פסק-דין בתיק עא 1422/05

1.         בפנינו ערעור ו ערעור שכנגד, על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ב. בר-זיו) בתיק א 14523/96, מיום 6.3.2005.

2.         תמצית הנסיבות הצריכות לעניין:

הזוג כספי (להלן: "הקונים" או "כספי") הגישו נגד אפרים וישראל מעברי (להלן גם ייקראו יחדיו: "המוכרים"), בן ואב, תביעה לחייבם לרשום בלשכת רישום המקרקעין את הזכויות אשר רכשו במגרש ששטחו 500 מ"ר והמצוי בחלקה מס' 28 בגוש 11184 שבבעלות המוכרים, על פי הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 24.5.84. כמו כן עתרו למתן פיצוי כספי בגין הפרתו של ההסכם.

בהסכם התחייבו המוכרים, כי המגרש נקי מכל שעבוד או עיקול או זכויות לצד ג' כלשהו, וכן כי הוא יועבר על שם הקונים עד ליום 31.3.87. ואולם, בשל עיקולים והערות אזהרה שונות שנרשמו על חלקת המוכרים, נמנעה חלוקת החלקה ורישום הזכויות במגרש על שם הקונים, ובכך נגרמו להם, לטענתם, נזקים.

3 .         בכתב ההגנה טען ישראל מעברי (להלן: "ישראל"), כי כבר בשנת 1981 העביר את זכויותיו בחלקה לבנו דוד עברי (להלן: "עברי"), וכי ההתקשרות עם הקונים נעשתה באמצעותו. עוד נטען, כי הקונים, בניגוד לנספח להסכם מתאריך 6.6.84 שנחתם בין כספי (יצחק בלבד) לבין המוכרים (להלן: "הנספח"), בו הוסכם כי השליטה על הפס הירוק הציבורי (להלן: "הפס הירוק") שנמצא בצמוד לחלקה, שייך למוכרים בלבד, השתלטו על  שטח הפס הירוק והפרו בכך את ההסכם. יצוין כבר עתה, כי בשנת 95' הפך הפס הירוק משצ"פ (שטח ציבורי פתוח) לשפ"פ (שטח פרטי פתוח), והוא עומד היום במרכז המחלוקת בין הצדדים.

4.         המוכרים הגישו תביעה שכנגד, וביקשו לחייב את כספי בתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם, וכן ביקשו את סילוק ידם משטח הפס הירוק. כספי טענו להגנתם, כי לאחר המועד שנקבע להעברת הזכויות במגרש, שונתה תוכנית בניין עיר שחלה על החלקה, דבר שגרם לכך שהכניסה לביתם והחנייה הן בשטח שייעודו שונה, ובלעדיו לא תהיה גישה לבית.  

5.         במהלך הדיונים נפטר אפרים מעברי (להלן: "אפרים"). בתאריך 26.11.01 הודיעה מנהלת עזבונו של אפרים, כי סולקו כל חובות המנוח והוסרו כל העיקולים שרבצו על החלקה, וכי היא מסכימה לחתום על כל מסמך שיידרש לשם רישום העברת הזכויות במגרש. בתאריך 28.10.02 הוגש הסכם פשרה חלקי, אשר קיבל תוקף של פסק דין, בין עזבון אפרים לבין הקונים, לפיו יעביר אפרים את זכויותיו בפס הירוק, נשוא התובענה שכנגד, לכספי תמורת 1,600 דולר. בשלב מאוחר יותר מונה אפוטרופוס (עו"ד יורם שגב) לרכושו של ישראל, והוא הודיע ביום 31.3.03, כי עברי נוטל על עצמו את ניהול הגנתו של ישראל, ומימון כל חבות שתוטל עליו. בתאריך 22.10.03 הוסכם על צירופו של עברי כבעל דין בתובענות האמורות.

6 .         המחלוקת בין הצדדים בבית המשפט קמא, התמקדה בתביעה שכנגד, כאשר המוכרים הודו בזכותם של הקונים לרישום המגרש שרכשו. כפועל יוצא, נסב הדיון סביב שאלת הנזקים הכספיים שנגרמו לצדדים.

7.         תמצית קביעותיו של בית המשפט קמא:

בית המשפט קמא קבע, כי אין מדובר בחיובים שלובים כטענת המוכרים, וכי היה עליהם לפעול לרישום זכויות הקונים ללא קשר ל"השתלטותם" של אלה על הפס הירוק. זאת, הן מפאת העובדה  שבשנת 1987 היווה הפס הירוק חלק מהשצ"פ, ולא הייתה כל מניעה כי תיעשה חלוקה של החלקה, וכן לאור נסח הרישום שהוצג, ממנו עולה כי על זכויות המוכרים רבצו עיקולים ושעבודים רבים אשר מנעו העברת הזכויות. 

