פסק-דין בתיק עא 1266/05

1.         המערער, מר דבור אסמעיל, הוא הזוכה בתיק הוצל"פ מס' 8-02-01293-10 בלשכת ההוצל"פ בנצרת. החייבת באותו תיק הינה חברה בשם מועד טכנומכניקל בע"מ (להלן: " החייבת").

2.         לבקשת המערער ניתן צו עיקול על כספי החייבת הנמצאים אצל צד שלישי, חברת מלון עדי בע"מ, המשיבה בערעור זה.

3.         המערער הגיש מספר בקשות כדי לחייב את המשיבה להמציא לעיונו מסמכים רלוונטיים, אך חרף זאת, כך לטענת המערער, נמנעה המשיבה מלהמציא את כל המסמכים.

            ביום 8.1.03 נחקר מר טוביה הלר, מנהל המשיבה דאז.

            ביום 5.5.04 הגיש המערער בקשה לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: " החוק") לחיוב המשיבה בתשלום סכום שיק בסך 12,000 ש"ח.

            ביום 27.3.05 נחקר מנהל המשיבה בשנית, וב"כ הצדדים השמיעו את סיכומיהם בעל פה.

            בהחלטתו מיום 5.7.05 הורה ראש ההוצל"פ (כב' הרשם ריאד קודסי) על חיוב המשיבה בתשלום סכום השיק בסך 12,000 ש"ח.

ביום 22.8.05 הגיש המערער בקשה למתן "החלטה נוספת" לחיוב המשיבה בתשלום סכום נוסף בסך 70,260 ש"ח, אך כב' ראש ההוצל"פ בהחלטתו מיום 26.9.05 דחה את הבקשה.

ביום 9.10.05 הגיש המערער בקשה נוספת לפי סעיף 48 לחוק לחיוב המשיבה בתשלום סך 70,260 ש"ח.

ביום 11.10.05 החליט כב' ראש ההוצל"פ לדחות את הבקשה. כב' ראש ההוצל"פ קבע בהחלטתו:

" כבר נערכה חקירה וניתנה החלטה. ההליך לא יחזור על עצמו בשנית

אלא אם קיימת עילה אחרת".

המערער מלין על ההחלטה האחרונה מיום 11.10.05. לטענתו, מדובר בהחלטה בלתי מנומקת. לגופו של עניין טוען המערער, כי על פי אישור רואה החשבון של המשיבה, אשר הוגש ע"י המשיבה במסגרת המסמכים שהוגשו על פי ההחלטה מיום 8.1.03, ניתנו המחאות ע"ס 70,260 ש"ח לתשלום חוב החייבת למרכז הבניה בע"מ, שתאריך פרעונם לאחר 3.3.02, הוא המועד שבו נמסר צו העיקול לידי מנהל המשיבה, ומשכך, יש לחייב את המשיבה בתשלום סכום זה למערערת מכח סעיף 48(א) לחוק.

4.         מצידה הגישה המשיבה בקשה לדחיה על הסף, בקשה להפקדת ערובה ועיקרי טיעון.

            המשיבה טוענת טענות מטענות שונות, הן טענות סף והן טענות לגופו של עניין. לפי גרסתה, הסכום ששולם למרכז הבניה בע"מ הוא בגין חובה שלה ולא בגין חובה של החייבת כלפי מרכז הבניה בע"מ. עוד טוענת המשיבה, כי החלטת ראש ההוצל"פ מיום 26.9.05, אשר דחתה את בקשתו של המערער לחייבה בתשלום נוסף בסך 72,060 ש"ח, הינה בבחינת מעשה בית דין.

5.         סעיף 48 לחוק מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לחייב את הצד השלישי בתשלום החוב הפסוק אם וכאשר הצד השלישי לא מלא אחר צו העיקול ולא העביר את הכספים המעוקלים אל המוציא לפועל. בעניין זה, נטל השכנוע להוכחת טיעוניו העובדתיים מוטל על הזוכה מתחילת הדיון ועד לסופו (ראה: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני, עמ' 627-622).

6.         המערער דנן עשה רבות לחקירת מנהל המשיבה ולאיתור מסמכים רלוונטיים המצביעים על כספים המגיעים לחייבת אצל המשיבה או על תשלומים ששלמה המשיבה לחייבת או במקומה לאחר קבלת צו העיקול.

            תחילה נחקר מנהל המשיבה ארוכות ע"י ב"כ המערער בישיבה מיום 8.1.03. ב"כ המערער דרש לחייבו בהמצאת מסמכים שונים וכב' ראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשתו וחייב את המשיבה להמציא את המסמכים תוך 20 ימים.

7.         בהודעתו לראש ההוצאה לפועל, המציא ב"כ המשיבה את המסמכים שנדרשו בהחלטה מיום 8.1.03. ב"כ המערער סבר שלא הומצאו כל המסמכים וביקש מראש ההוצאה לפועל להורות למשיבה להמציא את המסמכים החסרים.