פסק-דין בתיק עא 180/06
:
| גרסת הדפסה
|
ע"א, א בית משפט השלום חיפה |
180-06,7017-05
16.10.2006 |
|
בפני : י. פרידמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. כרסנתי אסתר 2. פיסו משה עו"ד רן לוין |
: בנק אוצר החייל בע"מ עו"ד י. ברינט ואח' |
| פסק-דין | |
- בחודש מאי 1999 נטל מר אלון כרסנטי (להלן "החייב") הלוואה מאת הבנק המשיב (להלן " הבנק"). המערערת 1 היא אמו של החייב. שני המערערים ערבו בחתימתם להחזר ההלוואה. לאחר שהחייב לא עמד בתשלומי ההלוואה הוגשה נגדו תביעה ב 3.11.99, בה ניתן פסק דין לטובת הבנק. הבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב לגביית החוב הפסוק, וב 8.3.05 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר מיצוי ההליכים כנגד החייב - מה שאפשר הגשת התובענה כנגד הערבים, הם המערערים.
- התובענה כנגד המערערים הוגשה על מלוא יתרת החוב של החייב לבנק. המערערים הגישו בקשות רשות להתגונן שהדיון בהן אוחד. לאחר שנחקרו המערערים על תצהיריהם התומכים בבקשות, דחתה כב' הרשמת פומרנץ את בקשת הרשות להתגונן לגבי שניהם, ונתנה כנגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה. החלטה זו, מיום 2.5.06 היא העומדת ביסוד ערעור זה.
- הבנק הגיש עיקרי טיעון, והדיון נשמע ב 19.9.06. באותו מועד נתתי פסק דין חלקי בעניינו של המערער 2 בו דחיתי ערעורו (ראה נוסח מתוקן מיום 25.9.06). לגבי המערערת 1 (להלן "המערערת"), המלצתי לצדדים, בעקבות דיון לא פורמאלי שהתקיים, לנסות ולהגיע להסדר. משלא הוגשה הודעה, אין מנוס מהכרעה. אציין עוד כי המערערת לא הגישה עיקרי טיעון, אך אני נכון לראות בהודעת הערעור שהגישה אף עיקרי טיעון מטעמה, ולא אדחה ערעורה מטעם זה.
- כידוע די במסקנה כי הוצבו סיכויי הגנה דחוקים על מנת שתינתן הרשות להתגונן. מאידך, כאשר לאחר החקירה, המסקנה ממכלול הראיות הנה כי מדובר בהגנת בדים, אין כל טעם בהארכת ההליכים (ואף הגדלת חיובי הריבית) ללא צורך, ובמקרה שכזה אין להיעתר לבקשה.
- הודעת הערעור מתמקדת בנקודה אחת: הבנק לא יידע את המערערת בדבר אי פירעון ההלוואה ע"י החייב. אין מחלוקת בין הצדדים כי חל בענייננו סעיף 26(א) לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967. הסעיף קובע כי משלא קיים החייב את חיובו, על הנושה להודיע על כך לערב יחיד בתוך 90 יום מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב. המטרה של חובת ההודעה שקובע הסעיף הנה ליידע את הערב בהקדם על היווצרות חוב לא מסולק, כדי לתת לו הזדמנות לסלק חלק החוב לו ערב או לנסות להגיע להסדר עם הנושה שיפטירו מערבותו, בטרם יצבור החוב הפרשים, והכל עוד בטרם הכרזת מיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי.
- ראוי להזכיר כבר בשלב זה את התוצאה שקובע הסעיף, כאשר חדל הנושה ולא יידע את הערב כנדרש בכך שהחייב אינו מקיים חיובו: התוצאה היא הפטרת הערב מערבותו, אך רק כדי הנזק שנגרם ל ו בשל מחדלו של הנושה .