מצד שני נקבע, כי ללא קשר לשינוי התכניות, תפסו כספי חזקה בפס הירוק - שבמועד השתלטותם היווה שצ"פ - דבר העומד בניגוד להסכם ולנספח.

לאור האמור, נקבע בפסק הדין, כי שני הצדדים חטאו להסכם ולהתחייבויות, ולפיכך, אין הם זכאים לפיצוי הקבוע בהסכם בגין הפרתו, ויש להחיל את העיקרון שלפיו אם שניים גרמו סיבתית לנזק, תחולק האחריות ביניהם באופן שכל צד יישא בחלקו בנזק.

בחלק האופרטיבי של פסק הדין נקבע, כי הקונים "זכאים להירשם כבעלים של המגרש, ביחד עם הפס הירוק בשטח של 170 מ"ר" (מחציתו של הפס הירוק כבר נרכשה על ידם מאת אפרים), וכי פרט לכך כל צד יישא בחלקו בנזק. עוד נקבע, כי ניתנת לעברי אורכה עד ליום 1.6.05 לפעול להעברת הזכויות "במגרש ובפס" על שם הקונים. אם ההעברה לא תבוצע עד אז, מונה כונס נכסים על זכויות ישראל ועברי בחלקה 28, לצורך העברת הזכויות על שמם של הקונים.

בנוסף, חייב בית המשפט את ישראל ועברי, ביחד ולחוד, לשלם לכספי הוצאות בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

8.         לאחר שעיינו בחומר שהונח בפנינו, ושמענו את טיעוני הצדדים בעל פה, מצאנו, כי אין מנוס במקרה זה מהחזרת התיק לבית משפט קמא, וזאת לאור קביעתו בדבר העברתה לקונים של הבעלות על מחצית הפס הירוק (ששטחו 170 מ"ר). סוגיה זו הנוגעת לבעלות על מחצית הפס הירוק לא הועלתה כלל כנושא הטעון הכרעה, וסעד זה של העברת הבעלות לגביה, לא התבקש כלל. יתר על כן, לא הייתה כל מחלוקת לכל אורך המשפט, כי לקונים אין זכות לבעלות לגבי אותה מחצית של הפס הירוק, ולכן לא היה מקום לקביעה זו של בית המשפט בדבר העברת הבעלות. על כן, סבורים אנו, כי יש להחזיר תיק זה לבית משפט קמא, על מנת שיכריע במחלוקת בין הצדדים שלא בדרך של הוראה לרישום בעלות. קביעותיו של בית המשפט קמא יהיו בין בדרך של הסדרת השימוש או החזקה בשטח ה"פס הירוק", בין בדרך של קביעת פיצויים, או כל הוראה אחרת כפי שימצא ביהמ"ש לנכון במסגרת סמכותו העניינית.

יוער, כי המחלוקת בעניין שטח הפס הירוק מצומצמת עתה, הן משום שהמוכרים הביעו הסכמתם ששטח הפס הגובל במגרש כספי והמשמש כביש גישה לחנייה צריך להישאר בחזקתם של הקונים, והן מהטעם שמחצית הבעלות בפס הירוק הועברה זה מכבר לבעלות הקונים, מכוח פסק דין חלוט שאישר את הסכם הפשרה.

9.         אנו מוצאים לנכון להדגיש, כי פרט להחלטתנו בדבר החזרת התיק לבית משפט קמא, כמפורט לעיל, הרי שדוחים אנו את הערעור, וכן את הערעור שכנגד, על כל חלקיהם בהתייחס לכל הטענות שהועלו, ללא יוצא מן הכלל, ובכלל זה גם כל הטענות ההדדיות של הצדדים, באשר לאי פסיקת פיצויים, וכן הטענות שהועלו בעניין הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. זאת, לאחר שנתנו דעתנו לטענותיהם ונימוקיהם של שני הצדדים, ולאחר שהגענו למסקנה שקביעותיו ומסקנותיו של בימ"ש קמא מבוססות כראוי על התשתית הראייתית כפי שהונחה בפניו, על הדין ועל הפסיקה. התיק מוחזר אפוא לבית משפט קמא רק לצורך ההכרעה בעניין מחצית הפס הירוק.

10.        ביום 30.4.06 הוגשה לנו "הודעה מטעם המערערים", ובמסגרתה צורף לנו פסק דין חלקי של בית משפט לענייני משפחה ברמת גן מיום 23.4.06 (תמ"ש 41490/03).

נוכח פסק דיננו, ידון בית משפט קמא בפסק דין חלקי זה ובמשמעותו.