פסק-דין בתיק עא 1127/05

בפני ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ גב' קרן מרגולין-פלדמן מיום 23/1/05 שניתנה על פי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ (להלן: "החוק") ושלפיה היא החליטה כי:

"בנסיבות הענין, ומששוכנעתי כי המחזיקה פעלה בניגוד לצו העיקול, וכי טרם (צ' ל' תרם - כ' ס') להעדפת נושים על ידי החייב, אני מחייבת את צד ג', להעביר לקופת ההוצל"פ את חלקו הבלתי מוגן בשכר החייב החל מיום 1/4/04 ועד לסילוק מלוא החוב, כשהתשלומים, לרבות תשלומי העבר, נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום שנועד לביצוע החיוב ועד ליום תשלומו בפועל".

המערערת הינה חברה העוסקת בבנית מכונות ומבלטים בענף התכשיטים.

המערערת מעסיקה 4 עובדים ובהם המשיב 1 (להלן: "החייב") שתפקידו תכנון ויצור מכונות ומבלטים.

שכרו ברוטו של החייב עמד על סך 10,000 ש"ח לחודש (ראה נספח א').

ביום 25/9/03 התקבל במשרדי המערערת צו עיקול על פי טופס 14 שבתוספת לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 ולפי תקנה 73(א) (להלן: "תקנות ההוצל"פ") שנשלח על ידי לשכת ההוצל"פ בחיפה ולפיו עוקלו כל הנכסים של החייב עד לסך 237,793.92 ש"ח, לטובת הבנק וזאת במסגרת תיק הוצל"פ 8-01-13429-02 (ראה נספח ב').

תקנה 73(א) קובעת:

"הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי טופס 14 שבתוספת, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי סעיפים 44 ו-46 עד 48 לחוק, ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין".

צו העיקול שנשלח למערערת נערך לפי טופס 14 לתקנות ההוצל"פ ולטענתה, לא היה מיועד לעיקול משכורת.

בטופס 14 נקבע כי:

"תוך עשרה ימים מיום קבלת צו זה עליך להגיש למוציא לפועל רשימה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידיך, או שלפי ידיעתך עשויים להגיע לידיך תוך שלושה חודשים מקבלת צו זה, ובכלל זה מקרקעין, מיטלטלין, כספים, חובות, זכויות, ניירות ערך וכל רכוש אחר.... אם יגיע אליך נכסים של החייב תוך שלושה חודשים כאמור, עליך להודיע למוציא לפועל על כך תוך עשרה ימים מיום שהגיעו לידיך".

לטענת המערערת הטופס המתאים לעריכת צו עיקול למשכורת הינו טופס 15 הקובע:

"יש לעקל בכל חודש את הסכום המותר לעיקול בהתאם להוראות החוק המפורטות בגב הטופס, עד לכיסוי החוב".

לטענת המערערת טעתה כב' ראש ההוצל"פ בכך שקבעה כי המערערת פעלה להעדפת נושים של החייב על פני הבנק. במועד ביצוע התשלומים לנושיו של החייב לא חל צו העיקול והיא פעלה על פי הוראותיו של החייב.

עוד הוסיפה וציינה המערערת כי היה על כב' ראש ההוצל"פ לקיים דיון בבקשת זוכה לחייב צד שלישי בתשלום חובו של החייב כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך של המרצה, על פי הוראת סעיף 48(ב)  לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 ואשר קובע:

"בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום".

לטענת המערערת לא קיבלה לידיה מעולם בקשה בדרך המרצה, או כל בקשה אחרת של הבנק, לחייב אותה בתשלום חובו הפסוק של החייב כלפיו.

על כן ולאור כל האמור לעיל, עותרת המערערת לקבל את הערעור.

תגובת הבנק

לטענת הבנק, מנהלת המערערת - הגב' תמרה לייבנזון והחייב (בן זוגה לחיים) פעלו לסכל ההליכים בהם נקט הבנק לביצועו של פסק הדין שניתן כנגד החייב.

המערערת קיבלה לידיה צו העיקול ואף השיבה לו.