, אלא עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י , פ"ד מה(2) 142, 168; ע"א 478/88 בקר נ' שטרן , פ"ד מב(3) 680, 679; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית מעודכנת תשס"ז, עמ' 638).

זאת ועוד - כלל פסוק נקוט בידינו ולפיו: "כעיקרון לא בנקל יתערב בית משפט זה בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא כאשר אלה מושתתים על חומר ראיות שאומץ על ידי הערכאה הראשונה" (ע"א 2989/95 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר , פ"ד נא(4) 687, וכי: "לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. התערבות במימצאי עובדה תעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון מקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של ענין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם... ביחוד תימנע ערכאת הערעור מהתערבות כזו כאשר בית משפט קמא 'לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות, אלא צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה כלל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו - דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק-הדין'" (ע"א 3601/96 עמית בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב (2) 582).

אשר על כן, החלטנו לדחות את הערעור.

המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ בתוך 30 יום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ' בסיון, תשס"ז (6 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.

____________                  ____________                  ____________

אסתר קובו, סגנית                מיכל רובינשטיין,                        שרה דותן,