פסק-דין בתיק עא 1205/06

השופט שאהר אטרש

רקע עובדתי

1.         חלקו של המשיב בחלקה 11 (חלקות המשנה 11/6 ו- 11/7) בגוש 15408 (להלן: " חלקת המשיב") וחלקתו של המערער חלקה 3 באותו גוש (להלן: " חלקת המערער"), נמצאים באתר הממוקם צפונית לכפר עילבון על מדרון בשיפוע טבעי של כ- 34 מעלות. חלקה 3 מצויה על גבי המדרון התלול ואילו חלקה 11 מצויה בראש המדרון.

            המשיב עתר בבית משפט קמא לחיוב המערער בבנית קיר תומך, לאורך הגבול בין שתי החלקות, ובתשלום פיצויים בסך 280,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות עבודות החפירה שבוצעו ע"י המערער במהלך שנת 1996 לאורך קו הגבול.

            לטענת המשיב, המערער ביצע כלפיו עוולה של מניעת תמיכה במקרקעין לפי סעיף 48א' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שכן חלקת המערער היוותה תמיכה טבעית לחלקתו ובעקבות פעולות החפירה שבוצעו על-ידי המערער נשללה התמיכה מחלקתו, נפגעה יציבותה ונמשכו גלישות הקרקע ממנה. בנוסף טען המשיב, כי עקב מעשי המערער נבצר ממנו להוציא לפועל תוכניות בניה בחלקתו, דבר שגרם לו להפסדים כספיים.

            המערער הודה בביצוע עבודות החפירה בתחום חלקתו, אך טען להתיישנות התביעה ולשיהוי ניכר בהגשתה; עוד טען המערער, כי המדרון בכללותו אינו יציב באופן טבעי ללא קשר לעבודות החפירה שבוצעו על-ידו; משכך, ביקש המערער שלא לחייבו לשלם את עלות הקמת הקיר התומך או לחלופין לחייב את שני הצדדים בעלות הקמת הקיר באופן שווה.

פסק דינו של בית משפט קמא

2.         בית משפט קמא דחה את שתי טענותיו המקדמיות של המערער, הן טענת ההתיישנות והן טענת השיהוי הניכר בהגשת התביעה. בית משפט קמא קבע, כי העבודות שבוצעו ע"י המערער בשנת 1996 הן עבודות החפירה שגרמו למניעת התמיכה ולא העבודות שבוצעו בשנת 1980 שהיו עבודות של ניקוי ויישור הטרסות לצורך הכשרת חלקת המערער לעיבוד.

3.         לצורך בירור המחלוקת בדבר יציבות חלקת המשיב, מונה בהסכמת הצדדים ד"ר ישראל קיסר (מהנדס ומומחה בתחומי תכנון מבנים תומכים, ביסוס מבנים, אנליזיה נומרית וזרימת מים בקרקעות) כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה נחקר על חוות-דעתו והגיש השלמה (תוספת) לחוות דעתו בהתאם להחלטה שניתנה בעקבות חקירתו.

4.         על-פי ממצאי חוות-הדעת, דופן החפירה שבין חלקת המשיב וחלקת המערער הוא תלול מאוד כמעט אנכי וגובה החפירה נע בין 8 מ' עד 9.5 מ'. לדעתו המקצועית, כפי שבאה לידי ביטוי גם בתשובותיו לשאלות שהופנו אליו וגם בחקירתו, החפירות שבוצעו בחלקת המערער הרעו את יציבותו הכוללת של המדרון וערערו במידה רבה מאוד את יציבות חלקת המשיב.

            בתוספת לחוות-דעתו מיום 20.5.01, הציע המומחה תכנון עקרוני של פתרון לייצוב מקומי של החפירה, כשמטרת הייצוב הינה החזרת היציבות לחלקת המשיב למצב בו הייתה לפני ביצוע עבודות החפירה וזאת ע"י בנית קיר תומך בהתאם לעקרונות שפורטו באותה תוספת; המומחה ציין בהשלמה לחוות דעתו, כי העלות של הפתרון המוצע מוערכת ב- 600 ש"ח עד 800 ש"ח/מ"ר חזית של הקיר.

            המומחה לא נחקר על התוספת לחוות-דעתו מיום 20.5.01.

5.         בית משפט קמא קיבל את מסקנותיו של המומחה ואימץ את הצעתו לפתרון בעית היציבות שנוצרה בחלקת המשיב. כמו כן, בית משפט קמא מצא, על סמך הממצאים העובדתיים שקבע, כי התקיימו שלושת יסודות העוולה של מניעת תמיכה במקרקעין, שכן חלקת המערער שימשה תמיכה לחלקת המשיב ועבודות החפירה שבוצעו על ידי המערער שללו תמיכה זו; משכך, הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה, כי המשיב זכאי לסעד המבוקש של בנית קיר תומך, בציינו, כי הפתרון המוצע ע"י המומחה מבוסס על השבת היציבות של חלקת המשיב למצבה בטרם ביצוע עבודות החפירה בחלקת המערער ואין בו כדי לשפר את מצבו של המשיב.

            בית משפט קמא דחה את תביעתו של המשיב לבנית גדר בטיחות מעל לקיר התומך כמו שדחה את תביעתו לתשלום פיצויים בגין הפסד דמי שכירות, משלא הצליח המשיב להרים את נטל הראיה הרובץ לפתחו להוכחת עניינים אלה.

השגות המערער

6.         ערעורו של המערער סב סביב קבלת תביעת המשיב לצו עשה, בכלל, ועל חשבונו הבלעדי של המערער, בפרט. לטענתו, שגה בית משפט קמא עת קבע כי התקיימו כל תנאי העוולה הנזיקית נשוא סעיף 48א' לפקודת הנזיקין ועת ביסס את קביעותיו על חוות דעתו של המומחה. עוד טוען המערער, כי שגה בית משפט קמא עת התעלם מקביעותיו ומסקנותיו של המומחה, לפיהן:

א.         לא ניתן לקבוע, בנתונים שברשות המומחה, מה היה מצב חלקת המשיב לולא החפירות;

ב.         המדרון הטבעי שבראשו נמצאת חלקת המשיב הוא בלתי יציב, וזאת ללא קשר לחפירות שבוצעו ולפני ביצוען;

ג.          הצורך בפתרון בעיית היציבות הטבעית של חלקת המשיב היה קיים מלכתחילה, ללא קשר לבעיות שנוצרו בעקבות החפירות שבוצעו על ידי המערער;

ד.         החפירות שבוצעו על ידי המערער אך הרעו, במידת מה, את יציבותו הכוללת של המדרון;

ה.         לא ניתן לקבוע מהו הפתרון הנכון והנחוץ לייצוב חלקת המשיב ללא חקירה מקיפה ועבודה של צוות תכנון;