פסק-דין בתיק עא 1253/06

כב' השופט זיאד הווארי:

זהו ערעור על פסק דינו של בית-המשפט השלום בנצרת ( כב' השופטת הלמן אסתר) בת"א 2237/00 ו- ת"א 2238/00 ( שנידונו במאוחד) שניתן ביום23/7/06, בגדרו הוחלט, בין היתר,  לחייב את המערערות לשלם למשיבה מס' 1  סך של 412,295 ש"ח  ולמשיב מס' 2  סך של  8,257 ש"ח כאשר הסכומים הנ"ל נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31/12/98.

1.         הרקע

א.          המשיבים נהגו במשך שנים להעביר למערערת מס' 1 - שותפות עוף חיפה (1992) ( להלן: "המשחטה" או "שותפות עוף חיפה")  עופות לשם שיווקם.

השותפות בשותפות עוף חיפה הינן המערערת מס' 3- עוף חיפה בע"מ (להלן: "עוף חיפה" ) ומערערת מס' 4 - תנובשות בע"מ ( להלן : "תנובשות").

המשחטה שיווקה את העופות באמצעות מערערת מס' 2 - היבול שיווק עופות בע"מ (להלן: "היבול").  

ב.          בתביעות אשר הגישו המשיבים לביהמ"ש קמא, ואשר נדונו במאוחד, נטען כי המערערות הפרו את ההסכם עם המשיבים בקשר לשנת 1998 כך שהופחתה, באורח חד צדדי, התמורה  ששולמה להם ע"י המערערות (שהיתה  92% ממחיר המטרה המפורסם ע"י המרכז החקלאי בקשר למשיבה 1) (להלן: "עופרון") ו- 91% ממחיר המטרה בקשר למשיב 2 (להלן: "המשיב").

המשיבים טענו, בין היתר, כי ההפחתה האמורה נעשתה ללא הסכמתם, אם כי הם השלימו עם כך לצורך מתן סיוע להמשך התנהלות המשחטה, ומתוך אמונה במצגים שהציגו המערערות בפניהם ולפיהם הם יזכו אותם שוב לאחר מכן באופן חלקי ובמהלך שנת 99 יזכו אותם בהפרש שיוותר.

עוד טענו המשיבים, כי לאור מצגים שונים שהוצגו בפניהם, הם היו משוכנעים שהמערערות יעמדו בהתחייבויותיהן וישיבו להם את הסכומים שקוזזו במהלך שנת 1998. בנוסף טענו, כי במהלך חודש 4/99 הודע להם כי המשחטה תפסיק את פעילותה בתחילת חודש 5/99. לאור הפסקת פעילות המשחטה, הבינו המשיבים כי אין בכוונת המערערות לפצותם בגין הסכומים שנותרו חייבים להם בעקבות ההפחתות בשנת 1998.

המערערות מצידן, הכחישו את טענות המשיבים. בין היתר, הכחישו את הטענה כאילו ניתנה מצידם התחייבות לשיפוי המשיבים על הסכומים שהופחתו מהם במהלך שנת 1998.

המערערות טענו עוד כי המשיבים הסכימו להפחתת המחיר כאמור, בין היתר, לאור מצב השוק באותה תקופה.

2.         פסה"ד של ביהמ"ש קמא

להלן תמצית הקביעות של ביהמ"ש קמא;

א.         לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים, יש לברר האם הפרו המערערות והמשיבה הפורמלית (להלן : "תנובה")  או מי מהן את התחייבותן כלפי המשיבים , במהלך שנת 1998, עת הפחיתו ממחיר התמורה ששולמה עבור העופות, ועת נמנעו מלפצות את המשיבים ע"י השבת הסכומים שהופחתו. כמו כן, יש לברר אם הציגו המערערות או מי מטעמם , מצגים מטעים , במהלך עסקיהן עם המשיבים , וגרמו להם לנזק בר פיצוי ומהי אחריותן של המערערות לנזקים שנגרמו למשיבים, במידה ויקבע כי יש לפצותם בגין נזקיהם.

ב.          אין מחלוקת בין הצדדים באשר למחיר שהוסכם מלכתחילה ושעל בסיסו הוצאו חשבוניות למשחטה. חישוב התמורה על פי מחיר המוסכם מופיע בחשבוניות הנתבעות - המערערות.

ג.           מערכת היחסים בין הצדדים לוותה במסמכים כתובים, אך לא נתמצתה במסמכים אלו, וחלק מן ההסכמות הושגו בעל פה מבלי שגובו בכתב. לגבי תנאי התשלום לשנת 1998 ולפני הפחתת הסכומים אין מחלוקת , ונקודת המוצא היא שהסכומים המפורטים בחשבוניות לפני הניכויים, משקפים את המחיר שהוסכם.

ד.          אין מחלוקת כי בשלב כלשהו במהלך שנת 1998, הודיעו נציגי המשחטה למגדלים, ובכלל זה המשיבים, כי בכוונת המשחטה להפחית מן התשלום המוסכם (שהינו כאמור 92% ממחיר המטרה בקשר לעופרון ו- 91% בקשר למשיב)  ובפועל אכן נעשתה הפחתה כזו במשך מספר חודשים. בהמשך, ובמהלך מספר חודשים זוכו המשיבים בסכומים העולים על מחיר המוסכם. סכומי ההפחתה מופיעים על גבי כרטיס המגדל כחיוב, ואינם שנויים במחלוקת.

ה.          המחלוקת נוגעת לסיכום המפורט שנערך בין הצדדים קודם להפחתת הסכומים.

ו.           מהסכומים שהגיעו למשיב קוזז בחודשים אפריל ויולי 1998 סך של 10,580 ש"ח, אולם זוכה בחודש 9/98 בסך של 2,323 ש"ח. סה"כ נותרו המערערות חייבות לו לטענתו סך של 8,257 ש"ח .

באשר לעופרון הרי מהסכומים שהגיעו לה הופחתו במהלך החודשים 5/98 עד 8/98 סך של 510,550 ש"ח . ב 11/98 עד 12/98 זוכתה בסך של 98,255 ש"ח. יתרת החוב החבים לה המערערות עומדת ע"ס  412,295 ש"ח.