פסק-דין בתיק עא 1285/05

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1285-05,1290-05
13.7.2005
בפני :
שרה דותן

- נגד -
:
נצבא חברה להתנחלות בע"מ
עו"ד כהן
עו"ד הס
עו"ד ברינר
:
1. בן יקר ניסים
2. בן אור נועם
3. מזרחי גדעון
4. זיטלני יצחק
5. יצחק יואל
6. פלדמן אריה
7. גליקסמן שמואל
8. צ'צ'קס יוסף
9. הרשקוביץ מוטי
10. תורג'מן מאיר

עו"ד הררי
עו"ד מאירי
עו"ד קליר
עו"ד הלוי
פסק-דין

שני הערעורים שהדיון בהם אוחד, מופנים כנגד החלטתו של כב' הרשם שמואל ברוך מיום 13.1.05 (בש"א 17854/04, ה"פ 812/04) לפיה המרצת פתיחה היא ההליך המתאים לאישורה של תביעה כתביעה נגזרת, וכי בשלב זה לא חלה על התובעים החובה לשלם אגרה. כן מלינים המערערים על החלטתו שלא לעכב הליכים עד לקבלת החלטתו של בית משפט העליון בערעור שהוגש על פסק הדין עליו הסתמך כב' הרשם בהחלטתו בשני הנושאים הראשונים.

המשיבה הגישה נגד המערערים תביעה נגזרת לתשלום 216,000,000 על פי סעיף 195 לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת היתה חברה ציבורית עד כניסתו לתוקף של חוק החברות.

הנתבעים הינם חברי דירקטוריון בעבר ובהווה ובעלי תפקידים בהנהלתה ובהנהלת אגד המחזיקה במניותיה, בין במישרין ובין בעקיפין.

לטענת התובעת, הנתבעים גרמו להיווצרותו של חוב כספי בסך 214,000,000 ש"ח לחברה כשהם פועלים בחריגה מסמכות תוך הפרת חובות המוטלות עליהם שלא לטובתה של החברה.

בהסתמך על הוראות סעיף 195 לחוק החברות הוגשה על ידי החברה התובעת בקשה לאישורה של התביעה כתביעה נגזרת.

הסעיפים הרלוונטיים לענייננו בחוק החברות הקובעים את העילות להגשתה של תביעה נגזרת, ואופן ניהולה הם סעיפים 194, 197 ו-198.

סעיף 198 קובע כדלקמן:

"(א) תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הם לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב."

דהיינו החוק הורה על פיצולו של ההליך לשני שלבים בשלב הראשון בקשה לאישורה של תביעה נגזרת והשלב השני הדיון בתביעה לגופה.

ונשאלת השאלה איזהו ההליך שעל התובעים לנקוט בשלב הבקשה לאישורה של התביעה כתביעה נגזרת. כב' הרשם סבר כי "אין כל סיבה בעולם שלא לברר את התובענה על דרך של המרצת פתיחה... חרף שפע המלל, אין מדובר בתביעה מורכבת במיוחד."

מקובלת עלי השקפתו של כב' הרשם לפיה לצורך מתן אישור להגשתה של תביעה נגזרת ההליך של הגשת תביעה בדרך של המרצת פתיחה מתאים ליעודו מאחר שהמחלוקות העובדתיות והמשפטיות בשלב זה של הדיון אינן סבוכות כל עיקר והן מצטמצמות לשאלה האם לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה והאם פועל התובע בתום לב.

בשלב זה אין בית המשפט נדרש לבחון את עילות התביעה לגופן מעבר לדרוש לצורך הכרעה בשאלות המקדמיות.

באשר לשאלה השניה - שיעור האגרה אותה יש לשלם:

אף אני סבורה כמו חברי השופטים נסים ישעיה ועמירם בנימיני, כי על פי הוראתו של סעיף 199 לחוק החברות הקובע:

            "אישר בית המשפט תביעה נגזרת רשאי הוא -

            (1) להורות על האופן והמועד לתשלום אגרת בית משפט לרבות חלוקת תשלום

האגרה בין התובע לבין החברה."

כל עוד לא אישור בית המשפט את התביעה הנגזרת, אין מקום לדון בשאלת האגרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>