פסק-דין בתיק עא 1657/05

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 24.7.05 בה נדחתה בקשתו של המבקשב בטענת פרעתי בתיק הוצל"פ שמספרו 08-08326-87-4 .

אלה הן עובדות החשובות לצורך הכרעה בבקשה דנן:

1.          בקשה ראשונה בטענת פרעתי עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") בתיק ההוצל"פ הנ"ל הוגשה כבר בשנת 1996, ע"י המבקש. אגב הבקשה עוכבו ההליכים בתיק והתקיימו בפני כב' ראש ההוצל"פ (עכו) מר חוראני רמזי דיונים בבקשה שנתפרשו על מס' ישיבות בהן נשמעו עדים והוגשו ראיות של הצדדים.

2.          ביום 30.5.02, עת הגיעו הדיונים בתיק לקראת סיום, הוחלט כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב תוך פרק זמן קצוב שלאחריו ייתן כב' ראש ההוצל"פ את החלטתו בתיק.

3.          המבקש, מסיבות השמורות עמו, לא הגיש את סיכומיו במועד. ע"י המשיב הוגשו מספר בקשות לראש ההוצל"פ, תחילה למתן הוראות על דרך המשך הדיון בתיק, וכלה בבקשות חוזרות למתן החלטה סופית.

4.          כעבור זמן רב ומשלא הוגשו סיכומיו של המבקש כנדרש, נתן ביום 2.2.05 ראש ההוצל"פ את החלטתו בבקשה בזו הלשון:

" בנסיבות, אין לי לצערי אלא להיעתר לבקשה, לדחות את הבקשה בטענת פרעתי ולשפעל את ההליכים".

5.          בתאריך 3.7.05 חזר המבקש והגיש בשנית בקשה חוזרת בטענת פרעתי (להלן: "הבקשה השניה"), כאשר הפעם בפיו של המבקש היו טענות אחרות שזכרם לא בא בבקשתו הראשונה.

6.          הבקשה השניה מיום 3.7.05 נדחתה על הסף ע"י כב' ראש ההוצל"פ ביום 24.7.05 כנימוק לדחייה הסתפק ראש ההוצל"פ לאומר כי: "אין לעקוף את הליכי הערעור בהפעלת מנגנון טענת פרעתי מחדש וכי בנסיבות העניין לא היה מקום לפתיחת העניין מחדש".

על החלטתו זו האחרונה של ראש ההוצל"פ הוגשה בקשת רשות ערעור נשוא פסק דין זה.

טענת המבקש בבקשתו השנייה מתמקדת בטיעון על-פיו החברה הזוכה בתיק ההוצל"פ נמחקה ואיננה קיימת עוד ומשכך הם פני הדברים, חדל הייצוג עבורה להתקיים.

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להיות מסולקת על הסף וזאת מחמת מעשה בית דין, או לחלופין מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט או עקב איחור בהגשת הערעור.

מתי מתקיים מעשה בית דין ?

המשיבה טוענת כי בקשת המבקש הראשונה בטענת פרעתי נדחתה לאחר שהתקיים הליך ממושך בפני כב' ראש ההוצל"פ במהלכו הושמעו עדים והוגשו ראיות, ומשלא הוגש ערעור על החלטתו הנ"ל של ראש ההוצל"פ בזמן הקצוב כמצוות תקנה 120(ב) לתקנות ההוצל"פ החלטתו של ראש ההוצל"פ הפכה להיות סופית ובגינה השתכלל מעשה בית דין. אי לכך דרכו של התובע לשוב ולפתוח את ההליך חסומה היא.

אין בידי לקבל טענה זו.

מעשה בית דין על שתי חלופותיו הן במובן "השתק עילה" והן במובן "השתק פלוגתא" לא מתקיים בענייננו. השתק עילה באופן כללי והשתק עילת פרעתי במקרה הפרטי שדנן מתקיים מקום שהתובענה - ובעניינו הבקשה,  נידונה לגופה והוכרעה ע"י ראש ההוצל"פ ביחס לאותן טענות עובדתיות.

אין חולקין כי להחלטתו הראשונה של ראש ההוצל"פ קדמו דיונים וטיעונים לגופן של הטענות ההדדיות שהועלו ע"י הצדדים. דא עקא, משלא הגיש המבקש את סיכומיו, נעתר ראש ההוצל"פ לבקשת המשיב ונתן החלטה שדוחה את הבקשה בטענת פרעתי על בסיס טענה פרצודוראלית וטכנית ולא על בסיס הראיות שהובאו בפניו ולגופו של עניין.

החלטתו הסופית של ראש ההוצל"פ שדחתה את הבקשה בטענת פרעתי הייתה טכנית ולא נגעה במהות, להחלטה לא נתלוו נימוקים לגופן של הטענות, היא לא נסמכה על ראיות או על מסקנות שעלו מניהול הדיונים בתיק ומהעדויות והראיות שהובאו בפניו.

החלטתו זו של ראש ההוצל"פ אף לא מתיישבת עם רוח הדברים שנאמרו בפרוטוקול הדיון מיום 30.5.02, שם נאמר ע"י ראש ההוצל"פ בהחלטתו כי: