פסק-דין בתיק עא 1300/04

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
1300-04,1300.1-04
14.2.2006
בפני :
1. הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד
2. אברהם אברהם
3. גבריאלה (דה-ליאו) לוי


- נגד -
:
1. קל בנין בע"מ
2. המגן חברה לביטוח בע"מ

:
ח'ורי סוהיל
פסק-דין

השופט אברהם אברהם

רקע

1.         עניינו של הערעור -תביעת פיצויים של עובד נגד מעבידתו (ומבטחתה) על נזקי גוף שנגרמו לו בשני אירועים בעת שעבד אצלה. ותחילה - הרקע הצריך לנו להכרעה בערעור.

2.         המשיב (הוא גם המערער שכנגד, ולהלן נכנהו - 'המשיב'), יליד 1956, עבד אצל המערערת 1 (היא גם המשיבה שכנגד 1, ולהלן - 'המערערת'). הוא שימש אחראי על טיפול בציוד כבד של המערערת במוסך שהקימה במודיעין לשם טיפול שטח בכלים כבדים שלה (להלן נכנהו - 'המוסך').

3.         אמרנו, כי עסקינן בשני אירועים בהם נפגע המשיב בעת שעבד אצל המערערת. האירוע האחד ארע ביום 13.1.1997. על המשיב היה להחליף גלגל אחורי במשאית מסוג 'דאף', גלגל שמשקלו 150-200 ק"ג. ההחלפה נעשתה בשטח המוסך, כשהמשאית מוגבהת על מגבה. פתיחת ברגי הגלגל נעשתה ידנית, באמצעות מפתח 'צלב' עם מוט-מאריך. במהלך פתיחתו של אחד הברגים היה על המשיב להפעיל כוח רב על מפתח הגלגלים. עוד הוא מנסה לפתוח את הבורג הסורר חש המשיב כאבים בגב התחתון. הוא המשיך בפעולת ההחלפה בכל זאת, עד להשלמתה. אירוע זה נכנה להלן - 'האירוע הראשון'.

4.         אחרי שהחלים מפגיעתו באירוע הראשון שב המשיב לעבודתו אצל המערערת. והנה ביום 1.9.1999 נתבקשה החלפתם של שני גלגלים ברכב כבד מסוג 'טרקס'. החלפת הגלגלים נעשתה בידי המשיב באתר עבודה כלשהו, משמע לא במוסך. כלי רכב זה הוא 'רכב שטח ענקי' (לשון פסק הדין קמא), וכל גלגל שלו משקלו טון לערך. המשיב עסק במלאכת החלפת הגלגלים יחד עם ארבעה מעובדי המערערת (הסרים למרותו). לאחר ששחררו את הברגים הם שלפו - בידיהם - את הגלגל מן הציר. במהלך שליפת הגלגל החוצה חש המשיב בגבו. חרף זאת הוא המשיך בעבודה, ובעת הרכבת הגלגל השני נטה הגלגל לעברו (של המשיב), שאז הוא נאלץ להפעיל כוח נגדי על מנת לייצבו. הפעלה זו של 'כוח פיזי חריג' (לשון פסק הדין קמא) החריפה את כאב הגב של המשיב, והוא לא יכול עוד לעבוד. זה תיאורו של אירוע הנזק השני, ואותו נכנה להלן 'האירוע השני'.

פסק הדין קמא

5.         גבו של המשיב נפגע כתוצאה מן האירועים שתיארנו למעלה, ומכאן באה תביעתו נגד המערערת (ומבטחתה) לפצותו על נזקי הגוף שלו.

6.         בית המשפט קמא מצא את המערערת אחראית לנזקיו של המשיב. אשר לאירוע הראשון הוא קבע, כי השיטה שנהגה אצל המערערת בפתיחתם של ברגי גלגל היתה ידנית ולא באמצעות 'פטיש אוויר' (מפתח ברגים הפועל באמצעות לחץ אויר). שיטה זו אינה השיטה הראויה לעבודה, כאשר יש בנמצא אמצעים טכנולוגיים אחרים, בטוחים יותר, כגון אותו פטיש אויר, כך בית המשפט קמא, ודאי כך כאשר מדובר בהחלפתם של גלגלים שמשקלם רב, כשם שארע באירוע הראשון. השופט קמא הדגיש את העובדה, כי אין מדובר בהחלפת גלגל על אם הדרך בעקבות תקר מזדמן, כי אם במוסך של המערערת, שם יש לצפות כי יהיו מכשירים כגון פטיש האוויר. השופט קמא מצא את שיטת ההחלפה הידנית מסוכנת לגב העובד, ודאי כאשר מדובר בגלגלים כבדים.

7.         גם את שיטת החלפת הגלגלים באירוע השני מצא השופט קמא פגומה. שיטה ראויה להחלפת גלגלים כה כבדים, משקלם טון כל אחד, מחייבת שימוש במיכשור מתאים. החלפה ידנית אינה ראויה, גם לא כאשר היא נעשית בשטח, כך בית המשפט קמא. משלכך הגיע - הוא קבע את אחריותה של המערערת לנזקי העובד-המשיב כתוצאה מאירוע זה.

8.         לצד קביעת אחריותה של המערערת לאירועי הנזק קבע בית המשפט קמא, כי המשיב תרם אף הוא את תרומתו להתרחשותם של האירועים המזיקים. הוא הביא בחשבון שיקוליו את העובדה, כי המשיב היה עובד בכיר במוסך, בעל ותק וניסיון רב בתחום בו עסק, אחראי על עובדים אחרים, ואף 'היתה לו מעורבות קלה בקביעת שיטת העבודה' (לשון בית המשפט קמא). הוא הביא עוד בחשבון את העובדה, כי המשיב היה ער, ודאי באירוע השני, לאפשרות שגבו עשוי להיפגע, ולכן היה עליו לנקוט משנה זהירות. מכאן מצא השופט קמא לקבוע את תרומתו של העובד-המשיב לאירועי הנזק, ואת שיעורה הוא העמיד על 15%.

9.         לאחר הדברים הללו פנה השופט קמא לקבוע את נזקיו של המשיב. מומחה בית המשפט (דר' ג' וולפין) קבע את נכותו האורטופדית של המשיב בשיעור של 10%, בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד שידרה מותני, כאשר שליש מן הנכות מיוחס למצב שקדם לאירוע הראשון, שליש נגרם בעקבות האירוע הראשון, והשליש הנותר - תוצאת האירוע השני. כשנכות רפואית זו עומדת לנגד עיניו העמיד השופט קמא את הנכות התפקודית של המשיב על שיעור זהה לזו הרפואית, בלי להתחשב בנכות שקדמה לאירועי הנזק. הנכות התפקודית ששימשה את בית המשפט קמא בחישוב הפיצוי על הנזק עמדה, איפוא, על 10%.

10.        מכאן פנה בית המשפט קמא לאמוד את הפיצוי המגיע למשיב וקבע כך:

כאב וסבל                      35,000 ש"ח

הוצאות לעבר ולעתיד     4,000 ש"ח

הפסד שכר בעבר                        215,870 ש"ח

פגיעה בכושר השתכרות  111,754 ש"ח

                        סה"כ                            366,624 ש"ח

11.        מסכום זה ניכה בית המשפט קמא את שיעור האשם התורם של המשיב (15%), ואחר כך את תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל המשיב (בסך 65,547 ש"ח), והגיע סופו של יום לפיצוי בסך של 246,083 ש"ח, בו חייב את המערערות לשלם למשיב, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% והוצאות בסך 4,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>