- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עא 1288/05
|
ע"א בית המשפט המחוזי בתל אביב |
1288-05
13.12.2005 |
|
בפני : שרה דותן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בע"מ 2. ת.מ.ח.ת (1988) בע"מ |
: 1. אהובים גיטי 2. אהובים יצחק 3. רובין רחל 4. כהן שונטל 5. כהן מאיר 6. וינקור יוסף 7. הלל רנה 8. הלל שבתאי 9. שטרית יפה 10. שטרית משה 11. כרמל בנימינה 12. כרמל יואל 13. ירושלמי אילנה 14. ירושלמי עמוס 15. זיו מלכה 16. זיו אהרון 17. אילוז מרדכי 18. בן כליפה אורה 19. בן כליפה אליהו 20. טובים מנחם 21. טובים רונית 22. טליאס פרחיה 23. ריכליס ניר 24. לוי זמירה 25. ברוך חיה 26. ברוך יוסף 27. שירי דוד 28. שירי שאול 29. חושנגי לאה 30. חושנגי דוד 31. עזר שרון 32. שמשי אבי 33. מזרחי שבתאי 34. מזרחי עובדיה 35. שמשי מיכאל |
| פסק-דין | |
ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם ש' ברוך מיום 02.02.2005 לפיה נדחתה טענת ההתיישנות שטענה המערערת כנגד תביעת המשיבים (בש"א 19910/04, ת.א. 2074/04).
העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:
המערערות הנן בעלות זכויות בפרוייקט המכונה "התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב". במועדים שונים, בשנת 1991, מכרו המערערות חנויות ודוכנים בקומה השלישית של המבנה והחזקה בהם נמסרה למשיבים במהלך שנת 1993.
על פי הסכמי הרכישה התחייבו המערערות, בין היתר, להעביר את הזכויות ביחידות על שם הרוכשים בתוך 36 חודשים ממועד קבלת החזקה בהן.
בשנת 2003 לאחר שהסתיימו ההליכים שנוהלו בין חלק מהמשיבים למערערות שבמסגרתם חויבו המערערות לפצות את התובעים בשל מצג מטעה ביחס לשטח היחידות, הסתבר למשיבים כי המערערות לא עמדו בהתחייבותן לרשום את היחידות על שמם.
בתאריך 5.5.2003 פנתה באת כוח המשיבים למערערות בבקשה לבירור מצב רישום הזכויות ביחידות בלשכת רישום המקרקעין.
בתאריך 10.9.03 נשלח על ידה מכתב התראה לפיו אי עמידת המערערות בהתחייבויותיהן על פי הסכמי הרכישה, מהווה הפרה יסודית של ההסכמים, ולפיכך מהוה עילה לביטול ההסכמים.
לאחר שחילופי מכתבים בין ב"כ המשיבים לב"כ המערערות לא נשאו פרי, נשלחה על ידי הרוכשים בתאריך 8.6.04 הודעת ביטול של הסכם הרכישה.
בתביעה שהוגשה בתאריך 28.7.2004, עתרו המשיבים לפסק דין הצהרתי הקובע כי הסכמי הרכישה בוטלו על ידם כדין.
בתאריך 23.9.04 הגישו המערערות בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
בהחלטתו, נשוא הערעור שלפני, דחה כב' הרשם את הבקשה בקובעו כי טרם בשלה העת להכריע במחלוקת זו בשל חסרונה של תשתית עובדתית שתצדיק בחינת הטענות. בין יתר נימוקיו ציין כב' הרשם כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ובהעדר כתב הגנה, אין בפניו די ראיות שעליהן יוכל לסמוך פסק דין כמבוקש.
בהודעת הערעור טוענות המערערות כי עסקינן בשאלות משפטיות טהורות שאינן נזקקות לראיות מעבר לעובדות המפורטות בכתב התביעה.
להשקפתן די לנו בכך שהמועדים לביצוע הרישום חלפו בשנת 1996 ומשלב זה ואילך יש למנות את תקופת ההתיישנות שחלפה בשנת 2003, בעוד שהתביעה הוגשה בשנת 2004.
אף אני סבורה כי המערערות מנסות לעשות מלאכתן קלה ומתעלמות מההלכה שנפסקה ב ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן פ"ד נז(5) 49. שם נקבע על ידי כב' השופט א' מצא כי גם על פי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ניתן לומר כי קיומן של זכויות שביושר אצל הקונה מקים יחס של נאמנות בין המוכר לקונה (עמ' 60-61) ומבהיר כב' השופט:
"כשם שהוכרה בפרשת אהרונוב [4] - זכות שביושר 'תוצרת הארץ', שפרטיה אינם חייבים להיות זהים לפרטיה של הזכות שביושר האנגלית, כך אין מניעה להכיר ב'נאמנות קונסטרוקטיבית תוצרת הארץ' שפרטיה לא יהיו בהכרח זהים לפרטיה של הנאמנות הקונסטרוקטיבית האנגלית".
ובהמשך למסקנה לפיה קיומן של זכויות שביושר מקימות יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית, נקבע כי עילת התביעה נולדה במועד בו כפרה המשיבה לראשונה בחובת הנאמנות ולפיכך לא התיישנה.
על פי העובדות כפי שפורטו בכתב התביעה, המשיבים שילמו את מלוא תמורת היחידות שנרכשו על ידם ונהגו בהן מנהג בעלים במהלך כל התקופה שעד לפרוץ המחלוקת ולפיכך נראה, לכאורה, כי תחילת מרוץ ההתיישנות היא בשנת 2003.
מסקנה זו נסמכת על כתב התביעה בלבד ומקובלת עלי השקפתו של כב' הרשם לפיה לאחר שתסתיים שמיעת הראיות יתכן ויהיה מקום לשוב ולדון בטענת ההתיישנות, אם יעלה בידי המערערות לסתור את החזקות הנובעות מיחסי הצדדים.
לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור. המערערות ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
