פסק-דין בתיק עא 1220/00

י. טימור, ס. נשיא - אב"ד

1. בפנינו ערעור על פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת ו. מרוז מבית משפט השלום באשדוד (כתוארה אז) ב-ת.א. 2138/96 מיום 22.8.00. בתובענה נשוא הערעור נתבקש ביה"מ להורות על סילוק ידה של המערערת הדר אשדוד לבניה ופיתוח בע"מ (הנתבעת מס' 2) מדירה הידועה כדירה מס' 32 בבנין מס' 50 חלקה ח.ח.1 גוש 2021, 2015 באשדוד בפרוייקט הידוע בשם "אילנות הדר אשקלון" (להלן תקרא "הדירה"). הדירה נבנתה ע"י המשיבה מס' 6, היא הדר טבריה בע"מ, אשר נכנסה להליכי פירוק. מפרק החברה הוא עו"ד יעקב כץ.

משיב מס' 5 - עו"ד גדעון היכל - ייצג את המשיבה מס' 6 קודם פירוקה.

ליווי פיננסי ניתן למשיבה מס' 6 ע"י בנק פיתוח למסחר ותעשייה (להלן ייקרא "הבנק") ולכן שועבדו המקרקעין, בתוכה הדירה, לבנק זה.

המשיב מס' 3 - דוד אדרי - הוא מנהל המערערת.

המשיבים 1 ו- 2, הם התובעים, טענו לזכויות בדירה מכוחם עתרו לסלק ידה של המערערת.

ביה"מ קמא הורה על סילוק ידה של המערערת מהדירה ומסירתה למשיבים 1 ו- 2, בכפוף לקיום חיוביהם עפ"י חוזה הרכישה עם המשיבה מס' 6, המיוצגת עתה ע"י המפרק. נדחתה התביעה כלפי המשיבים 3 ו- 4.

התובענה הנדונה הוגשה בשנת 1996 וביה"מ קמא נמנע מלפסוק הוצאות לטובת התובעים, משקבע שהתובענה נוהלה ברשלנות שגרמה לסחבת רבה.

גם בפנינו נתמשך ההליך תקופה לא קצרה בשל נסיונות הצדדים להגיע להסדר מוסכם, בשילוב עם הבנק שהעניק ליווי פיננסי, שלא היה כלל צד להליך.

למרבה הצער הנסיונות הללו לא נשאו פרי ומשלא היה מקום לדחיות נוספות ניתן פסק דין זה.

2. הערכאה הדיונית הגיעה לממצאים עובדתיים כדלקמן:

2.1    המערערת התחייבה כלפי המשיבה מס' 6 לבצע עבודות גמר בשני בנינים, כנגד התחייבות המשיבה מס' 6 להקנות לה זכויות בשתי דירות, בתוכן הדירה הנדונה (ראה מוצג א' למוצגי המערערת - הסכם זה מכונה "הסכם העבודה").

בעקבות ההסכם הנ"ל נכרת לכאורה הסכם בין המערערת למשיבה מס' 6 על פיו רכשה המערערת זכויות בדירה (הסכם מיום 20.1.94, הוא מוצג ב' למוצגי המערערת - להלן ייקרא "הסכם הרכישה"). הסכם אחרון זה לא דווח כלל לשלטונות מס שבח.

2.2    המשיבה מס' 6 הקימה הפרוייקט הנדון תוך ליווי פיננסי של הבנק, עפ"י הסכם מיום 7.7.91 (מוצג א' למוצגי המשיבים). הסכם הרכישה היה כפוף להוראות הסכם הליווי הפיננסי, כך גם הסכם העבודה. עפ"י הסכם הליווי הפיננסי נאסרה עסקת חליפין ונקבע שכל תמורה שתתקבל בגין מכר דירות יש להפקיד בחשבון הפרוייקט בבנק.

הבנק נתן הסכמתו להסכם העבודה בכפוף לתנאים שפורטו במכתב מיום 8.2.94 (מוצג ג' למוצגי המערערת). בסייפא לאותו מכתב נאמר:

"כל עוד לא מולאו התנאים הנ"ל ונתנה הסכמתנו כאמור לעיל (הכוונה להסכמה בכתב, עפ"י הערת ביה"מ קמא), לא יהא כל תוקף להעברת הזכויות בדירות הנ"ל". (ראה עמ' 70-69 לפסה"ד בי"מ קמא).

2.3    המערערת תפסה חזקה בדירות נשוא הסכם העבודה והסכם הרכישה ביום 25.12.93, אך לא הוכח שהדבר היה בהסכמת המשיבה מס' 6. מנכ"ל המשיבה מס' 6 העיד כי המשטרה פעלה לפינוי המערערת, אלא שהמערערת חזרה ופלשה לדירות מספר פעמים. בפועל המערערת החזיקה בדירה במועד בו ניתן פסה"ד ע"י בית משפט קמא.

2.4    המשיבים 1 ו- 2 הם התובעים, רכשו בתחילה דירה אחרת מהמשיבה מס' 6, הידועה כדירה מס' 2 בבית מספר 52 תמורת דירה זו שולם סך 110,000 ש"ח, ע"י הלוואה לטובת הבנק הבינ"ל לישראל בע"מ (בקשת הבנק להצטרף כבעל דין נוסף בערעור נדחתה בהחלטה מיום 5.2.04 בבש"א 6932/03 - י.ט) בגינה נרשמה משכנתה. ההסכם לרכישת דירה זו בוטל בהסכמה, תוך התחייבות של המשיבה מס' 6 להשיב התמורה ששולמה. תמורה זו לא הושבה וכנגד זאת התחייב מנכ"ל המשיבה מס' 6 למכור למשיבים 1 ו- 2 את הדירה הנדונה ולהעביר אליה את המשכנתה. מחשש המשיבים לאבד את כספם הם הסכימו לרכוש את הדירה בלי לראותה כלל. בין הצדדים נכרת הסכם מיום 5.1.95 (נספח א' לתצהיר המשיב) והסכם זה אף דווח לרשויות המס (נספח ב' לתצהיר הנ"ל). מנכ"ל המשיבה מס' 6 מר בזק העיד כי לא נעשתה כל עסקה אחרת בדירה (ראה תצהירו). המשיבים הסכימו לשלם יתרת מחיר הדירה תוך 13 יום, אך בשל בעיות שהתעוררו עם המשיבה מס' 6, שהביאו לפירוקה, לא שולם סכום נוסף. מפרק המשיבה מס' 6 הסכים להשלים העברת הזכויות למשיבים 1 ו- 2 כנגד תשלום יתרת התמורה. הדירה נמכרה תמורת הסך 351,000 ש"ח.

3. פסיקתו של ביהמ"ש קמא