פסק-דין בתיק עא 1138/06

השופט א ביתן :

א.        העובדות

1.                   בין המערערת למשיבים נכרת, ביום 25.6.00, הסכם שכר טרחה שעניינו חיובים וזכויות הדדיים של הצדדים בקשר לייצוג המערערת ע"י המשיבים, כעורכי דין, בהליכים משפטיים שהתנהלו בינה ובין בעלה, בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ובבית הדין הרבני באשקלון (להלן:"ההסכם").

2.         המשיבים תבעו את המערערת בבית משפט השלום בבאר שבע  (להלן:"בית המשפט"), בת.א.1545/02, וטענו בתביעתם כי ייצגו את המערערת בהליכים משפטיים שונים והיא נותרה חייבת להם, עבור השירותים שנתנו לה ובהתייחס, בין היתר, להסכם, הסך של 9893 ש"ח, נכון ליום 25.6.00.עוד טענו כי המערערת גרמה להם נזק של מניעת רווח, שהוערך על ידם ב 5000 ש"ח.

3.         מנגד, טענה המערערת כי היא הופנתה למשרד המשיבים באמצעות נעמ"ת ועל כן יש לערוך את החשבון ביניהם על בסיס תעריף שכר הטרחה המיוחד שמופני נעמ"ת משלמים לעורכי הדין אליהם הם מופנים. עוד טענה, כי עורכת הדין אפרת מליץ לירז, ממשרד המשיבים, היא בלבד זו שהיתה אמורה לטפל בענייניה ומשלא כך קרה, אין המשיבים זכאים לשכ"ט. כן טענה כי הטיפול בה מצד המשיבים, היה רשלני ולא מועיל ושהמשיבים הפרו את ההסכם ועל כן לא מגיע להם שכר ומכל מקום לא מגיע להם השכר המצויין בהסכם ולא השכר שעל פי תעריף נעמ"ת, כי אם, לכל היותר, שכר ראוי על העבודה החלקית שהם ביצעו עבורה.

4.         בפסק דין שניתן ביום 20.8.06, קיבל בית המשפט (כב' השופט ג. טהר לב) את הטענה כי התעריף של נעמ"ת הוא התעריף על בסיסו יש לבצע את החשבון בין הצדדים. הוא מצא כי על פי תעריף זה, זכאים המשיבים לקבל מהמערערת סכום גבוה מהסכום שהם תבעו בבית המשפט, לכן חייב אותה בסכום הנתבע, "בלבד", לסכום זה הוסיף בית המשפט פיצוי למשיבים, בסך 5000 ש"ח, בגין הפסד רווחים.

כן חייב הוא את המערערת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

מכאן הערעור.

ב.  טענות המערערת

ב"כ המערערת טען כי לא היה מקום לחייבה בפיצוי בסך 5000 ש"ח בגין הפסד רווח של המשיבים, שכן, מחד, רכיב זה לא הוכח על ידם ומאידך, המערערת חוייבה לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיבים וחיוב זה מהווה פיצוי להפסד הנטען על ידם.

כן טען כי חישובי בית המשפט זיכו את המשיבים, ברכיב מסויים, בסכום גבוה מהסכום שתבעו וכי לא היה מקום לפסוק למשיבים את הסכום שנקבע בהסכם ולא את הסכום שעל פי תעריף נעמ"ת אלא שכר ראוי בלבד.

ג.  טענות המשיבים

ב"כ המשיבים טען כי יש לדחות הערעור, שכן טענות המערערת מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט, בהן אין בית המשפט של ערעור נוהג להתערב. כי נגרם להם נזק מכך שעל רקע השמצותיה של המערערת , אנשים נמנעו מלהגיע למשרדם לקבל שירותיהם, וכי למרות שאין הם כפופים לתעריפי נעמ"ת, הם הסכימו שנציגת נעמ"ת תקבע את גובה שכר הטרחה.

ד. דיון והכרעה

1.                  קביעת בית המשפט כי למרות ההסכם, על פיו התחייבה המערערת לשלם למשיבים שכר טרחה גבוה מזה שבתעריף נעמ"ת, תעריף שכר הטרחה של נעמ"ת יהווה את הבסיס לחישוב חובה של המערערת למשיבים, בדין יסודה:

·                  המערערת הופנתה מנעמ"ת לעוה"ד אפרת מליץ לירז, אליה הופנו בזמנו לקוחות נעמ"ת.

·                    המשיבים לא הבהירו למערערת כי הסכומים המצויינים בהסכם, אינם על פי תעריף נעמ"ת.

·                  בכתב התביעה ציינו המשיבים עצמם, בסעיף 4, כי :"בין הצדדים נערך ונחתם הסכם שכ"ט עו"ד, ובגינו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט בסך 1500$.. כמקובל בנסיבות בהן הופנה הלקוח ע"י ארגון נעמ"ת..."

2.         תביעת המשיבים בבית המשפט היתה לתשלום שכר טרחה עבור ייצוג המערערת בשלושה הליכים משפטיים: