פסק-דין בתיק עא 1632/02

למשיבה, חברה שעיסוקה בתחום המחשבים, הומחו זכויות חברת "דור לדור מחשבים 1998 בע"מ". במהלך שנת 1999 התקיימו יחסים עסקיים בין "דור לדור" לבין כהן יוסף במסגרת עסקו "NCS מערכות חישוב מתקדמות".

להבטחת תשלום עבור אספקת סחורה חתמו יוסי כהן ורונן כהן, אחיו (להלן: "המערער"), על כתב ערבות להבטחת כל חוב. משלא סולקו חובות העסק הגישה המשיבה תביעה כספית כנגד יוסי כהן והמערער. התביעות הוגשו בסדר דין מקוצר. הוגשה בקשת רשות להתגונן והמערער קיבל רשות להתגונן בטענה אחת בלבד והיא: כי סוכם עימו, עובר לחתימתו על הערבות, כי סכום הערבות יהא עד לסכום של 40,000 ש"ח ולא יותר. משכך ניתן נגדו פסק דין המחייבו בתשלום למשיבה בסכום של 40,000 ש"ח ונותרה לדיון השאלה האם החיוב בערבות קיים גם מעבר לסכום הנקוב לעיל. זו היתה השאלה היחידה שעל בית המשפט היה להתייחס אליה במסגרת הדיון ובפסק הדין.

לאחר שסקרה את הראיות שבאו בפניה קבעה השופטת הנכבדה (א. באום-ניקוטרה) בבית משפט השלום בפתח-תקווה, כי יש לדחות את טענת ההגנה האמורה וכי המערער חתם על מסמך שכותרתו ברורה "ערבות להבטחת כל חוב" מבלי שהובהר לו והוסכם עימו דבר על ידי מי מטעם המשיבה, לטובתה ערב. לכל היותר, כך מפרטת השופטת הנכבדה, הובהרו לו עניינים מסויימים על ידי אחיו יוסי, עבורו ערב, והסבריו של יוסי אינם מחייבים כלל את המשיבה.

בערעור שלפנינו חזר וטען המערער כנגד מסקנות בית המשפט וכנגד הקביעות העובדתיות שנקבעו בפסק הדין. כן טען כנגד החלטות הרשם במסגרת הבקשה לרשות להתגונן. נדגיש, כי החלטת הרשם בבית משפט השלום בבקשה לרשות להתגונן ופסק הדין החלקי שניתן כנגד המערער, לאחר שהומצאה פסיקתא ראויה, איננה יכולה לבוא בגדרו של ערעור זה, שכן לאותו עניין משלא הוגש ערעור במועדים המחוייבים, הפך פסק הדין החלקי לחלוט.

לגופו של עניין; על פי פסק הדין של הערכאה הדיונית המערער קרא את כתב הערבות ובוודאי שם לב לכותרת "כתב ערבות להבטחת כל חוב". מכאן שעל פי שיטתו שלו הכותרת מצביעה על כך כי המדובר בערבות שאיננה מוגבלת בסכום. בסופו של דבר, הערעור שלפנינו מבקש לקעקע ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית או מתייחס למסקנות שבאו בעקבות הממצאים העובדתיים.

לעניין זה נעיר, כי השופטת המלומדת בחנה את שלל הטענות שהועלו בפניה והוציאה תחת ידיה פסק דין המבוסס על ממצאים עובדתיים. אין זה המקרה בו נוכל אנו כערכאת ערעור לדחות אותם. הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ולא גילינו בפסק הדין כל טעות שבחוק.

עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י , פ"ד מה(2) 142, 168; ע"א 478/88 בקר נ' שטרן , פ"ד מב(3) 680, 679; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית מעודכנת תשס"ג, עמ' 523). בענייננו כך הדברים.

ועוד מציינו כי:

"כעיקרון לא בנקל יתערב בית משפט זה בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא כאשר אלה מושתתים על חומר ראיות שאומץ על ידי הערכאה הראשונה"(ע"א 2989/05 קורנץ נ' מרכז רפואי ספיר , פ"ד נא(4) 687) וכי:

"לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. התערבות בממצאי עובדה תעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון מקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם... בייחוד תימנע ערכאת הערעור מהתערבות כזו כאשר בית משפט קמא לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות, אלא צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה כלל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו - דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק-הדין..." (ע"א 640/85 קופר נ' איגוד המוסכים בישראל , פ"ד מד(1) 594, 598). כוחן של קביעות אלה יפה לענייננו.

בנסיבות האמורות, דין הערעור להדחות.

המערער ישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא.

הפיקדון הכספי שהופקד על ידי המערער יועבר לידי ב"כ המשיבה על פירותיו.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לבאי-כוח הצדדים.

ניתן היום כ"ב בחשון, תשס"ז (13 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים