פסק-דין בתיק עא 1183/02

העובדות

1.         ביום 11.8.94 אירעה תאונת-דרכים בה נפגעה המשיבה-המערערת שכנגד (להלן: "המשיבה"), אשר נולדה ביום 28.10.83 והיתה בת 11 ביום התאונה. תביעת הנזיקין שהוגשה מטעמה לבית-משפט השלום התבררה בפני כב' השופטת שריר ופסק-דינה ניתן בהיות המשיבה בת 18. על פסק זה הוגש   ערעור מטעם חברות הביטוח שחוייבו בפצוי המשיבה, כאשר מדובר היה בתאונה עליה חל חוק הפלת"ד, והמחלוקת בין הצדדים נסבה על שיעור הנזק בלבד. ומאידך גיסא הוגש ערעור שכנגד מטעם המשיבה אשר לטענתה זכאית הינה לסכום פיצויים גבוה יותר מזה שנפסק לזכותה. 

2.         בפני בית-המשפט הובאו שלוש חוות-דעת רפואיות:

(א)  חוות-דעת של פרופ' בורנשטיין, מומחה בתחום הנוירולוגי. מומחה זה הגיע לכלל מסקנה כי נכותה הנוירולוגית של המשיבה מסתכמת ב-10%. המומחה חזר ואישר את מסקנתו זו גם בעדותו בבית-המשפט בה התייחס אף למצבה של המשיבה בעת הדיון לאחר שעומת עם תעודות בית-ספרה של המשיבה.

(ב)   חוות-דעת של ד"ר ברק, מומחה בתחום כירורגית פה ולסת. מומחה זה קבע כי כתוצאה מהתאונה נגרמו למשיבה פצעים בחניכיים עליונות משמאל אשר התפתחו לדלקת כרונית וארוזיה מקומית עם ניוון של החניכיים. לדעתו הפתרון לבעיה זו מצוי בניתוח חניכיים שעל המשיבה לעבור והכרוך בעלות של כ-4,000 ש"ח. לאחר עיון בצילומים נוספים שהוצגו לעיונו, ציין ד"ר ברק כי יש לבצע במשיבה טיפולים דחופים למניעת החרפת המצב, אשר מתווספים לניתוח החניכיים ופירט בעדותו את העלויות של טיפולי שורש, התקנת והחלפת כתר חרסינה שצריכה המשיבה לעבור.

 (ג)   חוות-דעת של ד"ר בלום, מומחה בתחום א.א.ג, אשר התייחס לטענת המשיבה לגבי פגיעה באף עקב התאונה. מסקנתו היתה כי אין כל קשר בין התאונה לבין פגיעה או הפרעה כלשהי באפה של המשיבה, שכן התיעוד הראשון המתייחס להפרעה באף הינו כשנה ומחצה לאחר התאונה ולא ייתכן שממצאים לגבי פגיעה מעין זו לא אובחנו בחדר המיון מיד לאחר התאונה ולא בתקופה שלאחר מכן עד לאותו תיעוד ראשוני.

פסק-הדין של בית-משפט השלום

3.         השופטת המלומדת אימצה את חוות-הדעת והמסקנות של המומחים הרפואיים, לאחר ניתוח מפורט ויסודי של דבריהם ובחינה מדוקדקת של עדויתיהם, ולפיכך קבעה כי למשיבה נותרה כתוצאה מפגיעתה בתאונה נכות נוירולוגית בלבד בשיעור של 10%.

4.         מכאן נפנתה השופטת להערכת פריטי הנזק השונים, אשר נקבעו על ידיה כדלקמן:

א.  הוצאות רפואיות בעבר - הוצאות בגין טיפולי שיניים בהתאם למסמכים שהוצגו -  5,728 ש"ח.

ב.  הוצאות נסיעה בעבר  -  לאור עדויות המשיבה ואמה שלא נחקרו בענין זה, הוערכו בסך של 10,000 ש"ח.

ג.  הוצאות עזרה בעבר - בהתחשב בעדות אם המשיבה שתיארה מצב של השגחה וטיפול מתמידים לגביה והצורך בנטילת שיעורים פרטיים בשל העדרות המשיבה מהלימודים, הוערך הפצוי בסך של 30,000 ש"ח.

ד. הפסד השתכרות בעתיד - השופטת ציינה כי מדובר בקטינה שטרם בחרה בדרכה המקצועית מחד גיסא ומאידך גיסא חייבת להתאים דרכה זו בהתחשב בנכותה. למרות מגבלותיה עלה בידה לסיים בית-ספר תיכון והיא נרשמה ללימודים גבוהים בבית ברל. בפריט זה נפסק פצוי בסכום גלובלי של 150,000 ש"ח.

ה.  הפסד פנסיה- התביעה לגבי פריט זה נדחתה בהיותה ספקולטיבית יתר על המידה.

ו.  הוצאות רפואיות - נפסק פצוי בסך 11,334 ש"ח, הוצאות ניתוח חניכיים, טיפולי שורש והחלפת כתר בהתאם לחוות-הדעת של ד"ר ברק.

ז.  הוצאות נסיעה בעתיד - נפסק סך של 10,000 ש"ח.

ח.  הוצאות עזרה בעתיד - נקבע פצוי בסך 10,000 ש"ח.

ט.  נזק בלתי ממוני - נפסק פצוי בהתאם לדרגת הנכות על פי תקנות המל"ל בסך    19,696 ש"ח.

סוף דבר- נפסק לטובת המשיבה סכום פיצויים כולל בסך של 246,758 ש"ח.