פסק-דין בתיק עא 1705/05

1.         הערעור הוא על פסק-הדין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת חני הורוביץ), שניתן ביום 2/6/05 בת"א 21001/03 (מאוחד עם ת"א 6027/00 ועם ת"א 19557/00).

            בפסק-הדין נדחתה תביעתה של המערערת בתביעה השטרית שהגישה נגד המשיב.

על פי הסכמת הצדדים ניתן פסק-הדין על סמך תצהירים שהוגשו ומסמכים וכן על בסיס החקירות שהתנהלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן.

הרקע והנסיבות הצריכות לעניין :

2.         המשיב מסר למר משה לוי ז"ל, אשר היה הבעלים של חברת מ.ר.לוי תכנון ובניה בע"מ (להלן: חב' לוי ), שיק מס 3206697 על סך של 62,000 ש"ח נושא תאריך 4/9/94 ושיק נוסף מס' 3206696 על סך של 59,800 ש"ח, נושא תאריך 18/9/94.

            אין חולק כי המשיב היה מנהל חשבונות של משה לוי, ועל פי טענתו של המשיב נתן את הצ'קים כשיקים טובה, בשל מצוקה כלכלית שאליה נקלעה חב' לוי. הצ'קים ניתנו כהלוואה, כנגד הבטחה של מר לוי שההמחאות יוחזרו אליו, טרם פירעונן, או יקבל חזרה את כספו, עוד קודם למועד הפירעון, באופן שבכל מקרה יוחזרו הכספים הנ"ל למשיב.

            עוד אין חולק כי המערערת עסקה במועדים הרלוונטיים בהלוואות חוץ בנקאיות, וכי נתקיימו קשרי עסקאות מימון בין המערערת לבין חב' לוי החל מ- 24/2/94.

3.         הצ'קים נשוא הערעור הופקדו וחוללו, בהעדר כיסוי. בגינם עמדה המערערת לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. לצורך כך שלחה המערערת למשיב מכתב התראה ביום 22/9/94.

בעקבות מכתב ההתראה האמור, במסגרתו דרשה המערערת מן המשיב לשלם את הצ'קים, פנה המשיב אל מר לוי ז"ל, והאחרון הגיע להסדר עם המערערת, לפיו לא תפעל כנגד המערער בהליכי ההוצאה לפועל, וכנגד חובות חב' לוי כלפי המערערת המחתה חב' לוי את זכויותיה בביצוע פרויקט בניה ביישוב התענכים ובעמק בית שאן, ואילו המערערת התחייבה לממן את המשך ביצוע העבודות בפרויקט הבניה, והכספים שקבלה במסגרתם, שולמו לזכותה.

המערערת לא פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיב. רק כעבור כשנה (ב- 14/1/96) פתחה המערערת בהליכי ההוצאה לפועל כנגד המשיב במסגרת תיק 0203293960, בגין אותם צ'קים, בטענה כי חב' לוי לא סילקה את כל חובה, באמצעות המחאת הזכות שביצעה, וכי רשאית היא להיפרע מן הצ'קים בהם ראתה בטוחה.

פסק-הדין של בית משפט קמא :

4.         בית משפט השלום קבע כי ביום 18/12/94, מועד בו נעשתה המחאת הזכויות בין חב' לוי למערערת, בוצעה ההמחאה האמורה - בהסכמת המערערת ועל דעתה - בין היתר כדי שהאחרונה תמנע מלפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיב.

בית משפט קמא היה ער לעובדה כי היו חובות נוספים לחב' לוי, אשר בגינם נעשתה המחאת הזכות האמורה, אולם בראש וראשונה נעשו ההמחאות האמורות כדי למנוע את הליכי ההוצאה לפועל בגין הצ'קים כנגד המשיב. עוד קבע בית המשפט, כי הייתה הבטחה ברורה של מר לוי כי הסדיר את החוב בגין הצ'קים עם המערערת, והדבר קיבל ביטוי גם בהסכמות שהיו בין מר לוי למערערת, ומן הטעם האמור נמנעה המערערת מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המשיב, ואילו המשיב מצידו, בהסתמך על ההבטחה ועל הסדר החובות הנ"ל, נמנע מלתבוע את סכומי הצ'קים מחב' לוי או ממר לוי, לרבות העובדה שנמנע מלעקל באותו מועד רכוש של מר לוי או את זכויותיו של מר לוי בפרויקט הבניה, שבגינו נעשתה המחאת הזכות.

לכן בהסתמך על סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, יש לראות את ההסכמות שנעשו, כהוראה של חב' לוי ומר לוי למערערת לראות את חיוביה של חב' לוי כלפי המשיב, כחוב ראשון במעלה שאותו יש לסלקו, וכל סכום שגבתה המערערת בגין הפרויקט, היה עליה לזקוף תחילה, לגבי חובות אלה, קרי; הצ'קים.

5.         לאור האמור לעיל, דחה כאמור בית משפט השלום את תביעת המערערת בגין העילה השטרית.

הטענות בערעור :

6.         בפנינו חזרה המערערת וטענה, כי זכאית היא כאוחז כשורה בצ'קים לעמוד על פירעונן, לאחר שהתברר כי אין  בסכומים שקיבלה מן הפרויקט, כדי לכסות את מלוא הוצאותיה וחובות חב' לוי.

הדיון :

7.         אין בדעתנו לקבל את הערעור.