פסק-דין בתיק עא 1104/07

כב' השופט זיאד הווארי

בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה (להלן - בית משפט קמא) שניתן ביום 13/3/2007 ע"י כב' השופט יונתן אברהם בת.א 2177/01.

1.         להלן תמצית הרקע העובדתי:

א.         נאסר זועבי (להלן: "המערער או המשיב שכנגד") הינו קבלן ראשי.

ב.         סולימאן שאהין (להלן: "המשיב או המערער שכנגד") הינו קבלן משנה.

ג.          בין המערער לבין חברת נתיבי איילון בע"מ (להלן: "מזמין העבודה") נערך בחודש אוקטובר 2000 הסכם לביצוע עבודות של סלילת כבישים והנחת קווי ניקוז בשני כבישים בכפר עראבה. האחד כביש שנקרא חוצה עראבה והשני כביש כניסה ראשי (להלן: "החוזה").

ד.         ביום 20/10/2000 נחתם בין המשיב לבין המערער הסכם לפיו התחייב המשיב לבצע את העבודות כפי שפורטו בחוזה (להלן: "ההסכם"), ובתמורה יקבל המשיב מחיר על-פי המוסכם בחוזה ובניכוי רווח קבלני בשיעור 12%.

ה.         ביום 18/10/2001 הגיש המשיב לבית משפט קמא תביעה כנגד המערער לתשלום בגין עבודות שהוא ביצע עבור המערער כקבלן משנה באתר כפי שפורטו בחשבון סופי שהוגש למערער.

ו.          המערער מצידו הגיש לבית משפט קמא תביעה שכנגד על סך 397,500 ש"ח, אך חזר בו, וביום 30/10/2005 ניתן ע"י בית משפט קמא פסק דין חלקי הדוחה את התביעה שכנגד, תוך שמירת זכותו של המערער לטעון קיזוז במסגרת התביעה העיקרית.

ז.          ביום 13/3/2007 קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיב וחייב את המערער בתשלום סך של 167,848 ש"ח בצירוף מע"מ, וכן בתשלום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

2.         פסק דינו של בית משפט קמא בתמצית:

על פי קביעת בית משפט קמא, הטענות לחיוב כספי מצד המשיב כלפי המערער הועלו בנוגע לשני תחומים ובהתבסס על החובה הכללית לנהוג בתום לב בקיום הסכם, ואלה הם התחומים:

1.         באשר לעבודות מסוימות שביצע המשיב, הגיש המערער למזמין העבודה חשבון המבוסס על מחירים נמוכים יותר מן המחירים שצריך היה לדרוש ביחס לסוג העבודות שבוצע.

2.         באשר לעבודות אחרות שביצע המשיב (עבודות חריגות/נוספות), המערער כלל לא טרח להגיש חשבון דרישה לתשלום למזמין העבודה (ראו עמ' 4, שורות 15-10 לפסק דינו של בית משפט קמא).

לאחר שבחן את ההסכם בין הצדדים, הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי יש לחייב את המערער בתשלומן של עבודות אשר אושרו ע"י המזמין ושולמו למערער, וכן בגין עבודות חריגות  שהמשיב הוכיח, כי בוצעו על ידו והוכחה עלותן, על אף שלא אושרו ע"י מזמין העבודה, ככל שהמערער לא פעל בשקידות סבירה להגיש חשבון בגינן, וזאת מכוח חובת תום הלב המוטלת על הצדדים בקיום חוזה (ראו עמ' 11, שורות 21-18 לפסק דינו של בית משפט קמא).

בית משפט קמא בחן את היקף העבודות שביצע המשיב בפועל, וזאת בהסתמך על חוות דעת מטעם מומחה שמונה לצורך זה ע"י בית משפט קמא. אדגיש, כי חוות הדעת תוקנה מספר פעמים בעקבות שאלות הבהרה שנשאל המומחה. יש אף לציין, כי בית משפט קמא סבר, כי יש מקום לסטות מחלק מהקביעות שקבע המומחה בחוות דעתו האחרונה (במש/3) (ראו עמ' 14, שורות 22-18 לפסק דינו של בית משפט קמא).

בסופו של יום, קבע בית משפט קמא, כי מתוך הסכום שנקבע בחוות דעת המומחה (במש/3) אשר אינו שנוי במחלוקת על סך של 130,387  ש"ח (ללא מע"מ) שולם סך של -  105,000 ש"ח ע"י המערער.

על פי חוות דעת המומחה, נותרה יתרה לתשלום בסך של - 25,387 ש"ח.

נוסף לסכום זה, חייב בית משפט קמא את המערער לשלם למשיב את עלות העבודות הבאות :

קירות תומכים                                                                          23,474ש"ח