פסק-דין בתיק עא 1271/05

1.         הערעור והערעור שכנגד הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת תמר נאות-פרי) במסגרת ת"א 14327/03 מיום 6/2/05.

בפסק-הדין נקבע כי חופית - קיבוץ כנרת בע"מ (להלן: חופית ) זכאית לקבל מחברת עופר כיבוי חילוץ והצלה בע"מ (להלן: חב' עופר ) מחצית הסכום שתבעה בגין מיכלים שסופקו על ידה, באמצעות חב' עופר לאתר העבודה במשביר ראשון לציון (להלן: המשביר ). התביעה כנגד מר עופר חלמיש (להלן: מר חלמיש ), נדחתה.

תביעה שכנגד שהגישה חב' עופר כנגד חופית בשל נזקים שגרמה לה לטענתה האחרונה, עקב אספקת מיכלים לקויים, ופגיעה במוניטין, נדחתה.

בית המשפט הוסיף וחייב את חב' עופר לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של חופית, בתביעה ובתביעה שכנגד, בסכום כולל של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

הרקע :

2.         בדצמבר 2000, נחתם חוזה בין חברת פוליסיב בע"מ (להלן: פוליסיב ) בקשר להספקת מיכלי מים, שהיה על פוליסיב לספק לאתר המשיב בראשון לציון, עבור המשביר.

חופית, בעקבות מיזוג שבינה לבין פוליסיב, שנכנס לתוקף בראשית שנת 2001, קיבלה על עצמה את כל הזכויות והחובות של פוליסיב.

3.         מהות העסקה שבין חופית לחב' עופר הייתה מכירה של 7 מיכלי פלסטיק לאגירת מים, אשר היו אמורים להיות חלק ממערכת כיבוי שהתקינה חב' עופר בפרויקט שנבנה על ידה עבור המשביר.

על פי הסכם ההספקה, הוסכם בין הצדדים, כי ההסכם יהיה הסכם מסוג "גב אל גב". בהוראות שהוציאה חב' עופר, הובהר כי ההצעה חייבת לכלול את ההתניה האמורה, ואכן שם נכתב:

"...והתשלום לכם יהיה רק לאחר קבלת התשלום מהמשביר לצרכן

וכנגד בדיקה שלהם למניעת נזילות".

בתחתית אותו מסמך הוסיפה חב' עופר והורתה למר בן שושן מטעם חב' פוליסיב, כי אם פוליסיב (היום חופית) תסכים לתנאים המפורטים באותו מסמך, אזיי ההזמנה מחייבת ובהמשך הודגש: "היה ולא תסכים בטל את כל העסקה".

על בסיס התנאים המפורטים לעיל, תוך הסכמה לגבי עלות מיכל (נושא שאיננו במחלוקת בפנינו) סופקו המיכלים במספר מועדים, במהלך חודש דצמבר 2000, ופוליסיב הוציאה חשבונית בתוספת מע"מ בגין המיכלים שסופקו. 

אין חולק כי החשבונית לא שולמה על ידי חב' עופר.  עוד אין חולק כי המיכלים על אף הליקויים שבהם הותקנו אצל המשביר. המשביר לא שילם לחב' עופר בגין המיכלים, ומן הטעם האמור טענה חב' עופר, שאין גם חובה עליה לשאת בסכומים אלה.

התביעה והתביעה שכנגד בבית משפט השלום :

4.         משלא שילמה חב' עופר את החשבונית שהוצאה, הגישה פוליסיב תביעה בסדר דין מהיר, וטענה כי היא זכאית למלוא סכום החשבונית. ואילו חב' עופר הגישה תביעה שכנגד בגין הנזקים שגרמה לה פוליסיב, אשר כללו בין היתר השתהות בשליחת נציג מטעמה לתקן  את הליקויים ואי תיקון הליקויים באופן המאפשר שימוש מלא במיכלים. התיקון שבוצע נעשה בשלב מאוחר, בעת שהמשביר נקלע לקשיים כספים שהביא להתמוטטותו והוכרז כחדל פירעון. בנסיבות שנוצרו, אין בידי חב' עופר לתבוע את המשביר, על אי תשלום עבור המיכלים.

            בדרך התנהגות זו, טענה חב' עופר, גרמה פוליסיב נזקים לחברה בסכומים גבוהים.

פסק הדין של בית משפט השלום :

5.         בית משפט קמא קיבל כעובדה, כי ההסכם המחייב הוא כמפורט לעיל, וכי כוונת חב' עופר הייתה להתנות את התשלום לפוליסיב בקבלת הסכום מאת המשביר (ראה גם סעיף 15 לפסה"ד). בית המשפט הוסיף והבהיר כי חב' עופר עמדה על ההתניה האמורה, במיוחד לאור הבעיות שהיו  בין חב' עופר לפוליסיב לגבי עסקה דומה קודמת באזור נהרייה (סעיף 13 של פסה"ד). 

6.         אין חולק כי חב' עופר לא שילמה לחופית בגין הספקת המיכלים הנ"ל. לטענת חב' עופר  המיכלים שסופקו היו פגומים ותיקונים שניסתה חופית לבצע לא צלחו. בנסיבות העניין לא נתקבל כל תשלום אצלה עבור אותם מיכלים ולכן לא העבירה את התמורה בגינם לפוליסיב.

בית משפט קמא הוסיף וקבע, לאחר ניתוח הראיות בפניו כי המשביר לא שילם לחב' עופר בגין המיכלים הנ"ל. בסעיף 17 לפסה"ד נכתב, כמפורט להלן: