פסק-דין בתיק עא 1408/00

1.         הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשום איתי כץ), שניתנה ביום 27.8.00 בתיק הוצל"פ 1-98-13892 (להלן - תיק ההוצל"פ).

בספירת מלאי התיקים העומדים לחובתי לקראת פרישתי התברר כי עקבות תיק זה אבדו, ולכן רק לאחרונה הוא שוחזר. מכאן העיכוב במתן פסק הדין.

הרקע העובדתי

2.         המערערת (להלן - העיריה) פתחה את תיק ההוצל"פ לצורך ביצוע פסק דין שניתן לזכותה נגד המשיבה הפורמלית (להלן - החייבת) בת"א 3541/98 של בית משפט השלום בירושלים.

3.         ביום 4.8.99, בניסיון לבצע עיקול על המיטלטלין ועל הציוד של החייבת במעלה אדומים, התברר לעיריה, כי החייבת מכרה את כל הציוד והמלאי שהיה ברשותה לצד ג', הוא המשיב 1 (להלן - איילנברג), על פי הסכם שנחתם ביניהם ביום 12.7.99 (להלן - ההסכם), תמורת 150,000 ש"ח בעשרה תשלומים בשיקים דחויים. ז"פ השיק הראשון ביום חתימת ההסכם, השני - ביום 8.8.99 ויתר השיקים אמורים היו להיפרע עד יום 25.9.99 (להלן - השיקים).

4.         לבקשת העיריה, הורה ראש ההוצל"פ ביום 9.8.99 על עיקול, ברישום בלבד, של  כל הכספים המגיעים לחייבת בגין השיקים וביטול השיקים שמועד פרעונם מיום 10.8.99 עד יום 25.9.99 (להלן - צו העיקול). הבקשה וצו העיקול נמסרו לאיילנברג בו ביום.

5.         לבקשת העיריה מיום 11.8.99, הורה ראש ההוצאה לפועל ביום 29.8.99 לאיילנברג להעביר את סכום השיקים שטרם הגיע זמן פרעונם לתיק ההוצל"פ (להלן - ההחלטה). ההחלטה לא קוימה מהטעמים הבאים :

א.         ביום 1.9.99 פנה איילנברג בבקשה לבטל את ההחלטה וכן את צו  העיקול בנימוק שעוד ביום 12.8.99, מיד לאחר קבלת צו העיקול, הגיש בקשה לביטולו שטרם נדונה (להלן - הבקשה המקורית). כראיה צירף איילנברג עותק הבקשה המקורית, עליה מוטבעת חותמת לשכת ההוצל"פ " התקבל ביום 12.8.99".

ב.         בבקשה המקורית ציין איילנברג, כי אין בידו נכס השייך לחייבת, שכן השיקים ניתנו לחייבת כשיקים סחירים והם סוחרו לצדדים ד' המחזיקים בהם כשורה בטרם ניתן צו העיקול, וכי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לצוות על ביטולם. אולם, ראש ההוצל"פ הפנה את איילנברג להליך של טען ביניים.

ג.          ביום 23.9.99 פנה איילנברג לבית משפט השלום בירושלים (בש"א
8504/99) להוציא צו גודר נגד הטוענים: העיריה וכן נגד "פרזול ג'רסי, פרזול לנגר ולמסגר" (להלן - פרזול); "עמוס שטיין, עצים ופורנירים בע"מ" (להלן - שטיין); "קליין סחר עצים בע"מ" (להלן - קליין) (שייקראו להלן - צדדים ד') ונגד החייבת, אשר ימנע אותם מלתבוע אותו בגין השיקים (להלן - טען הביניים).

טען הביניים נתמך בתצהיר של ראובן פינקלשטיין, מנכ"ל איילנברג (להלן - פינקלשטיין). בתצהיר נטען, כי השיקים היו סחירים וניתנו לחייבת במסגרת ניהול עסקים רגיל, בתום לב, מתוך שיקולים מסחריים מקובלים, וידוע בוודאות כי הם סוחרו לצדדים ד' המחזיקים בהם כשורה. צדדים ד' הבהירו לאיילנברג, כי הם עומדים על פרעון השיקים. בהיות איילנברג בקשרי מסחר עמם עלולים להיגרם לו נזקים, ועל כן מבקש הוא הכרעה שיפוטית לגבי גורל הכספים.

ד.         צד ד'  מסרו הודעה לבית המשפט, לפיה הם מחזיקים בשיקים כשורה, בתום לב ובעד תמורה והם סוחרו להם על ידי החייבת לפני 9.8.99 שהוא מועד הטלת העיקול (שני שיקים נפרעו ביום 2.8.99 לפרזול; ארבעה נפרעו ביום 8.8.99 לשטיין; ושניים נפרעו ביום 4.8.99 לקליין). כל השיקים שסוחרו היו סחירים, עבירים וטהירים ולא הופיעה עליהם מגבלה כלשהי המונעת  את העברתם. כמו כן נטען על ידם, כי ראש ההוצל"פ לא היה מוסמך להורות על ביטול השיקים בהעדרם ומבלי שהתבקשה תגובתם.

ההלכה בע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך ואח' פ"ד מג(2)
864, בעמ' 872 והאסמכתאות שם (להלן - ע"א 533/87) מתייחסת לשיקים בהם מחזיק חייב, ואין היא חלה מקום שהשיקים שניתנו סוחרו כדין לצד האוחז בהם כשורה.

ה.         בגדר טען הביניים ביקש איילנברג לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לתוצאות הדיון בבקשה, אגב התחייבות, כי עם קבלת החלטת בית המשפט, הוא יעביר את הכספים לטוען שייקבע כזכאי להם על ידי בית המשפט ובכך לא ייגרם נזק לכל צד שהוא.

ו.          בעקבות דיון בטען-הביניים שהתקיים ביום 17.11.99 בבית משפט השלום (בפני כב' השופטת פרידמן-פלדמן) ניתנה החלטה המוחקת אותו, מן הטעם שהתברר, כי איילנברג פרע את כל השיקים עוד לפני פנייתו לבית המשפט, וכי בעת הגשת הבקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ ניתן הצו על סמך עובדות שלא היו מדוייקות, שכן לא הוזכר בתצהיר שתמך בבקשה, דבר וחצי דבר על כך שכל השיקים, למעט אחד בסך 10,000 ש"ח כבר נפרעו.

בית משפט השלום הבהיר, כי על פי תקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, טען-ביניים הינו סעד שיכול לבקש אדם שהוא נתבע, או שהוא צפוי להיות נתבע, בידי אנשים אחדים שתביעותיהם מכחישות זו את זו, ולא נועד לתת הצהרות על דברים שהיו בעבר. במועד הגשת טען הביניים כבר לא היה איילנברג צפוי להיתבע בידי אנשים נוספים, למעט אחת הטוענות ששיק שלה באותו מועד טרם נפרע והעיריה הטילה עליו עיקול. בינתיים שולם גם השיק הנותר.

חידוש ההליך בלשכת ההוצל"פ