פסק-דין בתיק עא 1266/06

כב' השופט זיאד הווארי:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת מיום 27/7/06, בתיק אזרחי 3139/01 שניתן ע"י כב' השופט עאטף עיילבוני, לפיו קיבל את התביעה של המשיבים 3-1 תוך קביעה כי שטר המשכון שנרשם לטובת המערער מס' 1 ביום 25/8/99 בטל , ואף הורה על ביטול הערת אזהרה מיום 3/8/99 הרשומה לטובת המערער מס' 1. כמו כן, הורה למשיבה מס' 5 לרשום ברישומיה כי זכויות המשיב מס' 4 בדירה, כפופות לזכויות עתידיות של הבנים בהתאם לצוואה וכן הורה על תיקון רישומיה של המשיבה מס' 5 באופן שירשם כי זכויות המשיב מס' 4 בנכס הגיעו אליו מכח צוואה וצו קיום צוואה (ולא מכח צו ירושה) וכי זכויות המשיב מס' 4 בדירה כפופות לצוואה וצו קיום צוואה מיום 10/5/99.

לענין ההודעה לצד השלישי אשר הגיש המערער מס' 1 כנגד המשיבה מס' 5, בית משפט קמא קיבלה בחלקה הארי תוך קביעה כי המשיבה מס' 5 תשלם למערער מס' 1 סכום השווה ל - 60% מסכום ההודעה בצירוף ריבית הנהוגה בבנק החל מיום 11/1/01 ועד ליום מתן פסק הדין, כאשר ניכוי של 40% מהסכום הנו כתוצאה מאחריותו התורמת של המערער מס' 1.

1.         להלן תמצית הרקע העובדתי:

א.         המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") והמשיב מס' 4 (להלן: "המשיב") הם בעל ואישה והמשיבים 2 ו - 3 הם ילדיהם.

ב.         המשיבים 4-1 התגוררו בדירת מגורים הנמצאת ברח' יצחק שדה 24 בעפולה והרשומה בספרי המשיבה מס' 5 (להלן: "עמידר") כחלקה 80/1 בגוש 17765 (להלן: "הדירה").

ג.          הדירה הייתה רשומה בשם אביו של המשיב, משה דוד יעקב ז"ל (להלן: "המנוח").

ד.         בתאריך 24/8/1986 חתם המנוח על צוואה (להלן: "הצוואה") לפיה הוריש לבנו המשיב את הדירה, תוך שהוא קובע בה כי המשיב יהא מנוע מלמכור את הדירה, והוא יעבירה, בבוא העת לבניו כראות עיניו, (להלן: "ההוראה המגבילה").

ה.         ביום 10/2/90 נפטר המנוח וביום 10/5/99 ניתן צו קיום צוואה.

ו.          ביום 27/6/99 נרשמה הדירה בפנקסי עמידר בשם המשיב.

ז.          המשיב שניהל עסק עצמאי ושקע בחובות בעקבות זאת, נטל בחודש אוגוסט 1999 מאת המערער מס' 1 (להלן: "הבנק") הלוואה על סך 200,000 ש"ח.

ח.         ביום 3/8/99 שלחה עמידר לדרישת הבנק, כתב התחייבות לרישום משכנתא על הדירה, לטובת הבנק, ובמקביל רשמה בפנקסיה הערת אזהרה על הדירה הנ"ל לטובת הבנק.

ט.         בתאריך 25/8/99 נרשם לזכות הבנק משכון על זכויות המשיב בדירה במשרד רשם המשכונות בנצרת.

י.          המשיב, לא עמד בתשלומי ההלוואה לבנק, והאחרון החל בהליכי מימוש המשכנתא, לשם פרעון ההלוואה בלשכת ההוצל"פ. במסגרת הליכים אלו, ניתן צו לפינוי המשיבים 4-1 מהדירה.

יא.        בתביעתם, עתרו המשיבים 3-1 למתן צו מניעה אשר יאסור את פינויים מהדירה וכן לצו עשה בו יורה בית המשפט לרשום הערה בדבר זכויותיהם הנטענות של המשיבים 2 ו- 3 בדירה בהתאם לאמור בצוואה. כמו כן עתרה המשיבה לחיוב הבנק להשיב לה סך של 11,500 ש"ח ששולם על ידה לבנק לשם עיכוב הליכי מימוש המשכון.

יב.        הבנק הגיש כנגד עמידר הודעת צד ג' (להלן: "ההודעה") בה טען כי היה ובית המשפט יקבל את התביעה, על עמידר לשפות את הבנק בגין כל נזק שיגרם לבנק, כתוצאה מכך.

2.         פסק דינו של בית משפט קמא בתמצית:

בית משפט קמא הוציא מתחת ידו פסק דין מנומק ומפורט, אשר השתרע על פני 41 עמודים, בו ניתח לעומק את טיעוני הצדדים ובסופו של יום קיבל את התביעה של המשיבים 3-1 תוך קביעה כי שטר המשכון שנרשם לטובת הבנק ביום 25/8/99 בטל ואף הערת אזהרה מיום 3/8/99 הרשומה לטובת הבנק בטלה, כמו כן הורה לעמידר לרשום בספריה כי זכויות המשיב בדירה, כפופות לזכויות עתידיות של הבנים בהתאם לצוואה, בנוסף הורה לעמידר לתקן את רישומיה, באופן שירשם כי זכויות המשיב בדירה הגיעו אליו מכח צוואה וצו קיום צוואה ולא מכח צו ירושה וכי זכויות המשיב בדירה כפופות לצוואה ולצו קיום צוואה מיום 10/5/99. לענין התביעה הכספית של המשיבים 1 ו- 3 על סך 11,500 ש"ח, בית המשפט דחה את התביעה, תוך קביעה כי הסכום שולם מהקופה המשותפת של בני הזוג, במסגרת הליכי ההוצל"פ שנפתחו עקב הפרת הסכם ההלוואה.

באשר להודעת צד ג', בית המשפט חייב את עמידר לשלם לבנק סכום השווה ל - 60% מסכום התביעה בצירוף הריבית הנהוגה בבנק, החל מיום 11/11/01 ועד ליום פסק הדין, כאשר הניכוי של 40% מן הסכום הנו בגין אחריות הבנק כתוצאה מאשמו התורם.