פסק-דין בתיק עא 1046/05

בפנינו ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ, (כב' הרשם ר.קודסי), אשר ניתנה ביום 01.02.05 בתיק הוצל"פ 8-03-04617-10.

בהחלטתו, דחה ראש ההוצל"פ את בקשת הנושים להרמת מסך ההתאגדות של חברות שאינן חייבות בתיק ההוצל"פ . כב' הרשם קודסי קבע:

"לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי הסמכות להרמת מסך של חברה נתון לסמכותו של בית משפט מחוזי. ראה לעניין זה סעיף 33 לחוק ההוצל"פ, שם מוגדר ביהמ"ש המוסמך. הטענה כי סעיף 34ב' מסמיך ראש ההוצל"פ להטיל עיקול על נכסים שאינם רשומים ע"ש החייב הינה בטעות יסודה".

א .         רקע:

בתיק ההוצל"פ  8-03-04617-10 (להלן: " תיק ההוצל"פ), הוגש לביצוע פסק דין שניתן ע"י כב' השופט עמית בת.א. 1531/98 (להלן: " פסק הדין"). בפסק הדין חויבה המשיבה שבפנינו, לשלם למערערים סכומים שונים כפיצוי בגין ליקויי בניה. המשיבה, - ריג'י חברה לבניין בע"מ הינה הקבלן אשר בנה את הדירות אותן רכשו הנושים. הנושים לא הצליחו לגבות בהליכי ההוצל"פ כספים. לפיכך, ערכו חקירה מקיפה לשם איתור רכוש השייך למשיבה, או למנהליה. כתוצאה מחקירה זו, טוענים הנושים כי מנהלי המשיבה מבריחים רכוש השייך למשיבה, באמצעות ניהול חברות נוספות המצויות בשליטתם ובבעלותם,  הכל כדי לחמוק מתשלום החוב.

בשל כך הוגשה בקשה לעיקול נכסים אצל החברות האחרות, מכח סעיף 34 (ב) לחוק ההוצל"פ. החברות האחרות השיבו כי, נכסי המקרקעין אינם שייכים למערערים, לפיכך הגישו המערערים בקשה להרמת מסך ההתאגדות של החברות האחרות במטרה להוכיח, או לטענתם הוכיחו כבר, מכח חקירת החוקר, כי הנכסים שעיקולם נתבקש, הינם בבעלות המשיבה ומנהליה שהינם בעלי השליטה בה, אשר הוברחו לחברות האחרות.

כאמור, דחה ראש ההוצל"פ את בקשתם להרמת מסך ולעיקול נכסים אשר אינם רשומים על שם המשיבה. מכאן הערעור שבפנינו.

ב.         טענות הצדדים :

המערערים טוענים :

(1)        סמכותו של ראש ההוצל"פ נקבעה בסעיף 3 לחוק, אשר קובע כי סמכויותיו נתונות לכל שופט של בית משפט שלום ולכל רשם של בית משפט שלום. על כן, מתבקשת המסקנה כי ראש ההוצל"פ ממלא תפקיד של רשם, או שופט על כל הסמכויות הנלוות לכך בדונו בבקשה להרמת מסך ההתאגדות, על פי סעיף 48 לחוק.

(2)        סעיף 48 (ב) לחוק מקנה לראש ההוצל"פ סמכות של בית משפט שלום עת הוא דן בתובענה לחייב צד שלישי בתשלום החוב הפסוק, במידה וצד שלישי לא פעל על פי צו ראש ההוצל"פ (ראה סעיף 47 לחוק). יש לקרוא את סעיף 48 לחוק ההוצל"פ בכפיפה אחת עם סעיף 34 (ב) לחוק ולפרשו כמקנה לראש ההוצל"פ סמכות להרים את מסך ההתאגדות.

(3)        הסמכות לדון בהרמת המסך אינה מוגבלת לבית המשפט המחוזי ומסורה גם לראש ההוצל"פ.

(4)        היה על ראש ההוצל"פ להעביר הדיון בבקשה לבית המשפט המוסמך על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, אם סבר שהבקשה אינה בסמכותו.

טענות המשיבה:

(1)        סעיף 3 (ב) לחוק ההוצל"פ מסמיך רק את בית המשפט לצוות על עיקול מקרקעין שאינם רשומים על שם החייב. שכן, על בית המשפט להצהיר, תחילה, בבעלות מי המקרקעין. הצהרה שכזו תינתן רק לאחר דיון משפטי מפורט ולאחר שמיעת ראיות. כמו כן, על הזוכה להרים את נטל השכנוע המוטל עליו להוכיח כי, נכס מסוים אשר רשום על שם צד שלישי כלשהוא, הינו למעשה בבעלותו של החייב.

לשכת ההוצאה לפועל פועלת באופן מנהלי ביצועי, לפיכך אין זה בסמכותה להכריע

בסוגיות משפטיות כגון הרמת מסך.

(2)        סעיף 48 (ב) לחוק ההוצל"פ מסמיך את ראש ההוצל"פ להורות על עיקול נכסים של החייב המוחזקים בידי צד שלישי, אך אינו מסמיך את בית המשפט להורות על הרמת מסך התאגדות. ראש ההוצל"פ מוסמך לחייב צד שלישי אשר לו נמסר צו עיקול כמחזיק והוא מסרב להעבירם לחייב, בחוב הפסוק. בדונו בתובענה שכזו, על פי סעיף 48 (ב), דן ראש ההוצל"פ כבית המשפט. סעיף זה אינו עוסק בהצהרה בדבר זכויות החייב בנכסים המוחזקים בידי הצד השלישי, הסמכות לדון בהצהרות שכאלה מסורה לבית המשפט.

(3)        ניתן להפעיל את סעיף 48 (ב) לחוק, אשר מסמיך את ראש ההוצל"פ לדון כבית משפט, רק במסגרת דיון בבקשה לחייב את הצד השלישי בחוב הפסוק.