פסק-דין בתיק עא 1430/01

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בת.א. 11759/97 (כבוד השופטת ע. ברון) מיום 18.1.01 לפיו חוייב המערער לשלם למשיבים 1-2 סכום של 261,386 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.1.97 ועד לתשלום בפועל, וכן והוצאות משפט (להלן: " פסק הדין").

רקע

1.         המשיב הינו יהלומן אשר פנה ביום 16.1.90 לבנק איגוד לישראל בע"מ, סניף בורסת היהלומים, שם ניהל חשבון משותף יחד עם אשתו המשיבה 2,  וביקש לרכוש אגרות חוב שהוצעו לציבור מבית חברת אל רוב (ישראל) בע"מ (להלן: " אגרות חוב" או " ניירות הערך") בסכום של 5,000 ש"ח בהנפקה שהיתה אמורה להתבצע למחרת היום (להלן: " ההנפקה").

2.         הנפקת אגרות החוב היתה על דרך של מכרז קרי, המציעים היו מציינים בטופס ההזמנה את שעור הריבית שבו הם מוכנים לרכוש את נייר הערך, כאשר על פי הוראות תשקיף ההנפקה על ההצעה לנוע בשעור שבין 0.75% לבין 2.5%. לאחר סגירת המכרז היתה נקבעת הריבית, ובהתאם לכך הוקצו ניירות הערך: בקשות הנוקבות בשיעור ריבית גבוה מזה שנקבע במכרז - לא נענו, ואילו בקשות הנוקבות בשיעור ריבית הנמוך מזה שנקבע נענו במלואן. 

3.         באותה עת למד המשיב מהעיתונות כי לאור ריבוי ההזמנות להקצאת ניירות ערך בעת הנפקה, קיבלו מזמיני ניירות הערך בפועל אחוז אחד בלבד מהזמנתם.

4.         המשיבה 3 (הפורמלית) הינה יועצת השקעות במחלקת ההשקעות בסניף המערער, והיא זו אשר טיפלה בבקשתו של המשיב ומילאה את טופס ההזמנה לרכישת ניירות ערך (להלן: " טופס ההזמנה").

5.         המשיבה 3 מילאה פרטים שונים על גבי טופס ההזמנה כאשר מציינת היא כי כמות הקניה תהיה בסך של 500,000 ש"ח בהגבלת ריבית (לימיט) של 0.75% [שזוהי, כאמור, הריבית המינימלית על פי הוראות תשקיף ההנפקה]. כן הוסיפה הפקידה " באישור בני" שהיה באותה עת מנהל הסניף שאישר מתן אשראי כסכום ההזמנה, ומחקה את המילה "עם" בסעיף 9 לטופס ההזמנה שבו צויין " הוראה זו ניתנה על ידינו עם/בלי מתן יעוץ מכם".

שעור הריבית דלעיל (0.75%) נקבע על ידי המשיבה 3, על דעת עצמה וללא התערבות המשיב.

6.         לאחר ביצוע ההנפקה התברר כי הריבית שנקבעה במכרז הינה 1% לשנה. הוראות תשקיף ההנפקה קובעות כי בקשות הנוקבות בשעור ריבית נמוך משיעור הריבית שיקבע תענינה במלואן [עמוד 21 לתשקיף ההנפקה], ועל כן בהתאמה קיבל המשיב את מלוא הזמנתו וחשבונו אצל המערער חוייב בסכום של 501,000 ש"ח (כולל עמלת הבנק).  

7.         זהו הרקע לתביעתו של המשיב בערכאה הראשונה. לטענת המשיב הוא ביקש לרכוש אגרות חוב בסכום נמוך משמעותית מזה שקיבל בפועל.  משלא הבין את משמעותה של הנפקה בדרך של מכרז על הריבית מחד, ומשקבעה המשיבה 3 על דעת עצמה את שיעור הריבית בהזמנה מבלי שהבהירה לו את הסיכון לקבלת מלוא ההזמנה בעת נקיבת הריבית המינימלית, מאידך - הוטעה, הוצג בפניו מצג רשלני, הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981  הופרו כמו גם חובת האמון שחב המערער כלפיו.

8.         בית משפט השלום קיבל טענותיו של המשיב ופסק לו פיצויים בגין נזקיו נוכח הצטברות הריביות בהן חוייב חשבונו בשל יתרת החוב הגדולה אליה נקלע ומכירת אגרות החוב שעה שערכן ירד. בית המשפט הסתמך על חוות דעת רואה חשבון אותה הגיש המשיב לעניין החיובים בחשבונו, אולם ניכה מתוכה את אשמו התורם של המשיב אשר הועמד על 25%.

בשולי פסק הדין נדחתה התביעה נגד המשיבה 3, באשר פעלה כשולחו של הבנק ובהרשאתו, ומכאן שלא יוחסה לה אחריות אישית כלפי המשיב.

9.         בפנינו ערעורו של בנק אגוד לישראל בע"מ. ערעור זה מופנה הן כלפי קביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית והן כלפי הקביעות המשפטיות בדבר הטעייה, מצג שווא רשלני, הפרת חובת אמון וגילוי, חובת הקטנת נזק ואשם תורם.

דיון

10.        דין הערעור להתקבל בחלקו.

יאמר כבר עתה, אין זה מתקבל על הדעת כי אדם, שזוהי לו אחת העסקאות הראשונות בתחום ניירות הערך, תחום שאין לו בו כל מיומנות או מומחיות למעט התייעצות או הכרות  כזו או אחרת עם מאן דהוא ועיון בדפי העיתון, יסור לסניף הבנק שלו, יבהיר לפקידת הבנק כי הוא מעוניין באגרת חוב מסוימת, ייטול אשראי בסכום של חצי מיליון ש"ח (!), יקבל את שביקש ולאחר מכן יבוא בטרוניה על כי תוכניותיו לא התממשו כמצופה.

עם זאת, מוסד בנקאי המעורה במשלח ידו ובמהלך עסקיו הרגיל של לקוחו המנהל אצלו חשבונו, המודע לכך כי אין מדובר בלקוח מיומן בעסקאות בניירות הערך בכלל, ובעסקאות שעניינן מכרז על הריבית בפרט, מעניק ללקוח אשראי בהקף גדול ללא בטחונות למעט ניירות הערך עצמם, מבלי להזהירו כי יש בכך סיכון ותוך שהוא קובע עבור הלקוח נתון קרדינלי בטופס ההזמנה מבלי לשאול רצונו - מוסד בנקאי כזה אינו יכול לפטור עצמו מאחריות, בודאי שלא  באמצעות מחיקת שתי אותיות בלבד מטופס הזמנה.

בנסיבות אלו, אנו סבורים כי יש להשית את האחריות להשתלשלות הארועים על שני הצדדים יחדיו באופן שבו המערער והמשיב ישאו בנזק בחלקים שווים. 

מכאן לגופו של עניין -

התערבות בממצאים עובדתיים