- בעניין זה יש לזכור כי על מבקש הרשות להתגונן להתכבד ולפרט כדבעי פרטי הגנתו. מן המוצג מש/2 עולה כי המערערת הגישה בפברואר 2002 תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר בעלותה במיטלטלין בדירתה; זאת גם לאור העובדה, שציינה בסעיף 2 לתצהירה מ 25.2.02, כי הבנק המשיב החל בהליכי הוצאה לפועל בגין חובות שבנה החייב חב לו לטענת הבנק. בתביעה צוין אף מספר תיק ההוצאה לפועל שפתח הבנק כנגד החייב. המערערת בחקירתה אף טענה כי נתנה פעם לבנה החייב סכום כספי על מנת שישלם את החוב נשוא ההלוואה (משכך, לא זו בלבד שידעה על עצם החוב אלא שחובה היה עליה לברר כי סולק ומה מצב ההלוואה). משכך, צדקה כב' הרשמת בקביעתה כי המערערת ידעה שהחייב אינו פורע חוב ההלוואה לו ערבה.
- אני מקבל עמדת המערערת כי לצרכי בקשת הרשות להתגונן, יש לצאת מהנחה שהבנק אכן חדל מחובת ההודעה הקבועה בסעיף 26(א) הנ"ל; הבנק לא הציג כל ראיה למשלוח ההודעה, והאמור בתצהיר המערערת בעניין זה לא נסתר. נראה שזו היתה גם הנחת העבודה של הרשמת. ואולם משידעה המערערת ממילא אודות חובו של בנה לבנק, הרי שלא נגרם לה כל נזק מכך שהבנק לא יידע אותה על כך. ממילא יכולה היתה לנסות ולהגיע להסדר עם הבנק, לו היה הדבר ביכולתה. וממילא לא סוכלה תכליתו של סעיף
26(א) באי משלוח ההודעה.
- כאמור, על מבקש הרשות להתגונן להתכבד ולפרוש בפני בית המשפט פרטי הגנתו: המערערת לא הראתה בתצהירה התומך בבקשה למתן רשות להתגונן מה שעור הנזק, אם בכלל, אשר נגרם לה מאי משלוח מכתב התראה. גם אם אניח לטובתה שחל עיכוב בן שנה עד שנה ומחצה (למרב) מן המועד שבו היה על הבנק לשלוח לה מכתב התרעה, ועד למועד של פברואר 2002 בו הוכח שידעה על החוב, הרי שהיה עליה להתכבד ולפרוש בתצהירה התומך בבקשת הרשות להתגונן נתונים שימחישו מהו שעור הנזק שנגרם לה, אם בכלל, בגין אחור זה. מדובר באחור זניח ביחס לתקופה הכוללת שחלפה מיום היווצרות החוב ועד היום, כשהדעת נותנת שאם היתה נכונות או יכולת להגיע להסדר תשלומים עם הבנק, היה הדבר נעשה לכל הפחות בסביבות פברואר 2002. מכל מקום בהיעדר טיעון לגבי הנזק שנגרם מאי משלוח ההודעה ושיעורו, לא נפלה שגגה בהחלטה. הטענות בתצהיר התומך לגבי חלוף הזמן, מתייחסות לטענות בדבר אי פעולה של הבנק שלא נקט הליכים מול החייב מהלך שנים. טענות שנדחו לגופן, ובדין, בהחלטת כב' הרשמת (לאור אישור ראש ההוצל"פ בדבר מיצוי ההליכים כנגד החייב) ולא בא זכרן בהודעת ערעור זו.
ראה בעניין זה האמור בסעיפים 3 ו 11 להחלטה בבש"א 8113/01 (מחוזי ירושלים) בלוריאן אסתר ואח' נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם באתר נבו).
- משכך, אני דוחה אף ערעורה של המערערת 1. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתן היום כ"ג בתשרי, תשס"ז (15 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.
|
י. פרידמן, שופט |
הקלדנית: גלית כ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|