פסק-דין בתיק עא 1821/06

בתאריך 04.09.05 הגישה המערערת ערעור (ע"א 2725/05) על פסק דין חלקי של כב' המפקחת על רישום המקרקעין מיום 21.11.04 (להלן: "המפקחת").

בתאריך 15.01.06 הורה כב' הרשם ברוך על מחיקת ע"א 2725/05 עקב אי תשלום אגרה.

בתאריך 06.04.06 הגישה המערערת ערעור (ע"א 1821/06) על החלטת כב' הרשם ברוך מיום 15.01.06.

בתאריך 05.10.06 הודיע ב"כ המדינה כי אינו מתנגד לקבלת הערעור, ובהמשך לכך ביקש לבטל את מועד הדיון שנקבע ליום 17.10.06.

בהחלטתי מיום 15.10.06 לא היה בידי להיעתר לבקשת המדינה מטעמיה, שכן בכותרת הערעור צוינה כמשיבה רק מדינת ישראל, על אף שגם נציגות הבית המשותף ברח' שלמה בן-יוסף 14 תל-אביב (להלן: "הנציגות"), צריכה היתה להיות משיבה בהליך זה. בעקבות המחדל הנ"ל הנציגות כלל לא זומנה לדיון שנקבע ליום 17.10.06, ומטעם זה בוטל מועד הדיון. בהמשך לכך, ומאחר שערעורה של המבקשת בע"א 1821/06 העלה שאלה משפטית בעניין סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בערעור על החלטת הרשם, לפיה נמחק ע"א 2725/05 מחמת אי תשלום אגרה, הוריתי לצדדים להתייחס לשאלה בכתב. בנוסף, נתבקשה התייחסות הנציגות לבקשת המערערת להחיות את ע"א 2725/05 שנמחק ביום 15.01.06 מחמת אי תשלום אגרה, וזאת לנוכח הודעת המדינה מיום 05.10.06.

בתאריך 27.11.06 הגישה המערערת את תגובתה. לטענת המערערת לבית משפט זה הסמכות להורות על החייאת ע"א 2725/05 וזאת מאחר שנמחק בעקבות "מחדל עובדים במזכירות ביהמ"ש" ולנוכח סיכויי הצלחת הערעור.

בתאריך 28.11.06 הגישה הנציגות את תגובתה. בפתח דבריה טענה הנציגות כי "המערערת מנצלת לרעה את הליכי בית המשפט ומגישה בקשותיה השונות, חדשות לבקרים, תוך התעלמות מארכות הניתנות לה". לגופו של עניין טענה הנציגות כי למבקשת אין כל סיכוי להצליח בהליכים שהיא מנהלת: הן בהיבט הענייני- באשר לחובת בעל דירה להשתתף בהוצאות אחזקת הבית המשותף; והן בהיבט הפורמאלי- באשר ע"א 2725/05 וכן ע"א 1821/06 הוגשו באיחור ודינם להימחק. לעניין שאלת בית המשפט באשר לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בע"א 1821/06 השיבה הנציגות כי לשיטתה אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בערעור וזאת לאור הוראות סעיף 96(א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984. לעניין שאלת בית המשפט באשר לאפשרות להורות על החייאת ע"א 2725/05, השיבה הנציגות כי לשיטתה אין מקום להורות על החייאת ההליך, שכן משעה שנמחק הסתיים הטיפול בו. כאסמכתא לטיעוניה אלו הפנתה המבקשת לספרו של א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005).

בתאריך 04.12.06 ביקשה המערערת להתייחס לתגובת הנציגות.

בהחלטתי מיום 13.12.06 אפשרתי למערערת להתייחס לתגובה בכללותה, וכן הוריתי לה להתייחס לטענת הנציגות בעניין האיחור שנפל בהגשת ע"א 2725/05.

בתאריך 30.01.07 הגישה המערערת את תגובתה. המערערת התייחסה לטיעוני ב"כ הנציגות אחד לאחד, ולשיטתה האופן בו הציג את הדברים היה חלקי ומגמתי "בניסיון לנעול דרכי המשפט בפני".

לשאלת בית המשפט באשר למועד הגשת ע"א 2725/05 השיבה המערערת (בסעיף 8 לתגובתה):

"ערעורי-ע"א 2725/05 הוגש ב-1/9/05, לא ב-4/9/05 ... אחרי דחיית המפקחת ביום 14/8/05 את בקשתי לביטול פסק הדין לראשונה ... ולא רק שלא הוגש באיחור, ... הוא הוגש טרם תום המועד הקבוע בחוק להגשתו ... המועד להגשת ערעור על החלטתה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול. וההחלטה הראשונה בבקשת הביטול ניתנה ב- 14/8/05".

בהקשר זה ראוי להדגיש כי המערערת אינה כופרת בעובדה שניתנה בתאריך 02.01.05 החלטה קודמת בעניינה, אלא שלטענתה (בסעיף 4 לתגובתה):

" אין החלטה המתייחסת לבקשתי הדחופה מיום 31/12/04 לביטול פסה"ד ולא לנימוקיה. המפקחת התעלמה לחלוטין מבקשתי הדחופה לביטול פסה"ד על נימוקיה ... בדחייתה התייחסה אך ורק להתייחסותי מיום 2/1/05,- וקבעה שאין בה כדי לבטל את החלטתה".

ובהמשך (בסעיף 5 לתגובתה) מוסיפה וטוענת המערערת:

"כשם שהתעלמה מבקשתי הדחופה לביטול פסק דינה על נימוקיה מיום 31/12/04 ... כך התעלמה המפקחת מהנימוקים בבקשתי החוזרת לביטול פסק דינה מה- 7/8/05 שנדחתה ב- 14/8/05. כפי שאין החלטה המתייחסת לבקשתי לביטול החלטה מה- 31/12/04 על נימוקיה, כך אין גם התייחסות לנימוקים בבקשה החוזרת שהגשתי לביטול פסה"ד".

דיון

ראשית, מרישומי המזכירות עולה כי ע"א 2725/05 התקבל לרישום ביום 04.09.05 ולא ביום 01.09.05 כטענת המערערת.

שנית, יש לדחות את טענת המערערת לפיה החלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין ניתנה לראשונה ביום 14.08.05. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, ואף אינה עולה בקנה אחד עם דברי המערערת.

מעיון במסמכים שבתיק בית המשפט עולה כי בתאריך 21.11.04 נתנה כב' המפקחת " פסק דין חלקי", הקובע: