פסק-דין בתיק עא 1685/06

א.        ערעור על החלטתו מיום 19.3.06 של ראש ההוצל"פ (כב' הרשם א' צכנוביץ) אשר דחה את טענת המערער בבקשה בטענת "פרעתי".

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:

            המערער משך לפקודת המשיבה שיק על סך 37,000 ש"ח שזמן פירעונו 22.7.00. השיק חולל והוגש לביצוע ללשכת ההוצל"פ.

המערער הגיש התנגדות לביצוע השיק, אשר הועברה לדיון לבית המשפט השלום ברחובות. על פי הסכמת הצדדים נמחקה ההתנגדות והוגשה בקשה בטענת "פרעתי".

המערער טען  כי השיק, נשוא תיק ההוצל"פ, נפרע על ידו באמצעות העברה  בנקאית לחשבונה של הזוכה ביום 26.9.00, מספר ימים לאחר שנודע למערער על פתיחת תיק ההוצל"פ.

המערער טען כי על פי הסכם בע"פ בינו לבין מנהלה של המשיבה, אזי עם תשלום סכום של 37,000 ש"ח, יסולק מלוא סכום השיק, והשיק יוחזר למערער.

המערער טען עוד כי השיק ניתן בגין עיסקה אחרונה שבוצעה עם המשיבה, לאחריה לא בוצעות עסקות נוספות, ועם ביצוע העברה על סך 37,000 ש"ח, שולם מלוא חובו למשיבה.

ג.         בפני ראש ההוצל"פ אישרה המשיבה כי המערער שילם לה באמצעות העברה הבנקאית סכום של 37,000 ש"ח ביום 26.9.00. יחד עם זאת, טענה המשיבה כי העברה בנקאית נעשתה ללא ציון יעודה של העברה, ועל כן נזקפו הכספים, כנגד חובותיו של המערער למשיבה.

            המשיבה טענה כי המערער לא ייחד את התשלום שביצע כתשלום בגין החוב נשוא תיק ההוצל"פ או השטר המבוצע בהוצל"פ, ולפיכך, רשאית המשיבה לזקוף את התשלום, נשוא העברה הבנקאית כנגד חובותיו של המערער, לפי ראות עיניה.

            המשיבה הכחישה כל הסכם בינה לבין המערער, וטענה כי חובותיו של המערער למשיבה גבוהים, ועולים  בהרבה על סכום השיק

ד.         ראש ההוצל"פ קיים דיון במעמד הצדדים, המערער ומנהל המשיבה נחקרו על תצהיריהם וסכמו את טענותיהם, ובסופו של דבר, דחה ראש ההוצל"פ את טענת המערער בבקשת "פרעתי".

            ראש ההוצל"פ קבע כי המערער לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו, בהעלותו טענת "פרעתי".

            המערער לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענתו בדבר ההסכם שנכרת בינו לבין המשיבה. הסכם שכריתתו מוכחשת, כזכור, על ידי המשיבה.

            ראש ההוצל"פ קבע כי המערער לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו להוכחת ההסכם הנטען.

            ראש ההוצל"פ לא האמין למערער והפנה לסתירות בגרסותיו.

עוד קבע ראש ההוצל"פ:

" כך, משלא הוכח לי קיומו של הסיכום הנטען בס' 6 לתצהירו של החייב, אני דוחה את טענתו של החייב, כי בעת ביצוע התשלום ע"ס 37,000 ש"ח ייחד תשלום זה בהסכמת הזוכה על חשבון החוב נשוא השיק המבוצע בתיק ההוצל"פ.

הלכה היא, כי על מנת לבצע זקיפת תשלומים נדרש החייב ליתן לכך ביטוי חיצוני שיגיע לנושה. זקיפת התשלומים אינה חייבת לשאת אופי של הודעה מפורשת, אלא יכולה להילמד מהתנהגותו של החייב או של הנושה בעת ביצוע התשלום או בסמוך לו (ראה: ת.א. (מחוזי) 1036/97 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' מדינת ישראל משרד השיכון, ת"ק - מח 2002 (1) 11942).

במועד ביצוע התשלום ע"י החייב ידע החייב על קיומו של תיק ההוצל"פ שנפתח כנגדו, שכן, נמסרה לו אזהרה ביום 20.9.00 בעוד שהתשלום בוצע ביום 26.9.00. אילו ביקש החייב לייחד התשלום ע"ח זה, היה עליו ל שלמו במסגרת תיק ההוצל"פ עצמו, ולחילופין, ליתן הודעה ברורה ומפורשת לעניין זה לזוכה, דבר שכאמור לא עשה.