פסק-דין בתיק עא 1139/05

השופטת יעל וילנר

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה(כב' השופט מ. רניאל), מיום  19.12.04, בת"א 17259/02.

האם פסק דין מוסכם לפיו בוטל הסכם שנכרת בין הצדדים, תוך תשלום פיצויים בשל הביטול, מהווה השתק עילה לגבי תביעות נוספות מאוחרות שעילתן הפרת ההסכם.

זו השאלה העומדת בפנינו בערעור זה.

רקע

2.         ביום 26.11.99 נחתם הסכם בין המערער לבין המשיב בו העניק המשיב למערער זכיון להפעלת בית עסק לממכר פלאפל תחת השם "פלאפל אוריון", וזאת תמורת תשלום חד פעמי בסך  20,000$, וכן תשלום בסך 1 ש"ח בגין כל פיתה (מנה פלאפל) שימכור המערער (להלן: " ההסכם").

3.         זמן מה לאחר חתימת ההסכם נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים. הצדדים הפנו את המחלוקות ביניהם להכרעת בורר, כאשר כל אחד מהצדדים טוען להפרת ההסכם על ידי הצד השני. המערער טען להפרת סעיף הבלעדיות בהסכם בכך שהמשיב מכר זיכיון לבית עסק נוסף לממכר פלאפל תחת השם "פלאפל אוריון". המשיב טען להפרת ההסכם על ידי המערער אשר לא קנה את כל הפיתות עבור עסקו במאפיה מוסכמת, כפי דרישת ההסכם ולפיכך,  לא אפשר פיקוח על מספר מנות הפלאפל אותן הוא מוכר לצורך התחשבנות על גובה התשלום המגיע למשיב (1 ש"ח לכל פיתה).

4.         פסק הבורר ניתן ביום 26.4.02 (להלן: " פסק הבורר") ועל פי האמור בו מסרו הצדדים להכרעת הבורר " את כל המחלוקות שביניהם ללא כל סייג ומגבלה" (ההדגשה במקור - י.ו). הבורר קבע כי שני הצדדים הפרו את ההסכם כנטען ולכן הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם מתקזז זה מזה, ואיש מהצדדים אינו זכאי לקבלו. בנוסף, דחה הבורר את תביעת המשיב לביטול ההסכם. עוד קבע הבורר כי לא נגרמו למשיב נזקים בפועל מהפרת ההסכם על ידי המערער, ומשכך, לא פסק למשיב כל פיצוי בגין הפרה זו.  לעומת זאת, קבע כי למערער נגרמו נזקים בפועל בגין הפרת סעיף הבלעדיות בהסכם על ידי המשיב. בגין נזק זה חייב את המשיב לשלם למערער סך 135,000 ש"ח.

5.         המשיב לא השלים עם פסק הבורר והגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לביטול פסק הבורר. המשיב טען כי הבורר חרג מסמכותו מאחר והכרעתו חרגה מגדר המחלוקת אותה הביאו הצדדים בפניו. לטענת המבקש, חרג הבורר מסמכותו כאשר לא הורה על ביטול הסכם הזיכיון לאחר שמצא כי המערער הפר את ההסכם. כן טען כי חרג הבורר מסמכותו  בכך שדן בנזק בפועל אשר נגרם למערער כתוצאה מהפרת זכות הבלעדיות, כאשר הלה תבע אך ורק את הפיצוי המוסכם.

6.         בפסק דין מוסכם קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת וסרקרוג) כי פסק הבורר בטל. כן בוטל ההסכם תוך חיוב המשיב לשלם למערער סך 143,010 ש"ח " שהוא סכום הפיצוי המוסכם" (להלן: " פסק הדין"). פרשנות פסק הדין עומדת בבסיס ההכרעה בערעור זה.

7.         בסמוך לאחר מתן פסק הדין, הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערער לתשלום הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם (בכך שהמערער לא קנה את כל הפיתות עבור עסקו באותה מאפיה מוסכמת). המערער התגונן בטענה כי לא הפר את ההסכם, וחשוב מכך, בטענה של השתק עילה. לטענת המערער, פסק הדין מהווה סילוק סופי ומוחלט של כל תביעות הצדדים על פי ההסכם ולפיכך מנוע המשיב מלתבוע הימנו את הפיצוי המוסכם.

8.         בית המשפט קמא נדרש לפסק הדין המחוזי וקבע כי לא מדובר בהשתק עילה מאחר ופסק הדין כלל לא דן בעילת הפרת ההסכם (להבדיל מביטולו), ולפיכך אינו יכול "להשתיק" עילה זו. על כן, בית המשפט קמא דן בתביעת המשיב לגופה, קבע כי המערער הפר את ההסכם וחייבו בפיצוי המוסכם בסך 30,000$.

            על כך הערעור בפנינו.

טענות הצדדים

9.         המערער ממקד את טענותיו בפנינו בטענה של "השתק עילה" לפיה  בית משפט קמא היה מנוע מלדון בתביעת המשיב לפיצויים מוסכמים, לאור פסק הדין המחוזי אשר הינו פסק דין המכריע  באופן סופי בכל הסוגיות הנובעות מההסכם.

10.        המשיב לעומת זאת, סומך ידיו על פסק דינו של בית משפט קמא. לטענתו, פסק הדין כלל לא דן בשאלה של הפרת ההסכם אלא רק בביטולו. לטענתו, מסיבה זו לא הועלתה על ידו במסגרת ההליך בפני בית המשפט המחוזי סוגיית הפיצוי המוסכם לו הוא זכאי.

דיון

11.        אמליץ לחבריי לקבל את הערעור.

            לצורך הדיון אצא מתוך נקודת הנחה כי המערער אכן הפר את ההסכם. מדובר בקביעה עובדתית אותה קבע בית משפט קמא ובית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב בקביעות עובדתיות, אלא במקרים חריגים אשר מקרנו אינו נמנה עליהם.

 עם זאת, על אף הפרת ההסכם על ידי המערער, אני סבורה כי המשיב היה מנוע מלתבוע את המערער בתביעה לקבלת הפיצוי המוסכם לאחר מתן פסק הדין, שכן שוכנעתי כי פסק הדין מהווה סילוק סופי של כל תביעות הצדדים הנובעות מההסכם.

12.        פסק הדין קצר ועיקרו להלן:

"1.       הובהר לצדדים, כי אם יש לבטל את פסק הבוררות, הרי שיש גם להורות על פיצוי מוסכם וכן יש להורות על ביטול הסכם הזיכיון. בנסיבות הענין, ולאחר שהצדדים ובאי כוחם שמעו את הערות ביהמ"ש, נתנו הסכמתם למתן פסק דין בהתאם.