פסק-דין בתיק עא 1149/06

כב' השופטת נחמה מוניץ

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ל. יונג גופר), מיום 17/4/06 שניתן בת.א - 6606/04.

פתח דבר:

בפנינו ערעור, שמקורו בתובענה שהגישה המשיבה לביצוע שטר שמספרו 5000036, משוך על בנק ערבי ישראלי, בסכום של 17,902 (להלן: " השיק"). בהסכמה נתקבלה ההתנגדות וניתנה רשות להתגונן והתובענה נשמעה בסדר דין מהיר.

בפני בית משפט קמא, מסרו עדותם, מר עדנאן זועבי, שהינו מנהל המשיבה (להלן: " זועבי") אשר נחקר אודות תצהיר עדותו הראשית. כן הוגשה מטעם המשיבה, חוות דעתה של מומחית לכתבי יד - ת/1. המערער מר יוסף כינאן, נחקר על תצהירו.

בפסק הדין נתקבלה התובענה במלואה, לאחר שנתקבלו טענות המשיבה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים:

המשיבה הינה חברה פרטית העוסקת באספקת מוצרי דלק. המערער עובד שכיר בחברת כיואן לבנין בע"מ (להלן: " החברה"), שהינה בשליטת בניו ומנוהלת על ידם. לשם כינון יחסים עיסקיים בין החברה למשיבה, נתבקשה החברה להמציא שיק פרטי, ללא ציון סכום ותאריך, לשם הבטחת ביצוע תשלומי התמורה עבור אספקה שוטפת של מוצרי הדלק. המערער טען כי, אין בידיו שיקים פרטיים, לכן הוסכם כי, יומצא שיק של החברה לפקודת המערער, אשר יחתם בחתימת היסב של המערער  על גב השיק.

בפגישה נוספת שהתקיימה, מסר אחד הבנים של המערער, אשר היה נוכח גם בפגישה הראשונה מטעם החברה, לידי המשיבה, את השיק שהיה חתום בחתימת משיכה וחתימת היסב בגבו, ללא ציון תאריך, סכום ובלי שם נפרע, וכן נרשמו על גבי השיק, בין שני קווים משורטטים המילים "למוטב בלבד".

המשיבה טוענת כי, באותו מעמד רשם מר זועבי, מטעמה, בכתב ידו, את שמו של המערער כנפרע, ובהסכמת בנו של המערער שנכח במקום, מחק את המילים "למוטב בלבד", ובנו של המערער חתם בצד המחיקה.

הקשרים העיסקיים בין החברה למשיבה נמשכו עד לחודש 9/97, כעולה מכרטסת הנה"ח. בחודש 10/97, הגיע חובה של החברה למשיבה לסכום של 17,902 ש"ח, סכום שלא שולם למרות חלוף מספר חודשים, לכן החליטה המשיבה לעשות שימוש בשיק לשם גביית החוב. זועבי, בשם המשיבה, מילא את סכום השיק והציגו לפרעון, השיק חולל.

המערער טען בבית משפט קמא כי, חתימת ההיסב על גבי השיק איננה חתימתו. אין כל קשר בינו לבין החברה, מלבד היותו שכיר בה. תפקידו מתמצה בעבודות פיזיות בלבד. בעלי המניות בחברה הינם בניו.

מטעם המשיבה ובתגובה לטענה כי החתימה איננה חתימת המערער, הוגשה בבית משפט קמא, חוות הדעת של המומחית לכתב היד - ת/1, בלא התנגדות ובלא שהמומחית נתבקשה להחקר על חוות דעתה (לא הוגשה חוות דעת נגדית). על פי מסקנות חוות הדעת נמצא, ברמת סבירות גבוהה, כי חתימת ההיסב שעל גב השיק, נחתמה על ידי המערער.

פסק דינו של בית משפט קמא:

בפסק דין מפורט ומנומק, קבע בית המשפט כממצא עובדתי כי, חתימת המערער לא זויפה והיא חתימתו. לאחר שמצא כי המשיבה הוכיחה הן בעדותו של זועבי מטעמה, שגרסתו נמצאה מהימנה ועדיפה על גרסת המערער, והן בשל התמיכות שנמצאו לגרסתו בראיות אחרות וגם בכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה, שלא נסתרה ותאמה את הפרטים שבשיק. הכרטסת נפתחה תחילה על שם המערער, ורק לאחר מכן הוסבה לשם החברה (הסבר התומך בהתחייבותו האישית של המערער). כן נתמכה גרסה זו בחוות הדעת של המומחית לכתבי יד, אשר גם היא לא נסתרה, וממנה עולה כי, חתימת ההיסב הינה חתימתו של המערער.

בית המשפט קבע כי, השיק נמסר למשיבה, על פי הסכמה שהיתה בין המשיבה לנציגי החברה בפגישה הראשונה, כי ימסר שיק אישי של המערער, ללא ציון סכום ותאריך, כתנאי לאספקת מוצריה לחברה. בית המשפט הדגיש את העובדה שהמערער הקפיד כל העת להרחיק עצמו מכל קשר לניהול החברה, פרט להיותו שכיר בה, למרות היותו אביהם של בעלי המניות והמנהלים בחברה.

עוד קבע בית המשפט כי, העובדה שמנהלי החברה, שהינם בניו של המערער, לא הגיעו למסור עדות, למרות שהיתה להם מעורבות ישירה במחלוקת והם יכולים היו לשפוך אור של ממש על הנקודות שבמחלוקת, יש בה כדי לחזק את גרסת המשיבה.

באשר לטענה כי השטר פגום, מאחר והחתימות עליו אינן חתימות של המורשים לחתום בשם החברה, קבע בית המשפט כי, המערער עצמו בתצהירו, אישר כי, בניו שהם מנהלי החברה הינם בעלי זכות חתימה. משנתקבלה גרסתה של המשיבה כי, אחד משני בניו של המערער נכח בפגישה הראשונה, והוא אף זה שמסר את השיק לידיו של זועבי מטעם המשיבה, בפגישה השניה, והוא זה אשר נתן הסכמתו למחיקת השרטוט והמילים שבתוכו, וחתם ליד המחיקה בנוכחותו של נציג המשיבה, קבע בית המשפט שהחתימות על השיק וליד מחיקת השרטוט נחתמו בסמכות וכדין. עוד דחה בית המשפט את הטענה כי, הואיל על גבי השיק לא מופיעה חותמת החברה השיק פגום, וקבע כי, לא הוכח בפניו כי, חותמת החברה יחד עם חתימת מי מהמורשים, מהווה תנאי לתוקפן של החתימות.